פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לכבוד "ארגו" של בן אפלק: עוד שחקנים שהפכו לבמאים

      לרגל צאתו לאקרנים בישראל של "ארגו", הסרט החדש והמהולל בבימויו של בן אפלק, נזכרנו בכמה שחקנים מפורסמים שעברו אל כיסא הבמאי – חלק בהצלחה מרובה, וחלק קצת פחות

      "ארגו", סרטו החדש של בן אפלק, משלים את המהפך המדהים של מי שנחשב לשחקן בינוני למדי, והפך בשנים האחרונות לבמאי מבוקש במיוחד. אפלק אמנם זכה באוסקר על כתיבת התסריט של "סיפורו של וויל האנטינג" (ביחד עם מאט דיימון), ובכל זאת, המעבר החלק שלו לכיסא הבמאי ראוי לציון ואפילו מעורר השתאות. לכבוד עלייתו של "ארגו" בישראל, נזכרנו בעוד כמה שחקנים שהחליטו להפוך לבמאים, ובמה שזה עשה לקריירה שלהם.

      קלינט איסטווד

      מה הסיפור: איסטווד, הפרצוף הכי קשוח בהוליווד, נודע בעיקר בזכות תפקידו כאיש ללא שם בטרילוגיית מערבוני הספגטי של סרג'יו לאונה, וכמובן בזכות דמותו של הארי המזוהם. כבר ב-1971 הוא חצה את הקווים וניסה לראשונה את כוחו כבמאי עם "מיסטי", אבל הגושפנקא שלו כיוצר בעל שיעור קומה הגיעה רק אחרי סרטים רבים, ב-1992, עם "בלתי נסלח" שנחשב למערבון המודרני הגדול מכולם וזיכה אותו בפרס האוסקר.

      סרטים בולטים כבמאי: "בלתי נסלח", "עולם מושלם", "הגשרים של מחוז מדיסון", "מיסטיק ריבר", "מיליון דולר בייבי", "גיבורי הדגל", "מכתבים מאיוו ג'ימה" ועוד רבים.

      איך השדרוג? עבר בהצטיינות יתרה. איסטווד לא תמיד פוגע ולא חסרים לו גם סרטים כושלים ברזומה, אבל עם רשימה ארוכה של יצירות מופת על שמו ושני אוסקרים על בימוי בקנה, הולך ומתברר שהוא גדול הבמאים-שהיו-שחקנים (בפער משמעותי על המתחרה רוברט רדפורד) ואחד מבכירי הבמאים בדורו.

      קווין קוסטנר

      מה הסיפור: קוסטנר הוא סוג של כוכב שביט הוליוודי, שכמו כל כוכב שביט זרח בגדול ודעך מהר. ב-1983 התפקיד שלו ב"החברים של אלכס" עוד קוצץ במלואו מהסרט, אבל עד סוף העשור הוא כבר הספיק לככב בסרטי ענק כמו "סילברדו", "הבלתי משוחדים" ו"שדה החלומות". ב-1990 העפיל לשיא תהילתו, כשביים וכיכב ב"רוקד עם זאבים", שזיכה אותו באוסקר והפך אותו בן לילה לבמאי מבוקש.

      סרטים כבמאי: "רוקד עם זאבים", "עולם המים" (עליו לא קיבל קרדיט), "פוסטמן", "שטח פתוח".

      איך השדרוג? מצד אחד, השיפט לכיסא הבמאי סיפק לקוסטנר את רגע השיא שלו; מצד שני הוא די חיסל לו את הקריירה, שהתפיידה במהרה בשנות ה-90. "עולם המים" נחשב בעיני רבים לאחד מהסרטים הגרועים והכושלים ביותר אי פעם, לפחות עד שהגיע "פוסטמן" והוכיח שתמיד יש לאן לרדת. "שטח פתוח" אמנם התקבל היטב יחסית, אבל קוסטנר לא באמת ידע איך להמשיך אחרי "רוקד עם זאבים" – לא כשחקן ולא כיוצר.

      ג'ורג' קלוני

      מה הסיפור: האיש שהחל את דרכו כחתיך הטלוויזיוני התורן ב"ER", וקרטע במעבר אל הקולנוע עם תפקיד בסרט הכי גרוע בסדרת באטמן, הפך בהדרגה לכוכב הוליוודי נערץ ובעל שיק איכותי בזכות סרטים כמו "אחי, איפה אתה?" ו"אושן 11". ב-2002 הוא לקח תסריט של צ'רלי קאופמן ("להיות ג'ון מלקוביץ'", "שמש נצחית בראש צלול") והפך אותו לסרט הראשון בבימויו – "וידויים של מוח מסוכן". קאופמן, אגב, שנא את התוצאה והתכחש לה.

      סרטים כבמאי: "וידויים של מוח מסוכן", "לילה טוב ובהצלחה", "משחק מלוכלך", "משחקי שלטון".

      איך השדרוג? בסך הכל – טוב, תודה. ג'ורג' קלוני ביים כמה סרטים מרשימים למדי, וגם אם בתודעה הקולקטיבית הוא עדיין מוכר יותר כשחקן חתיך שאוהב אספרסו מאשר כאוטר, קלוני הוא מסוג האנשים שיכולים להרשות לעצמם להיות הרבה דברים בו זמנית. זה רק גורם לקהל לאהוב אותו יותר.

