פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "דת היא רק עוד סיפור": ראיון עם כוכב הסרט "חיי פיי" סוראג' שארמה

      הנער האלמוני שהפך ממש במקרה לכוכב הוליוודי, מספר על החילוניות שלו מול דתיות הסיפור, ואיך רק בנס הוא יצא מהעבודה על הסרט בריא ושלם

      "דת היא רק עוד סיפור": ראיון עם כוכב הסרט "חיי פיי" סוראג' שארמה

      ההיסטוריה של הוליווד מלאה במה שנהוג לכנות "סיפורי סינדרלה". בעיקרון, גם הסיפור של סוראג' שארמה, הנער ההודי האלמוני המככב ב"חיי פיי", הוא כזה. אך במקרה שלו, ראוי יותר לכנות את מה שקרה לו "סיפור סנדוויץ" – פשוט מפני שכריך קטן אחד, לא יקר או טעים במיוחד, היה מה שסלל את דרכו לתהילת עולם.

      ליתר דיוק, הסיפור הוא כזה: לפני שלוש שנים היה שארמה תלמיד תיכון מדוכדך ומבולבל למדי, שלא כל כך ידע לעשות עם עצמו וסבר שאם הוא רואה אור בקצה המנהרה, זו כנראה רכבת. הוא התעניין רק בכדורגל, תיכנן ללמוד כלכלה אף שידע שיהיה זה משגה לעשות זאת, ולרגע לא חשב על קריירת משחק. ואז, פשתה בעירו ניו דלהי השמועה שעורכים אודישנים להפקה בינלאומית חדשה. אחיו הקטן הלך להיבחן לתפקיד הראשי, וביקש ממנו להתלוות אליו, סתם שלא יהיה לבד. כדי לשכנע אותו להיענות לבקשה, הבטיח שיקנה לו סנדוויץ' אם רק יבוא. הוא קנה לו, אז הוא בא.

      סורג' שרמה (GettyImages , גארת קתרמול)
      מכריך תמים לשטיח האדום. סוראג' שארמה (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

      שארמה חשב לחכות לאחיו ואז לחזור הביתה במהרה, אבל המלהקים שמו עליו עין, וכיוון שהיתה להם דקה פנויה, ביקשו שיבוא ויציג את עצמו. הוא עשה זאת, ואז הם ביקשו שיגיע שוב, וכך יצא לדרך הסיפור המופלא של הצעיר האלמוני, שכמעט ומעמיד בצל את ההרפתקה העומדת במרכז "חיי פיי" – מעלליו של נער המוצא עצמו בספינה טרופה בלב ים, לבד לחלוטין מלבד כמה חיות טרף שבצדו.

      בסופו של הסיפור הזה מצא עצמו שארמה לראשונה בחייו בלונדון, שם התקיימה הקרנת הבכורה האירופאית של הסרט עתיר התקציב ועטור השבחים, שהולך ומבסס את מעמדו כאחד הכוכבים המרכזיים של עונת הפרסים הנוכחית. יום לאחר מכן הוא נפגש איתי ועם קבוצת עיתונאים קטנה, והתגלה בפנינו כברנש נבון, עתיר הומור עצמי ובעיקר מלא כנות. בין השאר, לא התבייש להודות כי לא קרא את רב-המכר "חיי פיי" לפני האודישנים הראשונים, ולמען האמת אפילו לא ידע שהם מתקיימים לקראת הפקת עיבוד קולנועי לספר. רק לקראת מבחן הבד הרביעי הבין במה מדובר, וגם גילה כי מי שהופקד על הפרויקט הוא במאי בעל שם בסדר הגודל של אנג לי.

      "קודם לכן הייתי אדיש לכל העניין, אבל בגלל שכל כך אהבתי את הספר, התחלתי לרצות את התפקיד", הוא מספר. "רציתי אותו כל כך. בחיים לא רציתי ככה משהו. אבל כמובן שדווקא אז, פישלתי. אחרי כל מבחני הבד המוצלחים, דווקא זה הגורלי מכולם היה כושל, שכחתי את השורות וממש בזבזתי את ההזדמנות. למזלי, אנג לא הסכים לוותר עליי. הוא לקח אותי הצידה ודיבר איתי חמש דקות. אלה היו חמש הדקות ששינו הכל, כי אז חזרתי למסלול וקיבלתי את התפקיד".

      מה הוא אמר לך בחמש הדקות האלה?

      "הוא הצליח לגרום לי להרגיש כאילו שאני בתוך הסצינה שהייתי אמור לשחק. קודם לכן, ביצעתי אותה כאילו שאני משחק את הגיבור שמספר את הסיפור. הוא גרם לי לספר את הסיפור כאילו שהוא קורה לי בעצמי ולא למישהו אחר. הוא הצליח להכניס אותי לעור של הגיבור".

