פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "ליז ודיק": מסתבר שלינדזי לוהן שכחה איך להיות שחקנית

      לינדזי לוהן תמיד הייתה יותר נערה בהפרעה מאשר שחקנית דגולה, אבל ב"ליז ודיק" שאמור היה להיות חבל ההצלה המקצועי שלה, היא נותנת תצוגת משחק היסטרית ומופרכת

      זה לא בדיוק חדשות מסעירות ששחקנים מסוימים מתקדמים בקריירה שלהם הרבה בזכות המראה שלהם ופחות בשל מתודות המשחק המבריקות שלהם. העיסוק במראה הופך להיות עוד הרבה יותר קריטי כאשר מדובר בשחקניות – הרבה פעמים זה לא בונוס אם את גם יפה, רוב הפעמים זה בונוס אם את יודעת לומר את השורות שלך מבלי שכל הסט יפרוץ בצחוק. כל זה רלוונטי במיוחד ללינדזי לוהן ולהופעה שלה ב"ליז ודיק" – הסרט הטלוויזיוני על אהבתם הסוערת ומרובת העליות והשפלים של אליזבת טיילור וריצ'רד ברטון ששודר השבוע בארצות הברית וישודר בישראל בערוץ yes1 בינואר הקרוב.

      לוהן הצעירה אמנם דומה דמיון מפתיע לליז טיילור הצעירה, בעיקר בזכות מחלקת האיפור, השיער וההלבשה שעושה עבודה מרהיבה בתחומה; וכאן בערך מסתיים הדמיון ומתחילה המבוכה. לוהן ניסתה בכל כוחה להפוך את הופעתה בסרט ה"חיים שכאלה" הזה לקאמבק הגדול שלה ולמה שיגאל אותה מהפירסום השלילי שיצרה לעצמה בשנים האחרונות. אבל כמו שזה נראה, אף אחד מצילומי ה"אופס, עשיתי זאת שוב ושכחתי ללבוש תחתונים" או שרשרת הפיאסקואים הפלילית שנכרכה סביב צווארה, אינו מביך כמו הופעת המשחק ההיסטרית של לוהן ב"ליז ודיק".

      "ליז ודיק", בהפקת ערוץ לייף טיים, סוקר את ריצ'רד ברטון – שחקן התיאטרון הבריטי הנאה והגאוותן, שפוגש ב-1963 על הסט של "קליאופטרה" את אליזבת טיילור. טיילור הייתה אז כבר זוכת אוסקר בת 29, נשואה בפעם הרביעית לשחקן אדי פישר ואם לשלושה ילדים. מערכת היחסים שהחלה באיבה גדולה בין שני השחקנים שהיו צריכים לגלם את אנתוני וקליאופטרה הנאהבים, התלהטה לכדי רומן סוער, וברטון כמו גם טיילור נטשו את חיי הנישואים שלהם כדי לממש את תשוקתם. משם ואילך השניים נקשרו בקשרי אהבה ועבודה, מעורבבים זה בזה לכדי דרמות צווחניות ופומביות, כפי שהעידו לא מעט ממכריהם ומקורביהם, המשחק המשותף של השניים ב"מי מפחד מורג'יניה וולף?" היה יותר דרמה תראפיה שכיבסה בחוץ את הכביסה המלוכלכת של חיי הנישואים הבעייתיים מאשר כל דבר אחר. השניים הספיקו להתחתן ולהתגרש, ומאוחר יותר להינשא בשנית – נישואים שהסתיימו לאחר כשנה.

      ליז ודיק (יח"צ)
      מלודרמה במקום כישרון. לינדזי לוהן מתוך "ליז ודיק" (צילום: יח"צ)

      ההתמקדות בכשלון הזריז של "ליז ודיק" (הסרט שודר בארצות הברית לפני חמישה ימים בלבד וכבר הספיק לצבור לא מעט ביקורות שוחטות), מופנית בעיקר לתצוגת המשחק של לוהן, לצערו או שמחתו של גרנט באולר שמככב לצדה כריצ'רד ברטון. באולר כשלעצמו הוא שחקן לא רע ובעל נוכחות מרשימה למדי, אך כדי לאזן את המשחק המלודרמטי של לוהן, הוא נאלץ לתרום קצת טעם רע משל עצמו – מיותר לומר שהתוצאה הסופית סובלת מהמיש-מש הלא נעים הזה.

      בעוד שלוהן הצעירה, לכאורה מחזיקה בקווי דמיון רבים לאליזבת טיילור – החיבה להרס עצמי, מערכות היחסים הפומביות, תיעוד ההשפלות והנפילות על ידי התקשורת החטטנית – את הכישרון הדרמטי של טיילור היא לא ירשה דרך איזו קפיצת זמן חלל מיסטית. לוהן אמנם מספיק נרקיסיסטית ובעלת גינוני דיווה לא מבוססים, אבל כאן פחות או יותר מסתיים הדמיון לגברת סגולת העיניים שידעה לא מעט רגעי התעלות ותהילה לצד לא מעט רגעי השפלה. מה שאמור היה להיות חבל ההצלה הקרייריסטי של לוהן מתרסק אל תוך הרבה יותר מדי דמעות מאומצות, השלכת כוסות משקה להתנפץ על קירות ועוד גינונים מופרכים ומרובים שאמורים למסך את העובדה הדי פשוטה – לינדזי לוהן שכחה איך לשחק.