להתאהב מחדש בברונו מארס, ולייחל שאלישיה קיז תפסיק להיות דודה

    ברונו מארס מספיק צנוע בשביל לא להסתמך רק על הכישרון שלו ומצליח להתחדש. אותה ענווה לא היתה מזיקה לאלישיה קיז שעדיין תקועה במוזיקה שמפספסת את הקהל שלה

    דפנה לוסטיג

    ברונו מארס / Unorthodox Jukebox

    ברונו מארס לא צריך להוכיח לעולם שיש לו כישרון. מארס, 27, יליד הוואי, מגיע לאלבומו השני, "Unorthodox Jukebox" כשרשימה נאה של קרדיטים לצידו. הוא יצר מספיק להיטים לאחרים, וכמובן גם לעצמו, כדי שנסיר את הספק. הוא כישרון מוכח, השאלה היא האם בכל הכישרון שלו יש גם משהו לאהוב, ולא רק להעריך.

    האלבום החדש מגיע כדי להוכיח שכן, יש גם מה לאהוב ושיש במארס קצת יותר מבחור מתקתק עם מגבעת. בעוד ש"Marry You", להיטו הגדול מהאלבום הקודם, שייך למארס הכוכב החנפן והמהוסס, "Locked Out Of Heaven" כבר שייך למארס המוזיקאי. עדיין סופרסטאר, אבל הרבה יותר רציני.

    (תוכן מקודם)

    פיתוח מהפכני לטיפולי אנטי אייג'ינג בבית יחולל שינוי בעור הפנים שלך

    בשיתוף נומייר פלוס
    לכתבה המלאה
    סוף סוף יש לו זהות. ברונו מארס (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

    "Locked", הסינגל המוביל מתוך האלבום, להיט ענק בכל העולם ומקום ראשון במצעד האמריקני, הוא גם השיר הכי טוב ושלם באלבום החדש. החיבור בין מארס למארק רונסון, שהפיק את הסינגל ושיר נוסף באלבום, מתגלה כמושלם. שניהם מפיקים ומבצעים פופ ואינם מתביישים באהבה שלהם לז'אנר. הם גדלו על עידן הזהב של פרינס ודוראן דוראן וביחד הם מנסים לחדש את הסאונדים האלה ולהביא אותם למצעדים.

    המפגש של מארס עם התחכום של רונסון עושה לו רק טוב. הוא לא, חלילה, הופך אותו לאלטרנטיבי או לא להיטי, אבל הוא מונע ממנו להיות צפוי. "Locked" הוא שיר עם סאונד ייחודי מאד, ומארס נשמע בו כאילו רק הוא יכול לבצע אותו. זאת המתנה שרונסון, שסיפר בראיונות שגילה במארס כישרון אדיר, נתן למארס. זהות.

    אלבום מוצלח של כוכב פופ בשל. עטיפת האלבום (צילום: יח"צ)

    הזהות של "Unorthodox Jukebox" היא זהות אייטיזית ברובה. "Treasure" הוא קטע מייקל ג'קסוני ושיר מצוין. ב"Moonshine", השיר הנוסף לו אחראי רונסון באלבום, אפשר לשמוע את ההשפעות הכבדות של הפופ-רוק הפאנקי הלבן של האייטיז - את "פורינר" (להקתו של אביו החורג של רונסון), למשל, וגם את פיל קולינס בתקופת כוכב הפופ שלו. זו מחמאה, הצלילים האלה מתיישבים מצוין על מארס. יש פה גם רגעים מיותרים, אבל אין כמעט אלבום פופ שאין בו כאלו.

    מעלה נוספת של מארס היא שאינו יהיר – הוא נעזר בסוללה מכובדת של מפיקים וכותבים, ביניהם דיפלו ופול אפוורת', ונדמה שמכל אחד מהם הוא הצליח ללמוד משהו. הוא לא יהיר, והוא רעב. בזכות זה, "Unorthodox Jukebox" הוא העבודה המרשימה ביותר של ברונו מארס עד כה. אלבום מוצלח של כוכב פופ בשל.

    אלישיה קיז / Girl On Fire

    הרבה תכונות מרהיבות אפשר לייחס לאלישיה קיז. גם לה יש כישרון וכריזמה בשפע. חוסר יהירות, לעומת זאת, היא תכונה אחת שחבל שאי אפשר לייחס לה. קיז היא כוכבת ענקית כבר למעלה מעשור, אבל מאז "No One" היא לא הצליחה לייצר להיט משמעותי ("ניו יורק סטייט אוף מיינד" הוא לא שיר שלה). ועדיין, לטקסים שונים קיז מגיעה במבט שכולו אומר "אני אלישיה קיז ואתם לא, ותכף אני אעלה על הבמה ואתן דואט אובר-אמוציונלי עם סטיבי וונדר/ארית'ה פרנקלין/צ'אקה קאן כי אני ממשיכת דרכם. אתם תריעו לי ואני אחייך בביישנות מזויפת".

    תרפי מדוושת הדיווה. אלישיה קיז (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

    זו גם הרוח שמאפיינת את המוזיקה של אלישיה קיז בשנים האחרונות. משהו בקיז, שהיתה פעם פצצה של סגנון ו-וורסטיליות, הפך לחד גוני. היא לוחצת חזק על הדיווה שבה לצאת החוצה ונדמה שהיא כל הזמן מאיצה בעצמה כדי להשתחל למשבצת של ביונסה ואדל – משבצת הדיווה של שנות האלפיים. ובזמן שהיא עסוקה בלהישמע כמו אייקון, השירים שלה עסוקים בלהישמע לא משהו בכלל.

    "Girl On Fire", אלבומה החדש, מוצא אותה פחות או יותר באותה נקודה. ניכר שיש בו מעט יותר חיפוש מוזיקלי וניסיון לחדש, אבל קשה להגיד שהוא משחרר אותה מהמשבצת המשמימה שהיא נקלעה אליה. וחבל – כי אלישיה בשלה לחלוטין לצאת ממנה. זה בולט מאד בשיר "When Its All Over", שבו קיז נעה בקלות בתוך ביט ג'אזי אלקטרוני. משהו חדש ומעניין יוצא ממנה. אולי אם היא היתה נותנת לג'יימי אקס אקס, שהפיק את השיר המצוין הזה, להפיק לה את כל האלבום ולצאת איתה לדרך חדשה, היא היתה חתומה על אחד האלבומים הטובים של השנה.

    ומה עם מוזיקה למי שלא עבר את גיל 50? עטיפת האלבום (צילום: יח"צ)

    צריך לדעת עם מי ללכת קדימה. זה טריקי, כי הפנייה לאלקטרוני היא מילכוד. היא עשויה להיות גם לא מוצלחת. ב"Listen To Your Heart", כשקיז מנסה לשיר כמו דיוות צ'יל אאוט מסוף הניינטיז, היא נשמעת שוב מיושנת ומשעממת, וכך היא גם נשמעת בשירי האר אנ' בי הסטנדרטיים באלבום. אחרי שנה שבה פרנק אושן וקנדריק לאמאר בראו מחדש את האר אן בי, דואטים של אלישיה קיז ומקסוול נשמעים כמו שירים שמתאימים לאייפוד של ההורים. נכון שקיז כבר לא ילדה ואף הפכה לאמא בשנים האחרונות, אבל אין שום סיבה שהיא לא תוציא אלבום שיתאים גם לאייפודים של מי שלא חצה את גיל 50.

    ברונו מארס או אלישיה קיז? מי המועדף עליכם? ספרו לנו בפייסבוק

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully