ההיסטוריה הרשמית אומרת שגיבור העל הראשון בעולם היה סופרמן, שהופיע לראשונה בקומיקס בשנת 1938. אבל למעשה, לאמריקאים היה גיבור על כבר 70 שנה לפני כן. מפתיע לגלות עד כמה חוקרי תרבות וסתם צופים מהצד אומרים את אותו הדבר בדיוק: אברהם לינקולן הוא גיבור העל האמריקאי הראשון.
לאמריקאים, כמו לכל אומה, יש גיבורים היסטוריים שהפכו לאגדה. האבות המייסדים וושינגטון, ג'פרסון ובנג'מין פרנקלין הם דמויות מיתיות בפני עצמן. אבל הדמות הראשונה שעולה בזכרון הקולקטיבי האמריקאי כשמדברים על נשיא ועל גיבור היסטורי היא של גבר גבוה ודק, עם פנים חמורות עטויות זקן וכובע צילינדר שחור: אברהם לינקולן, אבי כל הנשיאים.
את מעמדו כגיבור העל האמריקאי לינקולן רכש בכוחות עצמו, בזכות סיפור חיים שנשמע כאילו נקלח היישר מהאגדות על החלום האמריקאי: הוא נולד למשפחה ענייה בלב אמריקה, גדל בבקתה קטנה, הצליח לרכוש לעצמו חינוך, נסק בפוליטיקה, נבחר לנשיאות, הנהיג את אמריקה באחת התקופות הקשות בתולדותיה (מלחמת האזרחים) ולסיום שם סוף לעבדות. מיד אחרי כל זה, לינקולן עשה את הדבר החשוב ביותר שאדם יכול לעשות כדי להפוך לאגדה: הוא נרצח. וכידוע, אין דבר שהופך אנשים אמיתיים לאגדות ביעילות רבה יותר ממוות פתאומי. תשאלו את מרילין מונרו, אלביס פרסלי, ג'יימס דין או קנדי. בימי חייו, לינקולן היה פוליטיקאי - פופולרי, רב השפעה ומצליח, אבל רק פוליטיקאי, שכמו כל פוליטיקאי אחר לא היה חסין מהשמצות וביקורת. אחרי מותו, הוא היה לגיבור אמריקאי נצחי. לינקולן, רפובליקני שלחם למען מטרות שהיום מזוהות דווקא עם הדמוקרטים, נערץ על כולם במידה שווה.
כמו לכל גיבור על, ללינקולן היתה חליפה שמאפשרת לזהות אותו ממרחק: אין לו אמנם גלימה או סמל על החזה, אבל יש לו זקן וכובע. יש לו גם נשק אופייני: גרזן, זכר לימיו בבקתת העץ. כוח העל החשוב ביותר שלו היה לדבר: על פי הסיפורים, הוא ניחן ביכולת שכנוע כמעט על אנושית.
כדמות כל כך איקונית, אין פלא שלינקולן הופיע בתרבות הפופולרית האמריקאית אולי יותר מכל דמות היסטורית אחרת אי פעם, מלבד ישו. על פי האתר IMDB, דמותו של לינקולן הופיעה בלפחות 320 סרטים, תוכניות טלויזיה ומשחקי מחשב, כשהופעותיו בקולנוע נעות מדרמות היסטוריות ריאליסטיות ועד לקומדיות מטורפות. השנה האחרונה הדגימה זאת היטב: לאורך 2012 יצאו לאקרנים בארצות הברית "לינקולן" של שפילברג - סיפור רציני ונאמן היסטורית ככל האפשר על אחד הפרקים החשובים בחיי הנשיא וגם "אברהם לינקולן צייד הערפדים", שכשמו כן הוא: הנשיא ביום לוחם בלילה באיום האמיתי על האומה האמריקאית, שהוא, מתברר, הערפדים המבקשים את דמם האדום-לבן-כחול.
ההתנקשות בחייו של לינקולן הומחזה ב"הולדת אומה", סרטו החשוב והגזעני של ד. וו. גריפית ב-2015; במין ניסיון התנצלות, גריפית ביים 15 שנים לאחר מכן סרט שהוקדש כולו ללינקולן, אבל היה כושל למדי וכלל אי-דיוקים רבים. הוא גולם על ידי הנרי פונדה ב"מר לינקולן הצעיר" ב-1939, ריימונד מסי ב"כיצד נכבש המערב" ב-1962, גרגורי פק בסרט טלוויזיה מ-1982, ודניאל דיי-לואיס בהופעתו זוכת האוסקר (כנראה) ב-2012.
אבל ההמחזות הרציניות של חיי לינקולן היו מעטות לעומת הופעותיו הרציניות פחות. לא ברור, למשל, איך לינקולן הספיק לנצח במלחמת האזרחים ולסיים את העבדות בין כל פגישותיו עם נוסעים בזמן: נראה שכמעט כל נוסע מתמיד בזמן פגש את לינקולן במוקדם או במאוחר. הוא נפגש עם דאג וטוני מ"מנהרת הזמן", עם ביל וטד ב"ההרפתקה המצוינת של ביל וטד" (שבו הוא נושא נאום חוצב להבות המסתיים ב"Party On!"), עם הדוקטור באחת העונות הראשונות של "דוקטור הו", וגם עם קירק וספוק בפרק של "מסע בין כוכבים" (אוקיי, טרקים יקרים: טכנית זה לא היה מסע בזמן).
לינקולן יישר קו עם אייקונים חשובים אחרים, כמו מיקי מאוס וגופי, כשקיבל אטרקציה משלו בדיסנילנד: "רגעים גדולים עם מר לינקולן", בכיכובה של גירסה רובוטית של הנשיא האגדי, הפועלת מ-1964 ועד היום. כשבארט סימפסון ביקר בגני דאף, המקבילה הסימפסונית לדיסנילנד, לינקולן הרובוטי העדיף דווקא לעשות ראפ המשבח את בירה דאף המהוללת. לינקולן נפגש סוף סוף עם גיבור העל המפורסם האחר, סופרמן, בסיפור קומיקס במציאות אלטרנטיבית שבה סופרמן גדל בתקופת מלחמת האזרחים ומציל את לינקולן מההתנקשות בחייו.
בשלב הזה של החיים שלאחר המוות, לינקולן הוא דמות כל כך מוכרת לכל אמריקאי שהדרת הכבוד כלפיו התחלפה בנכונות רבה לצחוק על חשבונו, בידיעה ברורה ששום בדיחה כבר לא יכולה לערער את מעמדו. אות הפתיחה של "Police Squad!" הסדרה שהולידה את סרטי "האקדח מת מצחוק" כלל בכל פרק את הקרדיט "ורקס המילטון בתפקיד אברהם לינקולן", ואת המראה של לינקולן מחזיר אש לעבר רוצחו. האנימניאקס - יאקו, וואקו ודוט, ייעצו לו איך לכתוב את נאום גטיסבורג. כשטיילר דרדן מ"מועדון קרב", נשאל באיזו דמות היסטורית היה רוצה להילחם, בוחר בלינקולן (בטענה המשכנעת: "בחור גדול, טווח ידיים גדול"). אבל אולי העדות החותכת ביותר למעמדו של לינקולן בתרבות הפופולרית היא הכללתו ב"The Ultimate Showdown of Ultimate Destiny", להיט האינטרנט של ניל סיסריגה שמציג מאבק בין גדולי התרבות הפופולרית של כל הזמנים: גודזילה, באטמן, ג'קי צ'אן, צ'אק נוריס, וכמובן, אברהם לינקולן שיורה בכולם בעזרת קלצ'ינקוב. להרוג ערפדים? קטן עליו.