שומר הסף: מי הפייבוריטים לקראת אוסקר 2013?

לאחר שהתברר כי ה-21.12.12 הוא תאריך חסר משמעות, נותר לתעשיית הבידור באמריקה לצפות רק לתאריך אחד – ה-24.2.13, בו האקדמיה האמריקאית לקולנוע תחלק את פרסי האוסקר. עד שזה יקרה, התעשייה תמצא שלל דרכים להעביר את זמנה – פרסים חשובים פחות יחולקו בחודשיים הקרובים, ועם ובלי קשר לכך, שלל החזאים האמריקאים המתמחים במדעי האוסקר יעדכנו את התחזיות שלהם ויעריכו מחדש מי הם הפייבוריטים לזכות בפסלונים השונים. גם אנחנו נעשה זאת כאן מדי שבוע, ונשתדל לשים אצבע על הדופק ולקבוע כל שבוע מי עלה, מי ירד ומי דרך במקום, וגם לעדכן באשר לסקנדלים הצצים סביב הסרטים השנה, לנתונים המעניינים בנוגע להתפתחויות וכיוצא בכך. בתור התחלה, המהדורה הראשונה של בלוג האוסקרים תגיש תמונת מצב נוכחית בקטגוריות המגוונות, מהסרט הטוב ביותר ועד סרט התעודה הטוב ביותר, בה נמצאת השנה הנקודה הישראלית.

אז מי יזכה השנה באוסקר לסרט הטוב ביותר? שאלה טובה. למען האמת, זהו המירוץ הצפוף והשקול ביותר שהיה לנו מזה שנים. הפעם האחרונה שבה הפוטו-פיניש היה כה צמוד היתה ב-2007, אבל אז היה מדובר בקרב תלת-ראשי שבסופו ניצח "השתולים", והפעם יש יותר משלושה פייבוריטים.

מדובר ב"לינקולן", סרט ביוגרפי על הנשיא המנוח שהגיע מידיו של סטיבן שפילברג, זוכה האוסקר על "רשימת שינדלר" ו"להציל את טוראי ריאן"; "כוננות עם שחר", מותחן על המצוד אחר בן-לאדן שנעשה בידי קתרין ביגלו, זוכת האוסקר על "מטען הכאב"; "עלובי החיים", עיבוד קולנועי למיוזיקל המצליח מבית היוצר של טום הופר, שגם הוא כבר זכה באוסקר, על "נאום המלך"; ו"ארגו" על החילוץ של שישה בני ערובה אמריקאים מאיראן, בבימויו של בן אפלק, שזכה בעבר באוסקר התסריט (על "וויל האנטינג"). בשבועות הקרובים נוכל להעריך סיכוייהם של מי עולים ושל מי יורדים.

לכל הפחות, ארבעת אלה לבטח יהיו מועמדים לפרס, מה שמשאיר כמה מקומות גם לאחרים – לא ברור כמה בדיוק, כי לפי החוקים החדשים יחסית, יש בקטגוריה הזו מקום לבין חמישה לעשרה סרטים, בהתאם לבחירה הגמישה של חברי האקדמיה. כך או כך, כמה משבצות שלא יהיו השנה, סביר להניח שגם "חיי פיי", "ג'אנגו ללא מעצורים" של טרנטינו ו"אופטימיות היא שם המשחק", שעולה כאן בסוף השבוע הקרוב, יקבלו מועמדות, אך בלי סיכויים ממשיים לזכות.

אז כבר יש לנו שבעה מועמדים, מה שאומר שבמקרה הקיצון, יש מקום לעוד שלושה. מי אלה יהיו, אם בכלל? הפייבוריטים להשתחל פנימה הם "אהבה" של מיכאל הנקה, "חיות הדרום הפראי" ו"מלון מריגולד האקזוטי" חביב הקשישים. גם זו תהיה מועמדות של כבוד ותו לא.

בקטגוריית הבמאי הטוב ביותר יש רק חמישה מקומות, ושלושה מהם נראים מובטחים כרגע לשפילברג, אפלק וביגלו. על שני המקומות האחרים מתחרים אנג לי ("חיי פיי"), טום הופר ("עלובי החיים"), דיוויד או.ראסל ("אופטימיות היא שם המשחק"), מיכאל הנקה ("אהבה") וקוונטין טרנטינו ("ג'אנגו ללא מעצורים"). כפי שקורה כמעט תמיד, סביר להניח שתהיה התאמה בין הפרס כאן ובקטגוריית הסרט. "לינקולן" יזכה? גם שפילברג יזכה. "ארגו" יזכה? גם אפלק יזכה. בשני המקרים עדיין מוקדם לתת הימור בטוח.

לכן אף קשה להמר מה יקרה בקטגוריית העריכה, שגם היא בדרך כלל הולכת למי שזוכה באוסקר הסרט. בכל זאת, גם אם "ארגו" או "כוננות עם שחר" לא יקבלו את הפרס הגדול, סיכוייהם הם הגבוהים ביותר בקטגוריה הזו לאור סגנונם המתוקתק, המותח והמדויק.

כדי להתיר מעט את הסבך, נעבור לקטגוריה שבה נראה כי המירוץ כבר הוכרע. אך קודם כל, למען ההגינות, נתעכב בכל זאת לבדוק מי צפויים להיות המועמדים בה: דניאל דיי-לואיס הבטיח את מקומו על הופעתו כנשיא האגדי ב"לינקולן", וככל הנראה גם דנזל וושינגטון על הופעתו כטייס אלכוהוליסט ב"הטיסה" ויו ג'קמן על הופעתו כז'אן ולז'ן ב"עלובי החיים". על שני המקומות האחרים מתחרים, לפי סדר הסיכויים, חואקין פיניקס ("המאסטר"), ברדלי קופר ("אופטימיות היא שם המשחק"), ג'ון הוקס ("The Sessions"), ריצ'רד גיר ("עסקה מגונה") ואנתוני הופקינס ("היצ'קוק").

ומי הזוכה הבטוח? לפי כל מאות הנביאים המתמחים בנושא בארצות הברית, הפרס מובטח לדיי-לואיס, שיקבע היסטוריה, ולאחר שכבר קטף את האוסקר בקטגוריה זו על "כף רגלי השמאלית" ו"זה ייגמר בדם", יהיה הראשון לעשות זאת בפעם השלישית. בשבועות הקרובים נוכל לראות אם יש סיבה למצוא סדקים בנבואה, אבל כרגע אין מי שמתכחש לה.

אם מישהו חיפש הוכחה לכמות התפקידים הראשיים הזעומה שהוליווד כותבת לנשים, הוא יכול למצוא אותה בדלילות התחרות בקטגוריה הזו. מבין המתמודדות הפוטנציאליות, שתיים הן צרפתיות, אחת ילדה ואחת מככבת בסרט בהפקה ספרדית. זה אומר שמתוך כל הסרטים שתעשיית הבידור האמריקאית הפיקה השנה, היא טרחה ליצור משהו כמו שתי דמויות נשיות בוגרות בעלות משקל. אוסקר 2013 יכול להחליף את שמו לאוסקר ימי הביניים.

אפשר להתנחם בכך שמעט המועמדות הריאליות הן איכותיות ביותר. את מקומן בחמישייה הבטיחו ככל הנראה ג'ניפר לורנס מ"אופטימיות היא שם המשחק"; ג'סיקה צ'סטיין מ"כוננות עם שחר"; נעמי ווטס מ"הבלתי אפשרי", הסרט הספרדי דובר האנגלית שמעלף עתה את הקהל הישראלי, תרתי משמע; ומריון קוטיאר, המגלמת קטועת גפיים ב"חלודה ועצם" דובר הצרפתית, שכבר לאחר הקרנת הבכורה שלו בפסטיבל קאן, חזינו שהיא תקבל על הופעתה בו מועמדות לאוסקר. נותר מקום אחד, ונאבקות עליו עמנואל ריבה, הצרפתייה הקשישה ועטורת התהילה מ"אהבה", וקוונז'יין וואליס, הילדונת האלמונית מ"חיות הדרום הפראי".

ומי תזכה? עד לא מזמן, לורנס הייתה הפייבוריטית הברורה על הופעתה המחשמלת ב"אופטימיות" הקומי. אבל מאז היא הולכת ומאבדת גובה לטובת ווטס וצ'סטיין. שתיהן בוגרות ממנה, ומשחקות בסרטים "רציניים" יותר, מה שלפי המסורת של האקדמיה נותן להן יתרון. בשבועות הקרובים נראה מי מהן, אם בכלל, הולכת לממש אותו.

