"יומני הרופא הצעיר" - עיבוד מקסים ומלא השראה

"יומני הרופא הצעיר" מראה איך אפשר לעבד יצירת מופת מבלי לאבד ממנה דבר. התוצאה הסופית כל כך מקסימה ואינטליגנטית, שנראה שבולגקוב אפילו הרוויח מכל העסק

לילך וולך

לפעמים קל יותר לכתוב יצירה חדשה מאשר להחליט לעבד יצירת מופת קיימת. הרי הסיכויים שתצא קירח מכאן ומכאן גדולים מתמיד – אלו טוענים שזה לא מתקרב לקרסולי המקור והניסיון להידמות לו הוא פחדני, ואלו מייבבים שכבר לא ניתן להכיר את המלכה האם מהשתקפות פני המשרתת הגסים שהיא הפכה להיות בעיבוד. כל כך קשה ללכת בין הטיפות מבלי שהשטף יטביע את המעבד שעדיף כבר לוותר. אלא כאשר לא. לא פשוט להכריע מתי באמת לא, אבל משנה מאוד מאיזו נקודה בוחר המעבד לגשת אל המקור – במידה ראויה של זהירות, אבל בלי חרדת קודש, ומתוך חיבה והערכה. ומפרקיה הראשונים של "יומני הרופא הצעיר", נראה שיש בה בדיוק את המידות הנכונות של יראה ובטחון.

עוד בוואלה! NEWS

מצאנו את דירת היוקרה שחיפשתם. ואפילו יש מלא חברים מסביב

לכתבה המלאה

"יומני הרופא הצעיר" – מיני סדרה בת ארבעה פרקים בכיכובם של ג'ון האם ("מד מן") ודניאל רדקליף (הארי פוטר בכל סדרת הסרטים), מגלמים את הרופא הצעיר של בולגקוב. הסדרה, כפי שמשתמע, מבוססת על ספרו של מיכאיל בולגקוב "רשימותיו של רופא צעיר", והקלאסיקה הרוסית המשועשעת ומלאת החום האנושי מקבלת טיפול בריטי מדויק. בולגקוב תיאר את חוויותיו שלו, כרופא צעיר ולא מנוסה שנשלח לעיירה מרוחקת ומבודדת בערבות רוסיה, שם הוא נזרק אל המים הקרים, שלא לומר קפואים. ברשימות שלו מבטא בולגקוב את לבטיו, פחדיו ועלילות מסמרות שיער על רפואה בראשית המאה העשרים – חלקה מדע ורובה ניסוי וטעייה. רפואה בעידן שבו רופאים היו רחוקים מאוד מלהיות במעמד הכל-יודע המודרני שלהם, ונחשבו למשהו שבין סנדלר מוכשר ומכשפה.

העיבוד שעושה "יומני הרופא הצעיר" לספרו של בולגקוב חינני מאוד ואינטליגנטי בפרשנות האינטראקטיבית שהוא מציע – הדיון הפנימי בין הרופא הצעיר והמפוחד ובין קול פנימי נרקיסיסטי ובוטח יותר שיש לו, מיתרגם בעיבוד החכם והיצירתי הזה לדמות של רופא צעיר שמנהל שיחה עם עצמו המבוגר והמנוסה. על כך נוסף רפרנס נוסף של סיפור אחר של בולגקוב – "מורפיום", שמספר על רופא ותיק שמוצא עצמו הולך ומתמכר לסם הרופאים הנגיש והקטלני. השילוב מעבה ומעניק פרספקטיבה יציבה לעיבוד ולהמצאת דמות הרופא המבוגר, מבלי לאבד את החן של הטירון.

כך יוצא שנוצר מעין דיאלוג כפול בין רדקליף כרופא הצעיר והמהוסס ובן דמותו הבוגרת המגולמת על ידי האם – האחד עורג לניסיונו וקור רוחו של האחר, השני מתגעגע לימי התום וניקיון הכפיים של הראשון ושניהם למעשה אותו האדם. הדיאלוג האנושי והאוניברסלי הזה, המגולם ביצירות ביוגרפיות שונות שיש בהן געגועים ונוסטלגיה לתקופות חיים שלא יחזרו, מועצם עוד הרבה יותר בראי התקופה הסובייטית, כשקצין צבא נחוש ותוקפני מנסה להפליל את הרופא המבוגר והמותש.

מתוך "יומני הרופא הצעיר" (צילום: מערכת וואלה!, דיפולט)

"יומני הרופא הצעיר" היא יצירה טלוויזיונית מקסימה באמת, יש בה רעננות ותנופה שלא משתדלת להידמות לשום דבר אחר נכון-עכשווי-מגניב-מדובר. להוציא את העובדה המבדרת שהאם גבוה מרדקליף בכעשרים וחמישה סנטימטרים תמימים, ושקשה להאמין שבשנות העשרים לחייו יכול הרופא הזעיר לצמוח לממדי מי שיהיה בעוד שני עשורים – הבחירה המושכלת והלירית ממש, לפצל את דמות הרופא לשני שחקנים נותנת לכל הסדרה דוק פסיכולוגי מרתק עם אפיל פנטסטי. הדינמיקה בין האם לרקדליף עובדת היטב והם מחמיאים זה לגילום דמות של זה, ממש כפי שזה אמור להתבטא בדמויותיהם השונות. אם בסוגיית העיבוד פתחנו, הרי ש"יומני הרופא הצעיר" היא הוכחה לכך שאפשר ליצור דבר חדש ומקורי מבלי לאבד שום דבר מהיופי וההשראה של המקור – זה לא קורה לעיתים קרובות, אבל כאשר כן – מדובר בתענוג יוצא דופן.

מה אתם חשבתם על "יומני הרופא הצעיר"? ספרו לנו בפייסבוק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully