וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

איזה שירים המנטורים של "דה וויס" צריכים לבחור למתמודדים שלהם?

17.1.2013 / 2:15

עם כל הכבוד למנטורים ב"דה וויס", הגיע הזמן שיפתחו את הראש וירחיבו את רפרטואר השירים שהם בוחרים למתמודדים שלהם. הנה כמה הצעות מוזיקליות מפתיעות שיכולות לשמש אותם

משינה

מה צפוי להיטחן: שירים שמככבים בכל מסיבת דארק אייטיז, שירים שאפילו מרגרט תאצ'ר מדלגת עליהם באייטיונס, קלאסיקות סמי חתרניות שמפקד גל"צ ירון דקל יצנזר מהתחנה שלו, שירים של יוסי בנאי, אביתר בנאי, אהוד בנאי ואלישע בנאי ובאופן כללי להיטי פופ שהם אולי נצחיים אבל רוקנ'רול, בניגוד למה שאולי חשבתם, הם לא. אפשר לשער שאף אחד מחברי הנבחרת של משינה לא ינצל את כישורי ההפקה המצוינים של ברכה ויבקש ממנו לעשות קאבר לטוקסידומון, הקלאש או מינימל קומפקט.

מה כדאי לטחון: ראשית יש להבהיר כי אין שום רע בקלאסיקות פופ, אבל ההתעקשות להעניק להן הפקת רוקנ'רול רק מובילה לתוצאה הפוכה מהמטרה. הביצוע בדו- קרב של לוסיל בלקרמן ונועה מרגלית ל"Call Me" של בלונדי, למשל, הרגיש כמו בייבי מוצארט עבור גורי לברדורים עם עיבוד שהלך בתלם ולא העביר אופי או פרשנות חדשה - שני דברים שפשוט חייבים להימצא בשיר שמושר על ידי נשים צעירות בשנת 2013. מרגלית אולי נתנה ביצוע חזק יותר, אך מי שהמשיכה לבסוף היא בלקרמן, ככל הנראה בגלל גישת הילדה הרעה שלה שמשינה כל כך אוהבים. ואם בגישה עסקינן, אולי כדאי לפנות לאחת מלהקות הרוק הכי מפוצצות באטיטיוד: ארקטיק מאנקיז הבריטים. מעבר לכך שהטקטסים של אלכס טרנר, סולן הלהקה, הם שירה צרופה, מדובר בהרכב חשוב ומצליח שמסמל את הדור שלו (שהוא גם הדור של מתמודדי "דה וויס") באופן מושלם: היריקה המהירה של המילים, הלחן המורכב אך הקליט, הקונפליקט בין עליבות אור הזרקורים לבין הצורך הבלתי נשלט לחיות תחתיו. רוקנ'רול זה לא ז'אנר, זה אופי, אבל אצל ארקטיק מאנקיז הוא שניהם. עוד הרכבים שיכולים לשמש השראה: הסטרוקס, הוויט סטרייפס, קווינס אוף דה סטון אייג', בלר, קאסאביאן ואפילו מונוטוניקס הישראלים.

שלומי שבת

מה צפוי להיטחן: שירים מגזרת הפופ המזרחי לצד מיינסטרים ישראלי עכשווי – עידן רייכל, עידן עמדי, עידן חביב. מדי פעם משהו אוריינטלי בשפה זרה. שירים של מוש בן ארי כנראה יחסכו מאיתנו מפאת היותו יועץ המנטור – אבל מי יודע, אולי הם לא יצליחו להתאפק.

מה כדאי לטחון: עם כל הכבוד לנבחרת ששלומי שבת הרכיב, מדובר בסופו של דבר, קצת כמו בשנה שעברה, במופע סולו ארוך של מתמודדת אחת – והפעם אנאל ולנזי, שהצליחה לסחוט מבן ארי את הרגע הטלוויזיוני הישראלי הכי פדופילי מאז הפרסומת הראשונה של יעל בר זוהר לפלפל. הצרה היא שדווקא בה יהיה לשלומי קשה יותר לטפל, משום שיש בה משהו אמורפי, וקצת צריך להמציא אותה מאפס. בשלב זה היא עדיין מחפשת את דרכה כזמרת ולא ממש מצליחה להבהיר אם הכיוון שלה הוא סול או גראנג', אבל האודישן שלה מרמז שעם טיפול נכון דווקא היא, יותר מנבחרת המתחכמות של אביב, עשויה להשתלט היטב על נישת זמרת האינדי השברירית הקורצת למיינסטרים. אם היא עדיין לא בשלה להתמודד עם רג'ינה ספקטור, ג'ואנה ניוסום, קט פאוור וסיינט וינסנט, אפשר להרגיל אותה למעמד עם קטעים קצת יותר ריאליטי-פרנדלי של איימי מאן, פיונה אפל וטורי איימוס, שמשתלבות בקלות בפורמט.

שרית חדד

מה צפוי להיטחן: מזרחית, מזרחית לייט ומזרחית זירו – ובקיצור, כל דבר שהשם שלו נגמר ב"פרץ". מדי פעם שרית חדד תדחוף פנימה איזה שיר של ג'ון לנון כדי שנזכור שהיא גם מתעדכנת בטרנדים חמים מהעולם.

מה כדאי לטחון: חדד דווקא לא צריכה להתחכם יותר מדי. אין צורך להמציא את הגלגל מחדש ולדרוש מנבחרת של מסלסלים להפוך לנערי מקהלה קיבוצית בעל כורחם, אבל אולי הגיע הזמן להרחיב קצת את הרפרטואר המזרחי של הריאליטי. גם ככה הטרנד החם בתחום הוא רטרו; למה לא לחזור עוד קצת לאחור, אל "שיר השיכור" של ג'ו עמר למשל, או אל הקטעים היווניים של אריס סאן? וגם אם חדד בוחרת שלא להרחיק כל כך הרבה אחורה, למה לא לשאוב קצת יותר ממוזיקה מזרחית אלטנטיבית? מה עם איזה שיר של דיקלה למשל – נניח, הביצוע המופלא שלה למילים של מיכה שטרית ולחן של שם טוב לוי ב"לב ים"? תני אותו לשרון גולבארי, שרית, ויש לך מנת גמר מנצחת.

אביב גפן

מה צפוי להיטחן: כל מה שנוצר אחרי שנת 2012, כי אחרי הכל אביב גפן ממש לא רוצה שתחשבו שהוא מיושן. למרבה המזל יש לו את היועץ המוזיקלי עופר מאירי שבטח עוזר לו להגיע לבלוגים הכי חמים ברשת, שמצידם עוזרים להם לגלות מה במודה - כל מה שבין לנה דל ריי להוט צ'יפ. מזל ש-LCD Soundsystem לא עושים דברים מאוד מלודיים כי אי אפשר לדעת איפה זה היה מסתיים. אבל ברצינות, המאמץ הנחוש של גפן להביא לפריים טיים צליל רענן ולהוכיח למיליוני אוזניים ישראליות שסופשבוע רגוע היה צריך להיכחד ביחד עם הדינוזאורים, ראוי להערכה רבה.

מה כדאי לטחון: אם גפן באמת מעוניין להביא את הטוויסט יהיה מאוד נחמד לראות ניסיון שלו לצאת מהגטו של עצמו, אחרי שהוא יורד על הטעם הצר של אחרים. דווקא הוא ומאירי, שהרוויחו ביושר את מעמדם בזכות דרך בלתי מתפשרת, צריכים להבין שאלקטרו-פופ זה לא רק גיטרה ומחשב אלא גם אמירה: מוזיקה רקידה אינה חייבת להיות אינפנטילית. בתקופה בה כל ילד עם לפ-טופ מסוגל ליצור להיט, גפן ומאירי צריכים להראות את היתרון החשוב בלעבוד עם אנשים מנוסים בעלי פרספקטיבה רחבה - זוהי בדיוק הסיבה שאפשר להפסיק את ההתלהבות מבחירה בלנה דל ריי או מביצוע אפל לשיר של ליידי גאגא, ולשבור לכיוון של מוזיקאיות כמו אזיליה בנקס, ריהאנה, ביונסה, רובין וליקה לי - אפילו להיט של אדל באווירת אום כולתום או קלאסיקה של טוקינג הדס בתיגבור של סינטיסייזרים הוא משהו שרק גפן ומאירי יילכו עליו בראבק בניגוד לשאר המנטורים ויועציהם.

השתתפו בהכנת הכתבה: נועה הרשקוביץ, עפר סקר

מה לדעתכם המנטורים צריכים לבחור? דברו על זה בפייסבוק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully