פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המהפך האמיתי של הבחירות הוא של יונית לוי

      גם אם הבחירות לא הביאו למהפך דרמטי במפה הפוליטית, מי שבהחלט ראויה למירב הקולות היא יונית לוי. מי שהתחילה כמלכת הקרח הפשירה סופית והיתה במיטבה

      גבירותי ורבותי – מהפך! לא, לא השטות הפוליטית הזו שבה כולם התעסקו אתמול. אלא יונית לוי, שהמיסה סופית את הגוש החוסם שהמשיך במנטרה הישנה. אם לא ארץ חדשה, אז יונית לוי חדשה. אבל צריך לדייק כאן, כי יונית לוי היתה אמש בשיאה, אך היא בסך הכל סיימה מהלך ארוך שהחל כבר בשידורי היום השלם והמרגש בו הוחזר גלעד שליט בשלום משביו; המשיך בנסיקה בסיקור הנמרץ שלה מהבחירות בארצות הברית, והסתיים סופית בשידורי ערב הבחירות 2013. יונית לוי מלכת קרח? התעוררו והריחו את חריכת הבייביליס - לוי היא חייכנית, מפגינה חום, ומלאת הומור.

      ארץ נהדרת (צילום מסך)
      מלכת קרח? לא עוד. יונית לוי (צילום מסך)

      הדילמה הנשית היא כבר מזמן לא בין קריירה מקצועית לקריירה כבעלת משפחה. היא איך לנהל את החזות בעבודה כך שהיא תילקח ברצינות הראויה, לפי המגיע לה מבחינת מעמד, כבוד ושכר. האם לבטל כל סממני נשיות? למה בעצם שאדם ימחק את זהותו. לאמץ מאפיינים גבריים שנחשבים באופן היסטורי לסמכותיים יותר? לא בשביל זה השיגו נשים את הזכות לחדר משלהן. ומצד שני, כל הדרכה לבניית תדמית מקצועית מציעה לנשים לשמור על אורך חצאית מסויים ועל קו מחשוף צנוע. וזו רק ההתחלה של הדרך המפרכת (יותר) שנשים שמבקשות לייצר לעצמן תדמית סמכותית, צריכות לצעוד בה.

      אז הבחירה של יונית לוי, כמנחת חדשות צעירה, נאה וכזו שלא זכתה מייד להצבעת אמון מצד הצופים, היתה להקשיח. להקשיח את טון הדיבור, להקשיח את שרירי הפנים, להקשיח את הגישה כשהיא משוחחת עם פרשנים – ברובם המוחץ גברים – מבוגרים ומנוסים ממנה. ההליכה בין הטיפות היא עסק שקשה מאוד לצאת ממנו יבש, ולוי בחרה להישאר יבשושית ולא להיתפס כנשית – ראיתם מי יושב סביבה? אפשר באמת להאשים אותה? אז הבעיה האחרונה של לוי היתה שיחשבו עליה שהיא מלכת קרח. עם מלכת קרח אפשר לחיות כשאת אישה במעמד תקשורתי כשלה. על נשים בתקשורת אומרים דברים איומים עוד הרבה יותר – צחקקניות, פלרטטניות, ביצ'יות, רגשניות, א-מיניות, דורסניות, מסרסות, קלפטע, קאצ'קע, וייבער, מיידעלע. יש צורך להמשיך באמת?

      אז אפשר להניח בבטחון שיונית לוי חיה בסדר עם תדמית הקרחונית שהודבקה לה. אבל זו יונית הישנה, יונית הישנה סללה את הדרך לאיפשור של יונית החדשה. אחרי שערכה מהלך זהיר ומדורג, אמש – בסמוך לתוצאות מדגם הבחירות – אפשר היה כבר לסמן לפחות מהלך מהפכני אחד שהושלם. כבר לפני כשבוע, אפשר היה לראות שלוי משתעשעת עם "מצב האומה", ומשקשקת את כנפי הפרפר הרטובים עדיין שלה. גבות הורמו, חוסר אמון נרשם, ולא חסרו מי שרטנו ש"זה לא באמת עובד". אבל זו היתה רק ההתחלה – כשלוי כבר אילתרה דיאלוג פינג פונגי משעשע ומלא חן עם אייל קיציס במעברים אל אולפן "ארץ נהדרת", כבר לא ניתן היה לחשוד שמישהו כתב לה טקסט או ביים אותה.

      ארץ נהדרת (צילום מסך)
      תתרגלו ליונית החדשה. יונית לוי משוחחת עם איל קיציס (צילום מסך)

      אי אפשר לנשל את יונית לוי מההישגים המקצועיים נטו שלה, אי אפשר שלא לקחת אותה ברצינות, לזלזל באינטליגנציה שלה, או לחשוד בה שהיא מקדמת עצמה על ידי כל נשק-נשי-לכאורה. ועכשיו, כשכולם כבר יודעים את זה, אין שום דבר שמפריע לה להזרים קצת דם חם אל התדמית הקפואה שיצרה לעצמה. לא ברור אם זה מהלך מחושב או לא, ואם כן – אז כל הכבוד לה – אבל לוי החלה במסע שלא לקח אף זווית חדה מדי בבניית דימוי ציבורי חדש. תתרגלו – זו יונית לוי, עם עיצוב שיער רך יותר, עם חיוכים טבעיים, עם פרצי צחוק כשזה מתאים. ובלי טיפה אחת פחות של מקצועיות. יונית לוי – כפיים.

      מה חשבתם על משדר הבחירות שהנחתה יונית לוי? ספרו לנו בפייסבוק