בלוג "מאסטר שף": הכשלון הגדול של מיה

שוב פרק גורלי, שוב משימת הדחה, שוב הפעם זה יהיה קשה מהרגיל. יהיה לכם רק חצי יום להכין מנה אחת עם בצק מתוך חוברת מתכונים לבצק. לט דה גיימס ביגין.

"תום", אומר חיים כהן, "נשארו רק בנות איתך, אתה הגבר שבחבורה!". תום מצחקק בביישנות ומחליק את שמלת המלמלה החדשה שלו, ומשם מדלג סמוק למקומו בשיער מתנופף. למרות שהמזכירה של התוכנית טרחה להדפיס את חוברות המתכונים ולקחת אותן לדפוס יצחק אקספרס כדי לכרוך בספירלה עם שקף, המתמודדים לא ממש עושים בהן שימוש. "בצק, אמרתם?", הם מעיפים מבט מזלזל בכריכה, "נכין את הבצק של סבתא שלנו וזהו. אחר כך כבר נספר לכם איך מצאנו אותה מתה בתוך העיסה והיינו נורא עצובים עם מוזיקה של פסנתר ברקע". היחיד שמוצא שימוש לחוברת הוא תום, הילד הכי ממושמע בעולם, והוא מניח אותה על הבצק כדי ליישר אותו. לפחות מיטל המזכירה לא תרגיש חסרת ערך לחלוטין, היא הכינה כיסוי לבצק.

בצק זה לא התחום החזק של מיה, בגלל מגבלות הטבעונות שלה. יוהו, רושפלד, שמעת? אמרנו שהטבעונות של מיה עלולה לעלות לה במשימה, אז תזדרז ותוציא את הגרזן שלך שלא תפספס את כל הכיף. כזכור, רושפלד מת כבר שהטבעונות של מיה תקבור אותה, ועכשיו היא מכינה משהו שנקרא "לחם ציפורים" טבעוני, שזה – אלוהים הצילו – סוג של מלא גרעינים דבוקים זה לזה עם מים. הגדרה שלה. גם אתם כבר מריירים?

ניסיון לקציצות לא צלח, אז מיה מכינה סנדוויץ' קוואקר רטוב עם עמבה וחציל, מתכון שהיא קיבלה פעם מנווד, לדבריה. רושפלד מתפוצץ מאושר: זה דוחה ברמות, הוא קצת מצטער שזה לא גרם לו להקיא בשפריץ ישר לעין שלה. מיה נשברת ומתחילה לבכות ("חג שמח יונתן!", עולץ רושפלד במוחו), ושאר השופטים ממהרים להרגיע שזה לא כל כך נורא, זה רק קצת דוחה, מה שמוביל לקטטה אמיתית בין כולם בנושא "דוחה או פחות דוחה, רושפלד - תפסיק לרקוד". בסוף מיה מסכמת בעצמה שזה אכן דוחה, וכולם מרוצים. למרות הפאשלה, מיה ניצלת בעור שיניה, והולכת להירגע קצת עם כוס מי ציפורים, שזה מים עם קקי ונמלים שהושארו בשמש שבוע, מתכון טבעוני אהוב. והגרזן של רושפלד חוזר לארון – לא לזמן רב, אם להמר.

ג'קי עושה "ניוקי אה לה רומנה", עם כמה שינויים קלים. זה עדיין אותו ניוקי אה לה רומנה, רק מעורבב עם חצילים, חריף, חסה, נקניקיית טבעול, דיאט קולה, מרכך כביסה, שמיכת פוך ותלת-אופן. גם תום לא משתעמם: הוא עושה פוקאצ'ה עם שטרויזל, ואפילו אייל שני שכבר חיבר כמה מאכלים לא קשורים בחייו מכריז: "תום משוגע היום!". ודליה? דליה מכינה תירס עם תירס בתוך עלי תירס, אבל בסוף מחליפה לסוכריות פסטה. דווקא רצינו תירס.

והיום תורה של סלמה להיזכר בילדותה. אימא שלה היתה מכינה לה כל מיני דברים מבצק, שהיה יוצא "רך כמו חדודים של מישהו שמן", ואופה על טאבון. בהיעדר טאבון, היא הופכת מחבת ווק על האש ואופה פיתות עזריאלי בצורת משולש, ריבוע ועיגול, עם קצת גבינה וחריף. "בצק... וגבינה?!" נדהם אייל שני מהתעוזה המוטרפת שלה. "אם הייתה לך הזדמנות והיית נולדת לפני מאות שנים, אולי היית ממציאה את הפיצה!". אמא של סלמה, את גאון.

