שנה באה, שנה חלפה ואנו את כפות ידינו הנפנו אל על. 2012 באה אל סיומה ובסקירה חוזרת של מה שהתרחש בה נדמה כי מדובר בשנה פורייה למדי עבור תעשיית הדאנס. בעוד שסקרילקס גרף לא פחות משלושה פרסי גראמי ובכך כביכול פתח את שערי ארה"ב אל מה שהם מכנים כעת EDM (ללא ספק מונח הסלנג האהוב ביותר השנה אחרי "תרימי"), דיג'י שאדו, דוק מרטין ואפילו אריק מורילו נאלצו לרדת בבושת פנים מעמדות תקלוט שונות, משום שניגנו מוזיקה לא מבדרת מספיק עבור הקלאברים האמריקאים הצעירים. בצד השני של הפלנטה, לעומת זאת - לרבות מכת הדאנס איביזה - ניתן היה לחזות בכמות התקליטנים האמריקאים הגדולה ביותר באי מאז קיץ האהבה של 1988.
נדמה כי גם מחוץ לאירועי קבוצת ברזילי, דטרויט היא העיר הכי טרנדית השנה. דריק מאיי אמנם לא הוציא אלבום מיקס חדש כבר למעלה מעשור, אבל השנה הוא התבקש להוציא שניים כאלה, כששניים נוספים עתידים לצאת בשנה הבאה. דלאנו סמית' הוציא סוף סוף את אלבום הבכורה המיוחל שלו, בו הוכיח שאת מה שהוא חשב על דיפ האוס לפני עשור כולנו מפנימים עכשיו. מייק האקבי, קני לארקין, אנדרס וכמובן קרל קרייג הנפיקו השנה כל אחד בתורו את הלהיטים המצליחים ביותר שלהם מזה שנים (בעצם קרל קרייג לא צריך להוכיח שום דבר). ואפילו מונטי לוק, מפיק פושר שבכל פרק אחר בהיסטורית הקלאבינג היה נידון לאנונימיות בתהומות הנשייה, נחשב בזמננו אנו ללא פחות מכוכב. על שום מה?
הממלכה הבריטית היא ללא ספק עוד מוקד התרחשות מעניין השנה, מלבד עניין הבאסים כמובן. אחרי שמיצו כמעט עד תום את טרנד צליל הגארג' האוס הנוסטלגי, בזכות Huxley וחבריו פנו הבריטים לקחת את ההשפעה הדומיננטית הזו אל השלב הבא. 2 Bears, Julio Bashmoe ו-Dusky נשענו אמנם על קונצים מוזיקליים נוסטלגיים, אבל הפיחו בהם רוח רעננה, כזו שממקמת אותם על קו התפר שבין טוד טרי למאסיב אטאק. למעט נסיון הקאמבק הכושל של X-Press 2 ואלבום מחריד של סנט אטיין, האומה הבריטית הוכיחה השנה כי כשהם רוצים הם יכולים, גם בלי בייסמנט ג'אקס.
מלבד איביזה, סקרילקס וכל מה שביניהם, ראוי לציין כי 2012 הייתה שנה משגשגת מהרגיל גם ובעיקר עבור תעשיית הדאנס האליטיסטי. לייבלים עצמאיים טרנדיים השכילו לנצל את רנסנס מכירות תקליטי הויניל, והקפידו להציע את מרכולתם לעולם בכמות עותקים מצומצמת, דבר שהשיב לרגע תחושה של בלעדיות ועורר נוסטלגיה לימים בהם לא כל תקליט טוב היה לנחלת הכלל. לייבלים כמו Workshop, Mojuba, Hello? Repeat ו-Sistrum סיפקו פנינים שכל תקליטן אנין טעם צריך להחזיק, ובעקבותיהם עלו עוד עשרות חברות נוספות על אותה עגלה דוהרת. שווה לציין לשבח של גל אנר וירדן צ'מינסקי שלנו, המוכרים יותר תחת הכינוי Juju & Jordash, שככוח דומיננטי ומוערך באותה גזרה הוציאו את "Techno Primitivism" ללא ספק אלבום הדאנס האליטיסטי של השנה, והייתה להם חתיכת תחרות. כבוד והצדעה למגזר.
כדי לעשות סדר בכל הבלגן, ובעיקר עבור עדות ראויה לדורות הבאים, ערכנו והגשנו עבורכם את 12 הרצועות המנוגנות ביותר השנה: מנינה קרביץ עד ג'וליו באשמור, ממסאו פלקס ועד טקנזיה ו-ואקולה. אז לחצו פליי, נופפו לשלום ל-2012, וזכרו - מוזיקה חדשה מתיישנת מהר, אבל מוזיקה טובה נשארת טרייה לעד.
הפלייליסט המלא
Lars Feat. Candi Staton - Halleugh Anyway
Maetrik - Walk Alone (Maceo Plex Revenge mix)
Tom Trago - Use Me Again (Carl Craig remix)
Andrés - New For U
Nina Kraviz - Ghetto Kraviz
Justin Martin - Don't Go (Dusky Remix)
Delano Smith - Midnight Hours (Reconstructed by Carl Craig)
Inner City - Future (Kenny Larkin Remix)
Technasia - Heart Of Flesh
Julio Bashmore - Au Serve
Monty Luke, Catz & Dogz - Frontin'
Vakula - Asuwant