כמו בקטגוריית השחקן הראשי, גם קטגוריית שחקנית המשנה הטובה ביותר נראית סגורה: כל חזאי אפשרי כרגע מהמר על אן התוואיי. הוליווד, משום מה, מאוהבת בה זה מכבר, ומחפשת זמן רב סיבה לתת לה אוסקר - והופעתה המזמרת ב"עלובי החיים" מסתמנת כהצדקה ראויה. איימי אדמס ("המאסטר"), סאלי פילד ("לינקולן"), הלן האנט ("The Sessions"), ומגי סמית ("מלון מריגולד") או ניקול קידמן ("העיתונאי") ינסו לזנב בה, אבל לא נראה שמישהי תשכיל לגנוב את השמנת מאשת החתול.

בקטגוריה הגברית המקבילה, התמונה מעורפלת יותר. טומי לי ג'ונס פייבוריט על תפקידו ב"לינקולן", ואם הסרט יסחוף את האוסקרים אז ודאי שסיכוייו יגדלו, אבל נושפים בעורפו פיליפ סימור הופמן על "המאסטר" ורוברט דה נירו, שעושה ב"אופטימיות" את תפקידו הראוי הראשון מזה שנים. מי עוד יהיו מועמדים בקטגוריה הזו? ככל הנראה, גם אלן ארקין מ"ארגו" וליאונרדו דיקפריו מ"ג'אנגו". חבייר ברדם, הנבל ב"סקייפול", ינסה להפתיע אחד מהם ולהשתחל פנימה גם כן. לאף אחד מן השלושה אין סיכוי ללכת עד הסוף וגם לזכות בפסלון.

בשתי הקטגוריות התחרות איכותיות, אבל בזו של התסריט המקורי לפחות יש פייבוריט ברור. אכן, לעתים קרובות האוסקר כאן הולך כמעין פרס ניחומים לסרטי אינדי מוערכים שמפלרטטים עם השוליים באופן שמונע מהם לקבל הערכה מהאקדמיה בקטגוריה החשובה מכולם. אך אף ש"המאסטר" ו"ממלכת אור הירח" הם בדיוק כאלה, מרבית החזאים מנבאים כרגע כי על הבמה יעלו קתרין ביגלו ומרק בואל, שכתבו את "כוננות עם שחר".

בקטגוריית התסריט המעובד, לעומת זאת, אין מועמד מוביל שכזה. "לינקולן", "ארגו", "אופטימיות" ו"חיי פיי" – כולם מלאכת מחשבת שהשכילה לספק תרגום קולנועי לטקסט מורכב, ולא יהיה זה פלא אם ההכרעה ביניהם תיפול על חודו של קול.

פעם שלישית ברציפות, הקטגוריה שהיתה מאחז של פיקסאר מתגלה כפתוחה לתחרות. "אמיצה" של האולפן האימתני אמנם ניצב כרגע בראש החזית, אבל גם "פרנקוויני" הכושל מסחרית אך המוערך של טים ברטון ו"ראלף ההורס" המצליח לוטשים עיניים לפסלון. חברי האקדמיה יידרשו לבחור בין תוצר אולפנים קלאסי, יצירה אישית של במאי בעל שם וחותם או, לראשונה בתולדות הקטגוריה הזו ובכלל, מוצר אנימציה הגולש למחוזות משחק הווידאו. הבחירה שלהם תהיה אמירה מעניינת.

לראשונה מזה שלוש שנים, כלי תקשורת מקומיים לא צריכים לדוש בשאלה "מה הסיכויים שלנו?", שכן "למלא את החלל" יצא מהמירוץ. למען האמת, נראה שאף אחד בשום מקום לא צריך להשחית יותר מדי אנרגיות על הקטגוריה הזו השנה, שכן יש בה פייבוריט ברור כמו נבחרת החלומות באולימפיאדה – "אהבה", נציג אוסטריה. מי שמתעקש, יכול לשאוב השראה מתקדימים שבהם הפייבוריטים המובהקים בקטגוריות הללו, למשל "אמלי" ו"המבוך של פאן" נפלו ברגע האמת, ולטעון כי בהתאם לכך הפרס ילך דווקא ל"מחוברים לחיים" הצרפתי", "לא" הצ'יליאני או "סיפור מלכותי" הדני.

