באופן משעשע, "אייל גולן קורא לך" הצליחה לייבא לישראל את העיקרון של בליינד אודישן עוד לפני שנרכשו הזכויות לגרסה הישראלית של "The Voice". לייבא, אבל לא להשתמש בזה מספיק טוב האודישן אולי נעשה מאחורי דלתות הזזה בו הזמרים והזמרות לא רואים את השופטים, והם לא רואים את המתמודדים; אבל ההחלטה באשר לגורלם נערכת רק אחרי שהזמרים כבר יוצאים החוצה אל אור הדיעות הקדומות. נכון הדבר שפרפורמנס הוא כזה שמשלב את מקסימום החושים, אבל מה ש"דה וויס" הצליחה לייצר, ו"אייל גולן קורא לך" מפספסת, זה את אלמנט הדרמה. כאן אולי אפשר כבר לעצור, כי האלמנט שהכי חסר באופן כללי לתוכנית זה דרמה.
טלוויזיה, מה לעשות, אינה רדיו הצופה הוא קודם כל צופה ורק אחרי כן מאזין, ו"אייל גולן קורא לך" מותחת עד למקסימום את סבלנות הצופה, ואז עוברת את הגבול בעוד כמה קילומטרים טובים. גם אם נשים בצד את נושא טלוויזית גילוי הכשרונות שכבר יוצאת מכל החורים, הרי שטלוויזיה טובה היא טלוויזיה טובה יש בה קצב, עניין, מתח ותנודות דרמטיות. ל"אייל גולן קורא לך" יש את כל החומרים שיכולים לגרום לה להיות משגעת, אבל היא מועדת בין הרגליים שלה עצמה.
נתחיל מהאודישנים של המתמודדים - באף תוכנית ריאליטי ראויה אין אודישנים כל כך ארוכים ומתישים. את השיא שבר האודישן של סברין המתמודדת הטרנסג'נדרית שסיפקה מעבר לאודישן שלה גם הומור ובידור, ובכל זאת בשם אלוהי הטלוויזיה, אודישן באורך 12 דקות הוא הגזמה פרועה. ב-12 דקות טלוויזיוניות מספיקים להחריב את ארצות הברית, לבנות אותה מחדש, ולהיכנע לפלישת חייזרים. ב"אייל גולן קורא לך" נדמה שאף אחד מצוות ההפקה, העריכה או הבימוי לא מחזיק בשעון, וכך קרה שמה שיכול היה להיות הריאליטי המוביל של ערוץ 24 הוא אכילת ראשים של שלוש שעות.
מבין האלמנטים שיש ל"אייל גולן קורא לך", ושלא מנוצלים על הצד הטוב ביותר הבולט מכולם הוא צוות השופטים בפאנל המכובד מאוד יושבים מלבד גולן עצמו גם יוסי גיספן, עדי לאון המלחין והמפיק המוזיקלי, ירון אילן השדרן והמנחה, וכרכש חדש התווספו לפאנל הכל-גברי גם דודו אהרון וגל אוחובסקי שכבר השתפשף ב"כוכב נולד". כל אחד מהשופטים ראוי היה לשבת בכל תוכנית ריאליטי מוזיקלית בערוצים המרכזיים, לכל אחד מהם נסיון, מקצועיות, וגוף ידע שלא נופל מזה של אף שופט בתוכנית מקבילה, אפילו ההיפך הוא הנכון.
ולמרות זאת, בתוכנית כל כך ארוכה לא מצליח אף אחד מהם להביא את האישיות הטלוויזיונית שלו לקדמת הבמה דודו אהרון כבוי רוב הזמן (כשהוא לא מדבר על עצמו). לגל אוחובסקי אין עם מי לערוך פינג פונג שנון, אז הוא כמעט אינו נשמע. עדי לאון מספק את מנת הרשעות שלו, אבל במכלול הדברים גם זה אינו מתגבש לכדי משקל סגולי נוכח. את גיספן ואילן כמעט שלא רואים או שומעים. כוכב הערב, בצדק, הוא גולן והוא היחידי שמספק את הסחורה עד הסוף. הוא נעים ואנושי, ענייני מבלי להיות מנוכר ובאופן כללי נראה שהוא התבגר היטב עם נסיונו הטלוויזיוני.
המושכות בידיו של גולן נראות טבעיות מאוד, כמעט שלא ברור למה הוא נזקק לפאנל כל כך רחב ולא מתפקד. מה שלגמרי ברור זה שאיש לא נזקק לנוכחות של מרינה קבישר. התרומה של קבישר כמעין קריינית רצף שמפציעה בלי קשר לשום דבר בתחילת האודישנים ומספקת מה שיכולה לספק שקופית עם שם המתמודד היא כמעט מצחיקה בתלישותה. ואז כשנזכרים שמדובר במעל לשלוש שעות שידור של מה שהיה צריך להיערך לשעה וחצי, זה גם לא מצחיק.
ל"אייל גולן קורא לך" אין את התקציב של "כוכב נולד" או "דה וויס", אבל אין שום סיבה שהיא לא תעקוף אותן בסיבוב ותהיה הכוכב הנוצץ של ריאליטי הזמר המזרחי. הדבר היחידי שמפריע לה זה היא עצמה וגישת הטלוויזיה הקהילתית שהיא אימצה לעצמה. יש לה פאנל של שופטים כוכבים, את אייל גולן המוצלח מאוד, וקהל שמצביע ברגליים בכל מקרה. אם רק היתה מכוונת לסטנדרטים בינלאומיים של עריכה ובימוי, ואם מרכז הכובד היה עובר מאודישנים מטרחנים אל דינמיקת שופטים זריזה, קצבית וקולעת, היא היתה יכולה להשתחל בקלות ללוח הפריים טיים של ערוץ 2. עד אז, היא סובלת מהמחלה הישנה של ערוץ 24 זו תוכנית שאפשר לשמוע ברדיו בנסיעה ארוכה לאילת, ובלתי נסבל לצפות בה בטלוויזיה.
גל אוחובסקי: "אני כל הזמן מאשים אותם שהם גזענים" - ביקור מאחורי הקלעים
"אייל גולן קורא לך" - מה חשבתם על פתיחת העונה? ספרו לנו בפייסבוק