בזריזות הרבה ביותר שרק התאפשרה, תורגם לעברית ויצא לאור החלק השני של טרילוגיית "חמישים גוונים של אפור", זריזות שהיתה אמורה לספק את תאוות הדפדוף של עקרות הבית הישראליות, וכל מי שעוד רצה לקפוץ על המשאית העליזה לאורגזמיק-וויל. ואם כך, מהר יותר משאפשר היה לצפות, גם השוק הישראלי שב ופוגש את אנסטסיה סטיל, הבחורה שאי אפשר להתעטש לידה מבלי שתתעוות בשרשרת אורגזמות ואת כריסטיאן גריי, החמישים גוונים של שרוט, ואחד הגברים החד ממדיים ביותר שאפשר לדמיין.
למי שעוקב אחר הסאגה המתישה של כן/לא/אפור/מנג'ס הזו בסוף הספר הראשון החליטה אנה סטיל צעירה שמשום מה כריסטיאן גריי מתייחס אליה כאל אלילה מושלמת ומבריקה בעוד שברור לכל מי ששתי עיניים בראשו שהיא עכברה משמימה עם לקסיקון מילים מוגבל למדי שכולל בעיקר "שיואו" ו"אני מתה" לעזוב את הגבר המושלם, "מתנת אלוהים לנשים" או כל קשקוש אחר שהספר בוחר בו כדי לתאר ערפד צומי שתלטן, מפני שהפליק לה בטוסיק יותר משרצתה. אבל כל זה בעבר כיוון שאנה, כמו הבחורה עם העקרונות שהיא, בוחרת לחזור אל המיליארדר המשגע והקינקי שיודע איך לנשוף עליה כך שהיא תגמור בכל חלל ציבורי בו היא נמצאת; והוא מצדו הופך לכלבלב רופס שמוותר על כל מי ומה שהגדיר אותו בעבר, פשוט כיוון שמיס סטיל הפקאצה היא כל כך נפלאה, והוא בדרכו לרכוש בית צמוד קרקע במודיעין ולהתברגן כמו אחרון אנשי ההייטק.
מי שאהב את הקשקשת הדביקה והסקסית של "חמישים גוונים של אפור", לא יתאכזב גם מ"חמישים גוונים של אופל"; מי שקיווה שהטרילוגיה תצמיח לפתע איזה עמוד שדרה ספרותי בצורת עלילה סבירה, מוזמן לפנות לצ'רלס דיקנס השמועה אומרת שהוא סופר טוב מא. ל. ג'יימס. ההתפתחות העיקרית ב"חמישים גוונים של אופל", היא לכיוון גילוי עברו הלא-בדיוק-סודי של כריסטיאן גריי, והפלא ופלא לבחור יש לא מעט מאמי אישיוז, ומאהבת מוטרפת לשעבר.
אפילו יותר מאשר בספר הראשון לטרילוגיה, ברור ב"חמישים גוונים של אופל", שראשית הפרויקט הספרותי הלא מרשים במיוחד הזה, החל כספרות-מעריצים שהשתמשה בדמויות הבסיסיות של סדרת "דמדומים" שהפכה ללהיט משל עצמה. החלופה היחידה שערכה א. ל. ג'יימס בבואה לפרסם את הטרילוגיה שלה כמקורית, היתה שיוף שיני הערפד של כריסטיאן גריי, מעבר לזאת הדינמיקה של הבתולה התמימה שנכבשת בקסמו של ערפד אפלולי וחובב "זיוניונים קינקיים" כפי שמיטיבה לנסח זאת ברהיטות אופיינות אנה סטיל, היא זהה למתרחש בטרילוגיה הזו. ג'יימס אולי לימדה עצמה לא מעט על פלאגים אנאליים, פלוגרים ומסכות נשף תחפושות בעלות סקס אפיל, אבל מעבר לכך היא עדיין גרופית נשרכת אחר מסורת עשירה בהרבה משלה של ספרות ערפדים, והכוונה היא לא לפסגת היצירה "דמדומים".
אפשר לנסות לזקק איזו אמירה תרבותית רחבה יותר על טרילוגיית "חמישים גוונים של אופל" כפי שהיא מציגה עצמה עד כה; היא מושחתת במהות שלה ולא בגלל תיאורי הסקס הדי רפטטיביים, הלא קינקיים כמו שהיתה רוצה הסופרת לדמיין, והלא במיוחד מעוררי מיצים. היא מעוותת דווקא בגישה הבסיסית שלה לדינמיקת יחסים בין גברים לנשים, דינמיקה עדינה באפשרויותיה שגם כך נגועה באלימות, רכושנות, תועלתנות ורוכלות. ג'יימס ברצותה או לא, תורמת את שני הסנט שלה לחיזוק הרעות החולות האלו. אם להוציא מהמשוואה את זה שכריסטיאן גריי הוא מין חתיך משגע שמריח נהדר ויש לו מיליארדים בבנק ולכן סולחים לו על הכל, הוא גבר מתעלל קלאסי עם תירוץ מצוין בצורת עבר דפוק.
כל המאפיינים שם רכושנות אובססיבית, סטוקריות, קנאה חולנית, שינויי מצבי רוח מכעס לחיבה בלי אזהרה, חוקים ותנאים ועונשים; רק חסר שהוא יעיף לאהובתו כאפה וישאל אותה למה היא גורמת לו לעשות את זה. שלא כמו בחיים האמיתיים, ג'יימס מכופפת את את סיפור השליטה הזה לסיפור אהבה, וכך מתרצה כריסטיאן גריי להיות בח"לה של אנה סטיל והם יחיו באושר ועושר עד הספר הבא. אין ממש טעם לחפש חוש שדרה מוסרי אצל מי שהחלה את הקריירה שלה מהערצת הסדרה הספרותית האימבצילית "דמדומים", אבל אם יש באפשרותכם לפחות מנעו מנערות סקרניות שיקבלו את הרושם המאוד-לא-מדויק על החיים, להניח את ידיהן על המדריך לנערה הנשלטת.
חמישים גוונים של אופל / א ל ג'יימס, מאנגלית: ורד ארביב, הוצאת ידיעות ספרים, 587 עמודים
כש"חמישים גוונים של אופל" פגש את התרבות הפופולרית: קומיקס
"חמישים גוונים של אפור": קהילת ה-BDSM תספר לכם איך זה במציאות
"חמישים גוונים של אפור": הרומנטיקה הדביקה מפריעה לסקס
מה אתם חשבתם על המשך טרילוגיית "חמישים גוונים של אפור"? ספרו לנו בפייסבוק