אסף בורגר, 25, רגיל להיות מחוזר. כל מי שאי פעם הציץ בפיד הטוויטר שלו יודע שבורגור (Borgore), כוכב דאבסטפ ומהדי.ג'ייז הישראלים המצליחים בעולם כיום, מקבל עשרות תמונות והצעות מגונות ביום. זו לא הגזמה, זה פשוט חלק מהמשחק. בורגור מתפקד כבר כמה שנים על תקן הילד הרע של סצינת הדאבסטפ כשהוא נמצא על קו לוס אנג'לס-תל אביב. בשבוע שעבר ראה אור "Decisions", סינגל לא ממש חדש שלו, שיוצא עכשיו בגירסה חדשה בה מתארחת מיילי סיירוס. השיר, שנשמע יותר כמו המנון פופ מאשר כמו המנון דאבסטפ אפל, מגיע קומפלט עם קליפ שמח, בו נראים מיילי ובורגור חוגגים בחברת שלל עלמות חן וקלאברים הזויים ומורחים אחד על השני בעוגות.
אז איך ילד תל אביבי מגיע לדואט עם מיילי סיירוס?
"בעבודה קשה ויזע. זה לא שהגעתי לזה מכלום. עשיתי דרך ארוכה. התחלתי בגיגים מול 100 איש בכל מיני עיירות נידחות באנגליה והגעתי עד לפסטיבלים הכי גדולים בארה"ב. זו דרך שלקחה שנתיים וחצי".
אוקיי. אבל בכל זאת, מיילי. איך?
"יש לי תדמית של באד בוי. לא בקטע קרמינילי, יותר בקטע של סקס, סמים ורוקנ'רול, רק בלי הסמים, כי אני לא עושה סמים. אני חתום בחברה שמנהלת את מיילי, אלישיה קיז, דייב מת'יוס בנד וסטיב אנג'לו. פשוט הלכתי למשרד ואמרתי למנג'ר 'אני רוצה שיר עם מיילי סיירוס'".
ואיך הם הגיבו לזה?
"אמרו לי 'אה, משהו כמו קלווין האריס?'; אמרתי 'כן בדיוק, כזה'".
אתה בטח שונא את האריס.
"לא מגיב לזה".
חכם. ואז הם פנו אליה?
"היא הקשיבה למוזיקה שלי, שהיא ההפך ממוזיקה של נסיכת דיסני, ואהבה את זה. והיא משנה תדמית כרגע. היא התבגרה, היום יש לה יצרים של בחורה בת 20. זה התאים לה".
היא גם נראית ממש טוב עכשיו.
"כן. אז היא עפה על זה".
אבל זה מוזר שאתה רצית דווקא את מיילי. היא לא בדיוק מתאימה לפרופיל של המעריצות הפרובוקטיביות שלך.
"קודם כל, היא ממש כוסית. חוץ מזה, ידעתי ששיתוף הפעולה הזה יעצבן הרבה אנשים. האמת היא שפשוט רציתי גם להוכיח לעצמי שאני יכול להפיק זמרת כמו מיילי ועדיין להישמע מגניב".
היו מעריצים שכתבו שהתמסחרת.
"עם 'Decisions' עשינו ניסוי סוציולוגי. בהתחלה הוצאתי את השיר עם הווקאל של מיילי מבלי לספר מי הזמרת. הקהל שלי עף על זה, גם בלי השם של מיילי זה עמד על מיליון וחצי צפיות. חודשיים אחרי כך אני יושב בארוחת ערב ומקבל פתאום אלף טוויטים ולא מבין מה נסגר. לא יודע מה עבר עליה, אבל מסתבר שמיילי צייצה שהיא מופיעה בשיר שלי. אנחנו תיכננו במקור להוציא את השיר בהמשך השנה, אבל כשמיילי צייצה, ישר התקשרתי למגזין רולינג סטון והתחלנו לפמפם אותו".
ובכל זאת, יש מעריצים שהתאכזבו ממך.
"כל מי שאומר שהוא לא אוהב את זה יצא אידיוט. תקשיבו לאיך שהמוזיקה נשמעת ולא לשמות שעשו אותה. אני, למשל, לא הכי בעניין של קאשה. אבל עכשיו יצא לה שיר ענק ואני לא יכול להפסיק להקשיב לו. ד"ר לוק הוא מפלצת".
הפזילה של בורגור למפיקים בסדר הגודל של ד"ר לוק טבעית. לוק אחראי לשרשרת של מגה להיטים וביניהם "Hold It Against Me" של בריטני ספירס, בו שולבו ביטים שאין ספק שהופקו תחת השפעה דאבסטפית. עבודה עם אמנים בסדר הגודל של מיילי סיירוס עשויים להפוך את בורגור לדמות קבועה במיינסטרים האמריקאי.
"Decisions" הוא שיר פופ בעיניך?
"לפני שלוש שנים, כשניסיתי להכניס סאונדים שלי לשירי פופ, אמרו לי שאני אגריסיבי. אני בקשר עם אנשים בסדר הגודל של מיילי כבר כמה שנים ועד עכשיו האווירה הזו היתה קשה להם מדי. השמעתי את השיר הזה להרבה לייבלים כשחיפשתי לו זמרת וכולם אמרו לי 'זה כבד'. עכשיו, בדיעבד, את אומרת לי 'זה פופ'. אני לא אומר שאני לא עושה פופ. להיפך. אני אומר שאני עושה פופ מהיום הראשון שאני עושה מוזיקה. פשוט עכשיו, גם אתם קוראים לזה פופ".
