סיכום 2012: הקאמבקים המוזיקליים הגדולים

הכל היה מושלם באיחוד של בלר ב-2009, וגם באיחוד שאחרי האיחוד, בהופעת נעילת האולימפיאדה בהייד פארק השנה. לחברי הלהקה, שחזרו לעבוד יחד לראשונה מאז 2003, זה היה מושלם עוד יותר – חוץ מאהבת הקהל על כך שהם החזירו לתודעה את קו?ל בריטניה כשהם מבוגרים בעשור וחצי יותר מאשר בפעם האחרונה שזה באמת היה קול, הם גם עשו כסף טוב – מלבד ההופעות, הוציאה הלהקה עוד אלבום הופעה ("Parklive") לצד מארז אוסף ענק שבו גם שני סינגלים חדשים ולוהטים שיצאו השנה.

שורה תחתונה: עוד חומרים חדשים, ומהר! חלאס למכור לנו אלבומי אוסף. אה, בקיץ הם חוזרים לסיבוב הופעות באירופה – אם תכננתם טיסה, שלא תעזו לפספס אותם.

פעם רובי וויליאמס אמר שהוא בחיים לא יתאחד עם טייק דאת'. פלאש פורוורד כמה שנים קדימה – הוא התאחד עם טייק דאת'! בגלל שמדובר באדם לא צפוי ובלי מילה, כלל לא חיכינו לאלבום שלו שצץ לגמרי בהפתעה, ואכזב עם עוד רצף בלדות סכריניות ובנאליות שהקשר בינן לבין וויליאמס של תור הזהב הוא מקרי בהחלט. חוץ מזה, בקליפ ל"Candy", הסינגל המוביל של האלבום, הוא נראה כמו שילוב בין מוריסי לחרמן זקן, וזה מטריד.

שורה תחתונה: חרמן זקן או לא, לפחות מככבת בקליפ קאיה סקודלריו המהממת, הבחורה הכי יפה במערב אירופה. אם מדובר בבחירה אישית של וויליאמס, כנראה שהוא לא לגמרי איבד את זה.

טקס נעילת אולימפיאדת לונדון היה שואו מרהיב שכלל גם איחוד חד-פעמי של הספייס גירלז, מלהקות הבנות האהובות בעולם. אבל הנוסטלגיה לניינטיז לא הספיקה כדי להפוך את ההופעה הקצרצרה של החמישייה לאירוע של ממש, והתמקדה יותר בפירוטכניקה מאשר במוזיקה. מוקדם יותר החודש נפגשו חברות הלהקה בפרמיירה למחזמר המבוסס על סיפורן, שנקטל על ידי רוב המבקרים. ואחרי כל זה, אין חומרים חדשים באופק וגם לא סיבוב הופעות מתוכנן כדי לפצות על הטעם הרע.

שורה תחתונה: מספיק בקושי.

הנה לכם ריוניון שחלף מעל ראשם של ישראלים רבים, אבל עבור חובבי מוזיקה ברחבי העולם היה הריגוש הכי קרוב לאיחוד של הביטלס, ולמען האמת נשמע מופרך כמעט כמוהו: במשך שנים נחשב בריאן וילסון, הלב הפועם והמחורפן של ההרכב, למת מהלך, והיחסים העכורים בינו לבין מייק לאב הפכו את הביץ' בויז רשמית ללהקה שעתידה מאחוריה. מה אתם יודעים – כנראה שלהקות טבען להתאחד, והאמת שסיבוב הקאמבק של משפחת וילסון המקשישה עשה את זה די בסטייל.

שורה תחתונה: האלבום החדש של ההרכב, "That's Why God Made the Radio", הוא לא בדיוק "פט סאונדס", אבל שיר הנושא המלכותי מזכיר שכשהם במיטבם, נערי החוף עדיין יודעים להפציץ.

השעון הביולוגי של התרבות הפופולרית פועל במחזורים של 25 שנה פלוס-מינוס, וכפי שהרשימה שלפניכם מוכיחה, עכשיו מגיעה הגאות הגדולה של הרטרו לשנות ה-90. אולי בגלל זה, הקאמבק של סאונדגארדן – להקה שכל הוויתה זועקת ניינטיז – הוא התרחשות כמעט צפויה. אחרי שטייל למחוזות רחוקים כמו שיר נושא לסרט ג'יימס בונד והופעות בהיכל נוקיה, איחד כריס קורנל ב-2010 את החבורה הישנה, והשנה הם סוף-סוף שחררו אלבום עם חומרים חדשים, שלמען האמת נשמעו די דומים ברוחם לחומרים הישנים. למעריצים, אגב, זה לגמרי לא הפריע.

שורה תחתונה: לפעמים לא חייבים להחליף נוסחה מנצחת, במיוחד כשאתה פועל בתוך ז'אנרים נישתיים להחריד כמו גראנג' ואלטרנטיב מטאל. איך אמר קהלת? חדשנות זה לא הכל.

גם נו דאוט, הרכב הבית של דיוות הבי-ליסט גוון סטפני, קלטו שהניינטיז זה האייטיז החדש ועשו השנה את הצביקה פיק. אלא שבניגוד לסאונדגארדן, הלהקה של סטפני לא שחזרה את הצליל הקלאסי של ראשית דרכה, אלא המשיכה בקו הפופי שאפיין את שנות ההרכב המאוחרות ואת קריירת הסולו של סטפני. האלבום שלהם, "Push And Shove", התהדר בשת"פ עם מייג'ור לייזר, והצית שערורייה זוטא כשהקליפ לשיר "Looking Hot" עורר את זעמם של אינדיאנים בארצות הברית והוסר מהרשת – אבל בסך הכל לא הותיר חותם משמעותי. גם המבקרים לא התפעלו.

שורה תחתונה: בעוד 20 שנה אנשים עדיין יזמזמו את "Don't Speak", ולא שירים של נו דאוט מ-2012.

אחרי שבע שנות הפסקה, הזמרת הנוגה והמסוכסכת חזרה לחיינו עם "The Idler Wheel..." (יש לאלבום הזה שם ארוך בהרבה, אבל החיים באמת קצרים מדי) וחוותה את מה שכל יוצר מתקמבק, פחות או יותר, מפנטז עליו: קבלה מידית מצד קהל הבית והשתפכות כמעט גורפת של המבקרים, אפילו שמדובר ביצירה אפלה וכבדה. ואם כל אלה לא מספיקים, בחודש שעבר פיונה אפל גם הפכה למאמי הרשמית של פייסבוק כשביטלה סיבוב הופעות כדי לסעוד את כלבתה הגוססת.

שורה תחתונה: מלכת הכיתה הטיפולית באה להראות לקט פאוור, ג'ואנה ניוסום ושאר היורשות מאיפה משתינה הסינגר סונגרייטר. זה קאמבק.

אין שום ספק שהופעת הקאמבק של טופאק שאקור בפסטיבל קוואצ'לה האחרון היתה יותר חיה מזו של הספייס גירלז. נכון, מדובר בהולוגרמה, אבל הדינמיקה על הבמה עם סנופ דוג וד"ר דרה עבדה כל כך טוב שכמעט אפשר היה לשכוח שהוא מת (או לא, אם אתם חובבי קונספירציות) לפני 16 שנה.

שורה תחתונה: מספיק מוצלח כדי שנשלם כסף על הופעה באורך מלא.

מה איחוד השנה שלכם? ספרו לנו בפייסבוק

השתתפו בהכנת הכתבה: אלכס פולונסקי ועפר סקר