בית התקליט עם עידן אלתרמן

יש שירים שאני יכול להאזין להם בלופ אינסופי במשך שנים ובכל פעם להתרגש מחדש כאילו זו הפעם הראשונה. קצת כמו כלב שהבעלים שלו יוצא לחמש דקות מהבית ואיך שהוא חוזר הכלב מתלהב מחדש, ככה אני מקשקש בזנב שאין לי בכל פעם שמתחיל השיר ""strawberry letter 23, שהוא באמת אחד השירים הכי מדהימים בעולם. כל האלבום הזה מלא בפנינים מוזיקליות של שירי פאנק-סול מרוככים וקטעים אינסטרומנטליים מהפנטים. אלבום שהקדים את זמנו לחלוטין.

רציתי לבחור תקליט של ארקטיק מאנקיז שאני מת עליהם אבל דווקא האלבום הקטן והמלנכולי הזה של הסולן שלהם אלכס טרנר לא מפסיק להתנגן אצלי בשנה האחרונה. לא ייאמן כמה האיש הזה ורסטילי, איך הוא יודע לרגש גם כשהוא עוזב את האנרגיות המתפוצצות של להקת האם ועובר לאלבום מינימליסטי ואקוסטי. בארקטיק מאנקיז השירה שלו בועטת אבל פה היא רכה ומלטפת, בעיקר בשיר "Hiding Tonight" . המיני-אלבום הזה אגב, הוא פסקול שהוא הלחין לסרט, שדווקא אותו לא אהבתי כל כך. אבל השירים שהוא כתב לו מתעלים על הכל.

חוץ מהביטלס וקצת דילן, דיוויד בואי הוא כנראה האומן היחיד שההערצה שלי לא השתנתה אליו מאז שגיליתי אותו בגיל 14. האלבום הזה הוא מושלם מההתחלה עד סופו, ואין בו שיר אחד לא טוב. השנה ציינו 40 שנה להוצאת האלבום אז גייסתי כמה חברים שגדלו על זיגי כמוני ואנחנו מופיעים כבר חצי שנה עם מופע בו אנחנו מנגנים את כל האלבום מההתחלה עד הסוף, ובכל הופעה אנחנו מוסיפים עוד שיר של בואי מעוד תקופות בקריירה שלו. תענוג להשתתף בפרויקט כזה.

כשזה מגיע לבחירת האלבום האהוב של הביטלס אז תמיד ההתלבטות היא בין "Revolver", "Rubber Soul" ו"Abbey Road". אבל במקרה של אלבומי הסולו של מקרטני אין שאלה. זה האלבום השני שהוא הוציא אחרי פירוק הביטלס, ומבחינת ההרמוניות והעיבודים הקוליים, הוא כאן בשיאו. הקולות בשיר "Dear boy" , או הלחן הגאוני והסוחף של שיר הסיום "Back Seat of My Car" שמספר על יום קסום של טיול בטבע עם הילדים הם מהשירים הכי יפים שהוא אי פעם כתב. בכלל, זה אלבום משפחתי, מלא אהבה, והקרדיט הוא גם ללינדה מקרטני שחתומה איתו על האלבום.

יש לי הרבה אלבומים של הופעות חיות, אבל זה ללא ספק אלבום ההופעה החיה האהוב עליי ביותר. למרות שהוא מלפני כמה שנים ספורות, הם נשמעים בו כמו להקה בתחילת הדרך, רעבים ואנרגטיים, ומנגנים המון חומרים מהאלבומים הראשונים שלהם. ואפילו אפשר להבין פה ושם מה מייקל סטייפ שר בשירים האלה, שזה הישג.

לא פשוט לבחור אלבום אחד של פול סיימון. יש לו יותר מדי שירים אדירים בכל אלבום. אבל באלבום הזה יש את "American Tune" שהוא יצירת מופת, מעין המנון אלטרנטיבי לחלום האמריקאי ושברו, ו- "Something So Right" שהוא אחד מהשירים הכי יפים וכנים שאני מכיר על זוגיות, והשיר הקסום שבאלבום הוא "St Judy's Comet" , שיר ערש חכם ומצחיק שהוא כתב לבן שלו (תרגמתי את השיר לעברית ואנחנו מבצעים אותו במופע של השירים המתורגמים – alt shift) . חוץ מהמנגינות המופלאות שלו, אני חושב שפול סיימון הוא כותב הטקסטים שאני הכי אוהב בתולדות המוזיקה.

אחת מהלהקות העכשוויות האהובות עלי. אני אוהב את העיבודים שלהם, במיוחד את השימוש שלהם בכלי מיתר. ולסולן של הלהקה יש קול נפלא, עם גוון שמזכיר קצת את פיטר גבריאל אבל יותר מרגש.

גם לבחור אלבום אחד של קוסטלו זו משימה קשה. כמו דיוויד בואי, הוא גם כן זיקית מוזיקלית שמזגזג בין ז'אנרים כבר שלושים שנה. אני מת על האלבומים של הפוסט פאנק שלו מתחילת הדרך, עם שירים אינטנסיביים ודחוסים באורך 3 דקות, ואני גם אוהב את אלבומי הרוק-פולק שלו מהשנים האחרונות. אבל "Spike" הוא כנראה נקודת האמצע בין הז'אנרים האלה, וזה אלבום שחרשתי עד זוב דם מהמחט בגיל 17.

פינוק לאוזניים. למרות שכל כך הרבה מוזיקאים הושפעו מהם, אין כמעט הרכב או להקה שהצליחו להגיע לתרכובת הסאונד שרקחו סטילי דן. בכל פעם שקניתי אוזניות או רמקולים אני מנסה אותן על שירים מהאלבום הזה.

תקליט שגורם לי תחושה של געגוע בכל האזנה. פס קול של הוויה ישראלית שקצת חמקה מאיתנו. השיר "בבוקר" של יהודה עמיחי (והלחינה יהודית רביץ בגיל 18!) הוא משירי האהבה הכי יפים שנכתבו בעברית. קניתי את המהדורה החדשה של האלבום שיצאה השנה ואנחנו שומעים אותו בלי סוף באוטו בנסיעות עם הילדים.

עידן אלתרמן יופיע היום (רביעי) במופע ALT SHIFT , מופע של שירים מתורגמים מאנגלית לעברית. 5/12 בשעה 22:30 באוזן בר

"ענן על מקל" מופע מוזיקלי חדש לילדים ולכל המשפחה מאת רינת הופר בהשתתפות: ירדן בר כוכבא , עידן אלתרמן , טל בלכרוביץ' ודידי שחר. 8/12 בשעה 11:00 באוזן בר