לא אתה זזת למרכז, המרכז זז אליך.
"המרכז תמיד זז. כשמטאליקה הוציאו את האלבום הראשון שלהם אנשים לא חשבו שישמיעו את 'Nothing Else Matters' בימי זיכרון בארה"ב. כשד"ר דרה שר על רצח שוטרים בקופמטון ב-1991 אנשים לא חשבו שיום יבוא והוא ימכור אוזניות במיליונים ויעשה את שירי הפופ הכי גדולים של התקופה. סקירלס, שהוא ילד מחונן, חבר טוב וקולגה לקח את כל מה שעבדנו עליו שנים וזכה עם זה בגראמי. אני מעריץ שלו".
אתה חושב על גראמי? אם לסקרילקס יש, גם אתה יכול להביא אחד.
"אני עובד על שיר לאייקון והקלטתי שיר עם קליס שייצא בעוד חודשיים. כן, אני בדרך הנכונה. למרות שתכל'ס, אני הכי התלהבתי כשעבדתי עם Dev".
לבורגור, שעבר ללוס אנג'לס כדי לקדם את קריירת המוזיקה שלו, היה תיזמון מושלם. הוא מצליח בתקופה שבה הקהל האמריקני מחפש את הגיבורים המוזיקליים שלו מאחורי המיקסרים. את מה שהאירופאים כבר הספיקו לשכוח האמריקאים רק התחילו לאהוב.
סקרילקס הוא המודל שלך? או אולי דדמאוס? הם מגה מצליחים עכשיו.
"דדמאוס הוא לא מודל שלי, סקרילקס הוא חבר טוב שלי. המודלים שלי הם דיפלו וד"ר לוק. אני כבר מתקרב להצלחה של דיפלו, אנחנו מופיעים על אותן במות. גם דיפלו הוא חבר ממש טוב ואני אוהב אותו כי הוא כל הזמן מחדש. כל הזמן פתוח. ד"ר לוק הוא מפלצת, כאמור. יש לו 120 שירים שהיו נאמבר וואן, והוא לא מפסיק לייצר להיטים. הוא כמו מוצרט של ימינו".
זאת הגזמה.
"זאת לא. בעוד 50 או 100 שנה, כשיקשיבו לשירים משנות האלפיים, רובם יהיו של ד"ר לוק".
הדואט עם סיירוס הביא לפתחו של בורגור, או יותר נכון לאינבוקס שלו ולנייד שלו, תשומת לב גדולה ולא שגרתית גם מהארץ. דווקא בישראל לא טרחו אף פעם להרים לילד מתל אביב טלפון. בעוד שכל יוצר האוס וטכנו קיבל פודקאסט באתר מקומי, בורגור קיבל פודקאסט קבוע ברדיו 1 של BBC והתייחסות כמעט אפסית מהתקשורת בישראלית.
יש לך מערכת יחסים מורכבת עם עיתונות המוזיקה המקומית. למה?
"שאלה קשה. כשראיינו אותי בארץ לפני שנתיים-שלוש ואמרתי שאני מופיע מול אלפי אנשים במסיבות מטורפות, זה נשמע מופרך. לא קנו את זה. היה אחד שתמך בי כל הזמן, רון 'מיי לורד' לוי, הוא היחיד בארץ שתמיד פירגן לי והשאר יצאו קטנים, אבל זה לא העניין. הבעיה האמיתית שלי היא עם פרסום בארץ. ישראל היא המקום היחיד שהאנונימיות שלי חשובה לי בו, כי בעתיד אני מקווה למצוא אישה ישראלית ולהקים בית בישראל וזה המפלט שלי, השלווה שלי. לא איכפת לי שבכל העולם יהיה סביבי טירוף, בארץ אני רוצה שקט. ולכן לא משנה מה כותבים עלי בארץ, אני אף פעם לא מרוצה מזה".
איך אתה מרגיש כשאתה מגיע לתקלט בתל אביב?
"האמריקאים תמיד שואלים אותי על הסצנה בתל אביב. אני אומר להם שב-2006, כשבתל אביב ניגנו שמות ענקיים של דאבסטפ, הם עדיין שמעו פאקינג קאנטרי. אז איך הסצינה שלנו? הרבה יותר מתקדמת משלהם".
אני חייבת להגיד לך שהפיד שלך מזהם את הפיד שלי. כל מה שיש שם זה רק בחורות שכל הזמן שולחות לך תמונות עירום, שדיים וישבנים. אתה מנצל את כל המעריצות האלה?
"אני ממש לא מנצל אותן, הן מנצלות אותי. תראי, כל ריטוויט לבחורה כזו מביא לה עוד 200 עוקבים ועם כל הכבוד, בחורה שלא רוצה תשומת לב לא תראה את התחת שלה בטוויטר".
סבבה, אז אתה עושה חיים. אז באיזה קטע אתה מחפש כלה בישראל?
"כי אני לא רוצה בחורה כזאת. אני רוצה אישה טובה וילדים והכל. אני אולי מצטייר כאדם קיצוני אבל בסופו של דבר אני שמרן ואני מגיע מבית שמרן. ערכי משפחה חשובים לי, זה מספר 1 בעדיפויות שלי. הבחורות זה קול, אבל זה לא העניין שלי. כל מה שאני עושה תחת מטריית בורגור זה איפשהו בין רציני לצחוקים. הכל בהומור".
אוהבים את המוזיקה של בורגור? ספרו לנו בפייסבוק