השמאל והמרכז צריכים להתחיל להזיע. אם עד עכשיו הסקרים לא היו מאירי פנים, כעת יש סיבה אמיתית לדאגה: שרית חדד, אחת הזמרות המצליחות בישראל, הפקה את כנס השקת הקמפיין של הליכוד לאירוע הכתרה. מיד בתום נאומו של נתניהו היא עלתה על הבמה ושרה את "אתה תותח". היא לא שרה לקהל, היא שרה לנתניהו עצמו, הסתכלה עליו, התקרבה אליו וניסתה להוביל את הקהל לשירה בציבור למנהיג הכל יכול. הוא, מצידו, נראה מרוצה מעצמו אך מעט נבוך, כאילו שלא מדובר באקט מתוזמן היטב וכל האירוע הזה הוא הפתעה מהחבר'ה בלשכה.
כמה ימים לפני כן נפגש נתניהו עם אייל גולן, המקבילה הזכרית של חדד. השניים הסתפקו בצילום משותף - לא צילום שהלך לאלבום התמונות המשפחתי, אלא כזה שהופץ באופן מתוכנן במטרה שיזכה לסיקור תקשורתי. בסופו של דבר גם כאן, אמנם באופן מעודן בהרבה, הדגים נתניהו שהקול המזרחי-ים תיכוני בצד שלו.
גולן וחדד מחזיקים בפוזיציות משמעותיות בתוכנית כשרונות-ריאליטי, שניהם משחררים אלבומים בקצב מסחרר. לכאורה, הבעת דעה או השתייכות פוליטית עשויה להיות צעד שתוקע מקל בגלגלים של הקריירה תראו את עמיר בניון ואריאל זילבר. בפועל, עצם הבחירה הצפויה רק תחזק את מעמדם בקרב קהלי היעד שלהם ותגרום לעיקום הפרצוף בקרב אלה שממילא פסלו אותם לאורך השנים. מטרתם היא, בסופו של דבר, לשכנע את המשוכנעים הם כבר מזמן לא בפוזיציה המקופחת, ואם יש אפשרות ללכת ולעמוד בצד של הווינרים, למה לא בעצם?
האומץ הוא כמובן לא בעצם התמיכה בראש הממשלה המכהן ובמועמד המוביל לקדנציה הבאה, שהרי מדובר בבחירה הקלה לעמוד לצד מי שצפוי להיות המנצח במערכה; האומץ הוא בעובדה שאמנים שממלאים את קיסריה והיכל נוקיה יוצאים מהארון הפוליטי, במציאות שבה הקולגות שלהם, אלה שמקבילים אליהם במעמדם ואלה שפונים לקהלים פחות רחבים, מעדיפים לטמון את הראש בחול ולהסתפק בתגובות פושרות ומתחמקות נוסח "אין תגובה" או "עוד לא החלטתי למי להצביע".
יותר משמדובר בליהוקים מוצלחים מטעם מנהלי הקמפיין של נתניהו, שבסך הכל משאירים אצלו את קהל הבוחרים השבוי ממילא, מדובר בבחירות מעניינות של חדד וגולן, בדגש על הראשונה, מכיוון שהאקט שלה היה פומבי בהרבה. צילום נתון לפרשנות; ביצוע שיר שמילותיו הן "אין אין עליך" בכנס בחירות הוא מעשה שמדבר בפני עצמו.
רציתם אמריקה? קיבלתם שתי מערכות הבחירות האחרונות בארה"ב בערו מבחינת השתתפות של שחקנים, מוזיקאים ואמנים באופן ישיר או עקיף בקמפיינים של ברק אובמה ומיט רומני הקריירות שלהם לא נפגעו, אולי להיפך (אולי חוץ מקלינט איסטווד וצ'אק נוריס, שכל אחד מהם יצר רגע מירי רגבי בקיצוניותו והפך לבדיחה). סוף סוף גם האמנים הגדולים בישראל לוקחים צד; גם אם כרגע המיינסטרים האמנותי בישראל בוחר רק בנתניהו הפופולרי, מדובר בצעד חשוב ונכון. הוא אולי לא יגרום לרעידת אדמה פוליטית, אבל ללא ספק יהפוך את מערכת הבחירות להרבה יותר מעניינת.
חושבים שאמנים צריכים לקחת חלק בקמפיין הבחירות? דברו על זה בפייסבוק