נעורי ורדה'לה

מדי פעם משדרים בערוץ הסרטים את סרט הנעורים האמריקאי העצמאי "מה שלא יהיה" מ-98', שבגלל מחסור מוחלט בכוכבי נעורונים מהשכונה של שרה מישל-גלר או פרדי פרינז ג'וניור, מעולם לא זכה לשום סוג של תשומת לב. עקב השם העברי הסתום וחסר המשמעות שלו (השם המקורי של הסרט, “Whatever”, מתמצת במילה אחת מדויקת את רוח הנעורים כולה) והעובדה שאף אחד מהשחקנים בו לא הפך לשם גדול בהמשך הדרך, קל נורא לפספס אותו בלוח השידורים הלא ממש מלהיב של הערוץ. למזלכם אני כאן בשביל למנוע זאת. כי "מה שלא יהיה", כדאי שתדעו, הוא אחד מסרטי הנעורים הטובים ביותר, שלא לומר האמינים ביותר, שיצא לכם לראות.

כמו סדרת הנעורים האהובה "זרוקים ויורמים", עלילת "מה שלא יהיה" מתרחשת בתחילת האייטיז (ב-81' אם לדייק). הבחירה בשנה היא לא מקרית – האיידס עוד לא השתלט על העולם, אתיקת הסקס-סמים-ורוקנרול של הסבנטיז עדיין שולטת בקודים ההתנהגותיים של החבר'ה הנכונים בתיכון, אבל מרגישים שזה הסוף. הטרנדים המביכים של הסבנטיז כמו גם הרוקנרול המצוין של התקופה עדיין נוכחים, אבל הם נעדרי הרעננות וההתלהבות שהיתה להם כמה שנים לפני כן. הסבנטיז עוד לא לגמרי נגמרו, אבל האייטיז עוד לא ממש התחילו (אולי אצל דוראן דוראן הם כן, אבל בטח שלא בפרברי אמריקה). שנת 81' היא מטאפורה לא רעה להלך הרוח של הטין-אייג'ר התקוע, שהגיע לגיל 17 ולסוף התיכון. הוא יודע שהוא נמצא פסיעה אחת לפני החיים האמיתיים, שזאת מחשבה מפחידה, מייאשת ומלהיבה בעת ובעונה אחת. לפעמים אפשר לעשות את המקסימום כדי שהשלב הבא בחיים יהיה כמה שיותר נעים - להתכונן למבחנים וכל זה - אבל רוב הזמן אין לו מה לעשות בנידון חוץ מלהתייחס לידיעה הזאת בציניות מסוימת או בשוויון נפש שהופך מהר מאוד לאפאתיה טוטאלית. Whatever.

זה בדיוק המצב בו נמצאת גיבורת הסרט, אנה סטוקארד (ליזה ווייל, אותה אפשר לראות בתור פריס, בת כיתתה של הילדה ב"בנות גילמור", אבל עדיף שלא, כדי לא לקלקל את הטעם הטוב מ"מה שלא יהיה"), שחולמת לעוף כמה שיותר מהר מרד-בנק, ניו ג'רזי, ומהבית (בו היא גרה עם אחיה הקטן ועם אמא גרושה שעומדת להתחתן עם פוץ זקן בשביל הכסף), ולנסוע למנהטן ללמוד בבית הספר היוקרתי לאמנות, קופר יוניון, בזמן שחברה הכי טובה שלה – בימבו בלונדינית בשם ברנדה – מושכת אותה לכיוונים הרבה יותר פרועים.

ב"מה שלא יהיה" יש משהו מהריאליזם הנונשלנטי של "דגראסי" מבלי להיות מטיפני. הוא מבוים, כתוב ומשוחק בצורה אמינה ושובת לב, ומה שהכי חשוב – הוא שומר על איזון ריאליסטי וכיפי בין הדרמות, ההחלטות הגורליות והמחשבות על העתיד לבין הסקס-סמים-ורוקנרול (כולל פסקול סופר-קולי הכולל בין היתר את הפריטנדרס, הראמונז, בלונדי, פאטי סמית, הג'אם, הסטוג'ס, סוזי והבאנשיז ומוטורהד) שנועדו לתת פורקן והקלה זמניים מחרדות ההתבגרות.


* "מה שלא יהיה" משודר בערוץ הסרטים ביום חמישי בשעה 20:05