משימת הבצק היא אתגר, ואתי מצהירה שהיא לא אוהבת אתגרים. הלם. היא מצהירה גם שהיא לא אוהבת לעשות משהו מקורי. שוק. כיוון שרושפלד הדגיש שהם רוצים בצק מקורי ומפתיע, לא פיצה ולא בורקס, היא עושה בלינצ'ס. היי, הוא לא אמר בלינצ'ס, הוא נתן רק שתי דוגמאות ואז הניח שהבנו את העיקרון, ולהבין עיקרון זה לחלשים.

אז אתי מכינה את מנת השף שלה, "בלה בלה בלה מעורבב בבצק שאיננו בורקס". רושפלד עובר לידה, נופל לתרדמת קטלנית רק מלהסתכל על המנה המשעממת, ואומר לה שהיחסים במנה לא נכונים: המשימה היא בצק, ואצלה העיקר זה המילוי. אתי קולטת את הרמז ומעדכנת את המנה ל - - - פם פם פם! סליחה אם הערנו אתכם, אנחנו עדיין עם אתי - - - אותו בלינצ'ס, רק עם שתי שכבות של בצק. עכשיו יש לנו בלה בלה בלה מעורבב עם כפול בצק שאיננו בורקס. איזה כיף שבאנו למסעדה הזאת!

אך למרות הבצק הכפול, והרימונים שהיא תמיד שמה ליתר ביטחון, השופטים לא מתלהבים. רושפלד מסרב בכלל לשפוט את המנה, כי היא "לא עומדת בתנאי המשימה". חיים, בשיא העדינות, מציע שאולי אתי תפסיק להשתמש כל כך הרבה במילה "זורמת", כי יש לו תחושה שהיא מעידה על חוסר יכולת להתמודד עם טעויות ואתגרים, ולא סתם על רוח ספורטיבית טובה. הוא גם לא מבין מה הקטע של הרימונים. אייל שני מציע לה לדבר עם האוכל, כי האוכל יידע להגיד לה מה הוא רוצה, כמו לברוח, למשל. היא יורדת לשלישיית ההדחה, ומצהירה שהיא חייבת להישאר כי "הכי הכי אני רוצה ללמוד!" (כלומר, לא ממש ללמוד כי אין לי חשק לעשות משהו חדש, ולמה בכלל לטרוח לשדרג מנה שהיתה לגמרי סבירה מינוס לפני 20 שנה. הי, אולי במקום לעשות את האתגר אני אכין לכם קובה עם רימונים?).

בסופו של דבר, אתי מודחת בטקס דמעות ארצי, וכולם בוכים כי היא הייתה האמא של כולנו וכי היא גרמה למנות שלנו להיראות ממש טוב. ביוש אתי, אולי היית צריכה לעשות בלינצ'ס של שלוש שכבות, זה בטח היה עוזר.

"נתחיל מהחלק הטוב: הביס נגמר!" (רושפלד חומד לצון על המנה של מיה המתמוטטת)

"אם היית מקבל את המנה הזאת בחנות טבעונית היית מיד מחזיר אותה" (רושפלד קובר את מיה ומרצף את האדמה מעל קברה בפרקט ריקודים)

"למה לא להגיד את זה? יצא לה דרעק! י-צא לה ד-רעק!" (רושפלד רוקד סלסה על הפרקט שהתקין על קברה של מיה)

"טעמתי עכשיו ואני חושבת שיצא לי לא מוצלח" (מיה מחזיקה בשביל רושפלד את המגבת עד שיסיים לרקוד)

"יש פה פתאום התפרצות של מעורב ירושלמי, וזה נותן משמעות אמיתית לבועה שמתפוצצת" (אייל שני מתפוצץ על המנה של פאולין)

"את שמעת את בצק הבלינצ'ס אומר לך 'אתי תטגני אותי'?"; "אני לא מדברת עם בצקים, אייל" (אתי מסרבת להיגרר למשחקי הפנטזיה של אייל שני)

"לכל אדם בחיים יש כמה לידות. אני לוקח לעצמי את הזכות לקבל את הכבוד של להיות המיילדים שלך באחת הלידות האלה" (אייל שני נפרד מאתי והולך לטגן את השלייה שלו ברימונים)

מה חשבתם על ההדחה של אתי? ספרו לנו בפייסבוק