פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כך ראינו: עליית יהודי תימן במרבד הקסמים

      יהדות תימן היתה ציונית בלב ובנפש, ורק חיכתה להזדמנות מעשית להגיע לארץ ישראל. כאשר עלתה סוף סוף האפשרות לעלייה מאורגנת, עולים רבים הגיעו במרבד הקסמים: צפו

      כך ראינו: עליית יהודי תימן במרבד הקסמים
      קרדיט: עלמה הפקות

      ההיסטוריה של יהדות תימן מתחילה בנקודת זמן מסוימת לאחר חורבן בית המקדש הראשון. הקהילה היהודית שהתגבשה בתימן היתה ברובה בעלת זיקה חזקה לדת ולמסורת ובלב רובם היה זרוע החלום לעלות לארץ ציון. היהודים הראשונים שהגיעו לארץ מתימן, עשו את דרכם לכאן הרבה לפני הקמת מדינת ישראל (1862 ו-1881). לפני קום מדינת ישראל השלטון בתימן התנגד לנדידת יהודים לישראל והדרך היחידה להגשמת חלומם עברה דרך המושבה הבריטית שהוקמה בעיר עדן. בשנת 1945 גם דרך זו נבלמה ע"י הבריטים וכ- 7,000 יהודים מצאו עצמם תקועים בין ביתם שניטש בתימן לבין חלומם להגיע לישראל. את העולים העבירו למחנה חאשד שבעיר עדן – מחנה צבאי ששימש את הבריטים בימי מלחמת העולם השנייה ולימים הוסב למחנה עולים ושמו שונה למחנה "גאולה".

      עם הקמת ארץ ישראל השתנתה גישתו של השלטון בתימן בנוגע להגירת היהודים מתימן ובכך נרשמה תחילתו של מבצע מרבד הקסמים (1949). בין העולים שהגיעו לארץ מתימן, עלה גם משולם גטר - ילד בן 6. זיכרונותיו של גטר מהעלייה לארץ מעומעמים ומטושטשים מעט והוא כלל אינו זוכר כיצד עלה למטוס מאחר וכנראה ישן בדרכו ארצה, אך הוא זוכר בברור את ההתארגנות לקראת העלייה לארץ ועוד יותר בבירור את תשוקתו העזה של אביו לזכות ולהגיע לציון "אבא שלי ז"ל, אמר - אני רוצה למות בדרך לישראל".

      עולי תימן שוכנו בעיקר במחנות עולים בראש העין, בית ליד, עין שמר ובמחנה מעבר עתלית. על אף ההבטחה שראו עולי תימן בהגעה לארץ, בהגעתם שמחתם הפכה לסבל וכאב מסיבות רבות. ראשית, מבחינה חומרית - מאחר והעולים לא נערכו לעזיבה מיידית את תימן, הם נאלצו לוותר על רכוש רב מאחור וגם החפצים המעטים שאספו לקראת בואם לארץ, שכללו ספרי קודש ותכשיטים, לא הגיעו לבעליהם עם ההגעה ארצה. שנית, עולי תימן היו ברובם מסורתיים ועם עלייתם לארץ התעוררה מחלוקת בנוגע לאופן קליטתם בארץ והעולים חשו שנכפה עליהם לנטוש את דרכם הדתית. ושלישית, עד היום יהודי תימן אוחזים בדעה שבגין כשלים בהתנהלות במחנות העולים ואולי אפילו כחלק ממערכה מכוונת, חלק מילדיהם נעלמו באופן מסתורי.

      הפקת "כך ראינו" עדיין מחפשת סרטים נוספים. אם יש לכם סרטים ביתיים משנות השלושים והארבעים אנא צרו קשר בכתובת המייל: post@alma-films.com

      "כך ראינו" - לצפייה בכל הקטעים
      מה דעתכם על הפרויקט? בואו לדבר על זה בפייסבוק שלנו
      עמוד הפייסבוק של "כך ראינו"

      "כך ראינו" הופק ע"י עלמה הפקות, בתמיכת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה וקרן אבי חי.