ובכל זאת יש בטקס נקודה ישראלית, מפני שמבין 15 המועמדים ההתחלתיים שפורסמו בקטגוריית סרט התעודה, שמהם ייבחרו החמישה הסופיים, נמצאים שני מסמכים מקומיים – "חמש מצלמות שבורות" ו"שומרי הסף". אם זה עוד לא היה ברור קודם לכן, תעשיית הדוקו הכחולה-לבנה היא מענפי הייצוא המובילים של המדינה.

ביניהם, נראה כי "שומרי הסף" יהיה זה שימצא את שמו בין רשימת המועמדים הסופית. בלי קשר למוצאו, סרטו של דרור מורה המשוחח עם ראשי השב"כ לשעבר הוא מן המסמכים הדוקומנטריים המדוברים והמוערכים השנה בארצות הברית, ואף שהקטגוריה הזו ידועה כרבת תהפוכות והפתעות שרירותיות, קשה לראות תסריט שבו הוא נדחק החוצה. למרות זאת, מעטים כרגע מהמרים כי "שומרי הסף" יזכה בסופו של דבר. החזאים מנבאים טובות לשני סרטי תעודה אחרים – הראשון, "Searching for Sugar Man", חושף את אחד הסיפורים המדהימים בתולדות המוזיקה; השני, "How to Survive a Plague", עוקב אחר התנועות שהובילו לפריצת דרך בחקר האיידס ובטיפול בו.

נכון, בעשור האחרון זו היתה קטגוריה נטולת עניין, אבל השנה היא שוב תופסת כותרת הודות למועמדת שצפויה להשתחל אליה – אדל, המזמרת את שיר הנושא של "סקייפול". לכאורה, אפשר היה להאמין שהיא תהיה הפייבוריטית לפרס, רק שהמסורת קובעת כי שירים מסרטי ג'יימס בונד לא זוכים, ולכן רבים מסמנים דווקא את "Suddenly", השיר המקורי מהגרסה הקולנועית של "עלובי החיים". זה יהיה קרב שקול לחלוטין.

"חיי פיי", אהוב ככל שיהיה, לא צפוי לזכות באחת הקטגוריות הנ"ל, אבל כן מוביל כרגע במירוץ בקטגוריית הצילום ובעיקר בזו של האפקטים. הוא גם ניצב בצמרת רשימת המועמדים בקטגוריית המוזיקה המקורית, יחד עם "לינקולן" ו"המאסטר". "עלובי החיים" ו"אנה קרנינה" צפויים לנהל מירוץ דו-ראשי הן בקטגוריית עיצוב ההפקה והן בקטגוריית עיצוב התלבושות. "ההוביט" יכול לחלום על האוסקר היחיד שלו בקטגוריית האיפור, אבל "לינקולן" ו"עלובי החיים" יציבו לו שם תחרות.

לאור העובדה שמרבית הסרטים המובילים עוסקים בצורה כלשהי בסוגיות הטעונות ביותר של החברה האמריקאית, רק טבעי כי צצות סביבם שלל שערוריות. הפעם, המשבצת מוקדשת לספייק לי, שתקף בערב שבת האחרון בטוויטר שלו את "ג'אנגו ללא מעצורים" של טרנטינו, וכתב כי "העבדות לא היתה מערבון ספגטי. היא היתה שואה. אבות-אבותיי הם עבדים שנחטפו מאפריקה. אני אכבד אותם". בתגובה זכה לשלל מתקפות, בין השאר מפני שאפילו לא טרח לראות את הסרט. מי שנכון להקדיש שעות מזמנו כדי לקרוא את שלל התגובות של הבמאי האפרו-אמריקאי לריקושטים נגדו, מוזמן לעשות זאת בחשבון שלו.

ובשבוע הבא:
ביום חמישי ה-3 בינואר תפרסם גילדת המפיקים את עשרת המועמדים שלה לסרטי השנה – שם שלא יופיע שם, לבטח גם לא יופיע בעשרת המועמדים לסרט הטוב ביותר של האוסקר.


מי הפייבוריט שלכם לאוסקר? דברו על זה בפייסבוק