      ברברה סטרייסנד

      מה הסיפור: בתור מולטי טסקרית ותיקה שליהטטה מגיל צעיר בין זימרה, משחק בברודווי והופעות קולנועיות מרשימות ("מצחיקונת", "כך היינו"), ברברה סטרייסנד לא הפתיעה אף אחד במיוחד כשהחליטה שהיא רוצה גם לביים. ובכל זאת, התוצאה – "ינטל" מ-1983 – הצליחה בהחלט להתעלות על הציפיות, והפכה את סטרייסנד לאישה הראשונה שזכתה בפרס גלובוס הזהב על הבימוי.

      סרטים כבמאית: "ינטל", "נסיך הגאות והשפל", "שתי פנים למראה"

      איך השדרוג? יחסית למי שביימה שלושה פיצ'רים בסך הכל, הסטטיסטיקה של סטרייסנד, ששניים מסרטיה נחשבים לקלאסיקות, היא די מטורפת. העובדה שאלה קלאסיקות קיטש מובהקות לא גורעת מההישג.

      מל גיבסון

      מה הסיפור: ב-1993, מל גיבסון כבר היה אחד מכוכבי האקשן הגדולים בהוליווד והאוסטרלי הכי מפורסם בעולם, כשמאחוריו שלושה סרטים בסדרת "מקס הזועם", עוד שלושה בסדרת "נשק קטלני" וגם תפקידים רציניים בסרטים כמו "גליפולי" ו"המלט". רק אז, בגיל 37, הוא הרגיש בשל לעבור צד, וביים את "איש ללא פנים" שזכה לביקורות מפרגנות.

      סרטים כבמאי: "איש ללא פנים", "לב אמיץ", "הפסיון של ישו", "אפוקליפטו"

      איך השדרוג? ב-1995, כש"לב אמיץ" יצא וזיכה אותו באוסקר על הבימוי (הוא, איסטווד וקוסטנר, ביחד עם ריצ'רד אטנבורו, וורן בייטי ורוברט רדפורד, הם השחקנים היחידים שזכו לכבוד) אפשר היה לחשוב לרגע שדווקא בבימוי מצא גיבסון את התשוקה האמיתית שלו; אלא שהתשוקה האמיתית של גיבסון, כפי שגילינו מאז, היא לאלימות פאשיסטית בכלל והשפלת יהודים בפרט, מה שהפך את הסרטים הבאים שלו לבעייתיים במקרה הטוב ("הפסיון של ישו") ומביכים בצורה אפית במקרה הרע ("אפוקליפטו").

      שרה פולי

      מה הסיפור: בניגוד לשמות האחרים ברשימה הזאת, שרה פולי לא היתה מגה סטארית כשבחרה לעבור אל הצד האחר של המצלמה. היא אמנם הצליחה בקנדה, מולדתה, כבר כנערה, אבל קריירת המשחק שלה התאפיינה בבחירות מינוריות ובעבודה על יצירות עצמאיות כמו "החיים בלעדי", "מיסטר נובאדי" וסרטים של אטום אגויאן. ואז, ב-2006, בגיל 28 בסך הכל, היא ביימה את "הרחק ממנה" והפכה לסוג של סנסציה.

      סרטים כבמאית: "הרחק ממנה", "הוואלס האחרון", "Stories We Tell" (תיעודי)

      איך השדרוג? הסרטים שפולי כתבה וביימה זכו כולם לתשומת לב רבה וללא מעט תשבוחות, וכבר עכשיו אפשר לדבר עליה כבמאית בולטת הרבה יותר מאשר שחקנית.

      בן סטילר

      מה הסיפור: ב-1994, בן סטילר היה עדיין קומיקאי לא מאוד מוכר, בוגר "סאטרדיי נייט לייב", שמאחוריו גם תוכנית כושלת מסחרית בשם "המופע של בן סטילר". אולי בגלל זה, אף אחד לא הרים גבה כשהוא ביים ושיחק בסרט שרחוק שנות אור מהזהות הקומית שלו, "מציאות נושכת" שמו – הרי אף אחד לא הכיר עדיין את הזהות הקומית שלו.

      סרטים כבמאי: "מציאות נושכת", "כייבל גאי", "זולנדר", "רעם טרופי"

      איך השדרוג? קצת כמו קריירת המשחק שלו, הפילמוגרפיה של סטילר כבמאי מורכבת מרצף סרטים שמאוד קשה להגדיר ולא פשוט לאהוב, אבל אי אפשר לבטל בהינף יד. "מציאות נושכת" נחשב שנוי במחלוקת עם צאתו אבל הפך לסרט נערץ על דור שלם; "כייבל גאי" הוא אחד השילובים הכי משונים של קומדיה מטורפת ומותחן פסיכולוגי שאי פעם נוצרו; "רעם טרופי" רחוק משלמות, אבל כולל כמה ממשפטי המחץ הגדולים של הוליווד בעשורים האחרונים; ו"זולנדר", תתפלאו לשמוע, הוא הסרט האהוב על טרנס מאליק. מי אנחנו שנתווכח?

      שחקנים נוספים שהפכו לבמאים, יותר ופחות בהצלחה: ריצ'רד אטנבורו ("גנדי"), רוברט רדפורד ("אנשים פשוטים", "חידון האשליות" הנפלא), וורן בייטי ("אדומים", "דיק טרייסי"), ג'ודי פוסטר ("איש קטן ושמו טייט"), שון פן ("עד קצה העולם"), רוברט דה נירו ("סיפור מרובע ברונקס", "הרועה הטוב"), אנג'לינה ג'ולי ("בארץ של דם ודבש"), דרו ברימור ("תחליקי"), טום הנקס ("לארי קראון"), אד האריס ("פולוק"), קנת בראנה ("המלט") רון הווארד, רוב ריינר ועוד רבים.

      איזה שחקן שהפך לבמאי אתם הכי אוהבים? ספרו לנו בפייסבוק