בלוג "מאסטר שף": כל מה שלא רציתם לדעת על המתמודדים

גם אתם התגעגעתם לשמוע על משפחות המתמודדים? לשקוע בנעימת הפסנתר המרגשת שעה שעוד אלמונימי עם מבטא מספר על הרפתקאות הפירה המשפחתי בתקופת הצנע? אם כן, הגעתם לפרק הנכון. כל מה שלא רציתם לדעת על המתמודדים ולא רציתם לשאול. דליה זועקת אל מול אחיה, פנינה מחבקת את אתי, ג'קי מתעלפת מול אמה, בדיוק כפי שאתם בוודאי מתמוטטים בבכי בכל פעם שאימא שלכם אומרת לכם "זוכרים שפעם עשיתי לכם שניצל? אז זהו, זה מה שרציתי להגיד". אחר כך המתמודדים מספרים את הסיפור שוב לשופטים שבאים לייעץ להם בעמדות, ושוב כשהם מגישים, ושוב בטסטות, ושוב זה לזה, ואנחנו כבר רוצים לערוף להם את הילד הפנימי. תאכל את השניצל ותסתום, למען השם. זה פאקינג שניצל.

"מאחוריכם יש קופסאות הפתעה", אומר חיים כהן, ולשלי מתפוצץ המוח. "אני מסתובבת – אומייגוד!!! באמת יש קופסאות הפתעה!!!" היא צווחת. כן, שלי עדיין איתנו, חנות ההלו-קיטי הזאת עדיין לא נסגרה. ככל הנראה עוד צפוי לנו לא מעט מה"אומייגד – כפית!" הזה, עד שיראו לה סוף סוף את הדלת ("הולי שיט – דלת!"). בינתיים היא מחליטה להכין מרק שעועית כי משהו משהו אימא שלה וכולי. לשם כך היא פונה לידידה הטוב ביותר: סיר הלחץ. אתם אולי זוכרים אותו מסאגת ה"אף פעם לא עשיתי בשר בסיר לחץ, מקווה שייצא לי בסד--- אוקיי הוא נשרף". נבשל בו שוב - רעיון מצוין! הנה זה קורה: "אף פעם לא עשיתי מרק שעועית בסיר לחץ, מקווה שייצא לי בסד --- אוקיי הוא התייבש". הישארו עמנו לפעם הבאה, כששוב יחולל הסרל"צ פלאים במאכל כלשהו, נקווה שייצא בסד--- אוקיי הוא התפוצץ. אבל מה זה חשוב, תראו - עיפרון! אומייגוד!

בני, שהתרשם עמוקות מסיפור ילדותו המרגש (אמו נהגה להכין לו עגבניות עם אורז. סוף) החליט להכין עגבניות עם אורז. רעיון רע מאוד, להכין עגבנייה לאייל שני, האיש שהפך את העגבנייה למקדש ומופת, ושעלול להתנקש בך אם תפרוס אותה בזווית עקמומית במקצת. את האלוהים האלה רוקן בני בעליצות ותחב לתוכם אורז לא מבושל. בנס לא היו שם אבידות בנפש.

שוב ג'קי כובשת את פינת הבכינו שלנו. והפעם הזלנו דמעות על ילדותה העשוקה, ששמה בכיס הקטן את כל סיפורי האשכנזים השבעים של המתמודדים האחרים: גם משפחה מרובת ילדים, גם אין כסף לבשר, גם אימא שמתייפחת שתסלח לה. ובנוסף לכל – מנה מנצחת, שגרמה לרושפלד כמעט ולהכתיר אותה על המקום בתור הזוכה של "מאסטר שף". היא בהחלט הרוויחה את האקסטרה נעימת-פסנתר שלה.

לאחר שייבשה כליל את מרק השעועית, מגישה שלי לשופטים את ה"מרק שעועית ללא מרק" המפורסם שלה. חיים כהן מחבב את התבשיל, אבל אז עולה אייל שני ומעיף עליו את רחמו. רחמו הזה, אתם ודאי יודעים, היה מוכר תבשיל שעועית במסעדה בירושלים, ומגיש אותו בשקית ניילון, ואף אחד! אבל אף אחד! לא יגיע לרמה של רחמו, שמעת?! "כן, אבל זה עדיין טעמים ש..." מנסה חיים כהן, אבל אייל שני לא מוותר: "רחמו לא היה סולח על מנה כזאת!" "אבל בכל זאת..." מתחיל כהן. "רחמו!" שואג אייל שני, "רחמו!!!" וכך נסתמות טענותיו של חיים כהן ורחמו עצום אופף את האולפן. כולם חשים את קדושתו. חוץ משלי שבדיוק דמיינה חיפושית עם כובע מנגנת במנדולינה ודילגה בחזרה למקום.

לא ברור אם אנשי ההפקה טפטפו למתמודדים את הלקסיקון שבו הם אמורים להשתמש, אבל משום מה כולם גם יחד נדבקו במונח "טוויסט נחמד". כולם עושים את המתכון, ומוסיפים לו טוויסט נחמד. סיימתי את המנה, עכשיו נביא לה טוויסט נחמד. משפחתי נהגה לאכול ג'ירפות ממולאות, אני אתן לזה טוויסט נחמד. חלאס. הטוויסט שלכם לא נחמד, הוא בקושי טוויסט, כולה הוספתם צימוק מלמעלה. נא לרענן את מחסן הסינונימס שלכם.

"ההרינג פה עבר למימד אחר" (אייל שני פורטלי)

"יש מנות שאסור לקדם אותן למימד אחר" (יונתן רושפלד אנטי-פורטלי)

"כשיש אמת במשהו, זה הופך לעולם שלם, ועם עולם שלם לא מתווכחים" (אייל שני על המנה של דליה)

"אתה לא מאמין לאן זה זורק אותי! לארון של סבתא שלי!" (מיכל על המנה של שי. די, לא מאמינים)

"אם הייתי טועם את זה במסעדה של אחד מהשופטים האחרים, הייתי שמח לאידם" (רושפלד מניאק גם למיה וגם לשופטים)

"אחד הדברים היפים במשימה זה לפגוע בחזרה ללב ששלח אותך לשם, לרחם שהוליד אותך, בחזרה לאהבה" (רושפלד מנסה להיות אייל שני ושולף רחם)

מה חשבתם על הפרק האחרון של "מאסטר שף"? דברו על זה בפייסבוק