      חיי פיי (יח"צ)
      מתוך "חיי פיי" (צילום: יח"צ)

      ואיך היתה הדינמיקה ביניכם בזמן העבודה על הסרט?

      "קיצונית, כי הוא עשה הכל כדי להוציא ממני את המיטב. היה קשה לאורך כל הדרך, אבל בעיקר בשלב האחרון של הצילומים, כשעבדנו על המערכה האחרונה של הסרט, זו שבה הגיבור כבר נמצא זמן רב לבדו. לשלב הזה אני קורא 'התקופה האפלה', כי אנג אסר על אנשי הצוות לדבר איתי, והייתי מבודד לחלוטין. הוא גם דרש ממני לאורך כל הזמן הזה לשמוע את המוזיקה הכי אפלה ומדכאת שיש, והרגשתי ממש מת קלינית. אני לא יודע איך עברתי את זה, אבל צלחתי את זה איכשהו".

      באיזשהו מקום כעסת או שאתה עדיין כועס על לי בגלל כל התלאות שהעביר אותך?

      "ממש לא, כי אם הייתי מתנהל באופן נורמלי ומבלה ומכייף, בחיים לא הייתי מצליח להבין לנפשו של נער שנטרף בלב ים. אני בדרך כלל לא מאמין באמירה שמה שלא הורג אותך מחשל אותך, אבל מה לעשות שבמקרה הזה היא נכונה".

      בהמשך לקשיים שאתה מדבר עליהם, איך הצלחת להתמודד עם העובדה שכל החיות סביבך לא היו אמיתיות אלא יצירי מחשב?

      "התבוננתי קודם לכן בנמרים אמיתיים ובקטעי וידאו שלהם כדי ללמוד אותם, ועבדתי על זה הרבה עם אנג, אבל בסופו של דבר, מה שעזר לי יותר מכל היה הדמיון. הפעלתי אותו הרבה ובסופו של דבר, מרוב שדמיינתי שיש לצדי נמר, כבר התחלתי להרגיש כאילו שהוא באמת שם. במהלך העבודה על הסרט אף פעם לא הראו לי ולו לרגע קטעים מהצילומים, אז רק כשראיתי את הסרט בפעם הראשונה זכיתי בכלל לראות איך אני נראה כשיש נמר לידי".

      ומה אמרת לעצמך?

      "שזה נס. כל הסרט הזה הוא נס בעיני. נס שבכלל הצליחו לעשות אותו".

      חיי פיי (יח"צ)
      "מה שלא הורג, מחשל". מתוך "חיי פיי" (צילום: יח"צ)

      שארמה מאמין בניסים, אבל לא באלוהים. הוא מגדיר את עצמו כחילוני, ובתגובה לרבדים הרוחניים והתיאולוגיים של "חיי פיי" אומר כי "אני עצמי לא דתי ואני לא מאמין בדת, אבל אני מבין ומקבל את החשיבות שלה בחיים של אנשים. אני חושב שבסך הכל, דת היא רק עוד סיפור שאנחנו מספרים לעצמנו כדי להכיל את החיים האלה, היא רק עוד דרך להתמודד עם כל הלחץ שיש לנו על הכתפיים ועם הבדידות שלנו, היא רק עוד צורה לענות על השאלה – 'מה אנחנו עושים פה'".

      העבודה על "חיי פיי" גרמה לשארמה לרצות להעמיק לשאלה הזו, ולכן נרשם ללימודי פילוסופיה. בהמשך, הוא מתכוון גם ללמוד קולנוע, ובעקבות החוויה החיובית כאן, גמר אומר בלבו לשחק בסרטים וגם לעשות אותם. חוץ מלאחל לו בהצלחה ולומר שלאור כל התגובות הנלהבות על תצוגת המשחק שלו נראה שאכן יש לו עתיד מבטיח, נותר רק לשאול איך אחיו הצעיר הגיב על כל מה שקרה. האם הוא מקנא בו? האם הוא מצטער על כך שהציע לו את הכריך ההוא ובכך איפשר לו לגנוב לו את הג'וב?

      "לא, לא, אח שלי בסדר עם זה", הוא אומר בתגובה. "הוא ידע באיזה מצב קשה הייתי והבין עד כמה הייתי צריך את זה, אז הוא מפרגן לי. חוץ מזה, הוא יודע שהוא שחקן יותר טוב ממני".

      "חיי פיי": איפה ומתי רואים?
      "חיי פיי": העיבוד לרב המכר מתגלה כקלאסיקה מיידית
      "חיי פיי": הבמאי אנג לי מדבר על הכל

      מה דעתכם על "חיי פיי"? ספרו לנו בפייסבוק