"אופוריה" זה אולי ההיפך הגמור ממה שמוצג בסדרה הנושאת את אותו השם, או ממה שעולה בשיחה עם אוריאל גטה. בסדרה שנכתבה על ידי רון לשם ובוימה על ידי דפנה לוין והפרק האחרון שלה ישודר הערב (שישי) ב-HOT3, גטה מגלם את תומריקו - נער דתי שסוחר בסמים, תוך כדי שהוא מתכונן לחגיגת הבר מצווה שלו. ועוד עניין שולי - מדובר בנער שמחליט לרצוח את מי שהתעלל בו במשך כל הילדות, יזהר. יזהר הוא גם רוצחו של רענן, דמות שנקראה על שמו של הנער רענן לוי, שנרצח במהלך קטטה בשנת 2004, כשגטה היה בן 7.
"אופוריה" עוסקת באובססיה חסרת התכלית של בני הנוער כיום לריגושים, במרץ לחפש, בייאוש של לא למצוא, ובעיקר בקטטוניה שלהם שנעה בין רגישות יתר וקהות חושים הרסנית. מעין קינה מודרנית על נוער פוסט-פוסט-פוסט מודרני, נוער מרוסק שעוד עתיד להתרסק.
מה מרגש אותך?
"כלום".
מתי התרגשת בפעם האחרונה?
"מה, כאילו שהייתי ממש שמח?"
שמח, לחוץ, היו לך פרפרים בבטן.
"לא יודע".
אפילו לא בפרימיירה של "אופוריה"?
"בפרימיירה כן. שם התרגשתי באמת. הייתי המום ולחוץ מכל הצלמים. חשבתי שתהיה הקרנה עם כל השחקנים אבל לא תיארתי שיגיעו כל הצלמים שהגיעו. לא חשבתי על זה. חשבתי יהיה צלם פה צלם שם. לא חשבתי שיהיה 'גיא פינס'".
אפילו נינט היתה.
"ראיתי אותה מרחוק. ליהודה לוי נפלו הסיגריות, הוא לא שם לב והרמתי לו אותן מהרצפה".
הוא זיהה אותך ואמר משהו?
"כן. הוא אמר 'אתם שחקנים אתם'".
לא היית אמור להיות בטיול מהבית ספר היום?
"כן, הייתי בבאולינג".
זה הטיול?!
"איזה טיול, זה סתם. אני במגמת גרפיקה וקיבלנו מתנה ללכת לבאולינג. עכשיו לומד פוטושופ. אני גם במגמת להקה. אני שר. בעיקר מזרחית. עומר אדם, אייל גולן, מתן גלילוב. לא זוכר מה עוד, פשוט בדיוק העיפו אותי מהלהקה עכשיו. מי מנגן? המחשב. קריוקי. שנה שעברה הייתי במגמת די.ג'יי וקיאקים. בקיאקים קיבלתי תעודת ים".
נשמע די שווה, אני גם רוצה לבוא לבית הספר שלך.
"לא, את לא. אני אוהב אותו וכיף לי שם אני מסתדר עם הכל, אבל צריך להיות טיפש בשביל להגיע לשם".
אתה לא נראה לי טיפש, נראה שפשוט לא אכפת לך מהלימודים.
"בדיוק. אבל עכשיו אני כבר כן משתדל. אני מנסה ולא יכול. בשיעור אני זז כל שניה, 'המורה אני חייב לצאת לסיגריה'. אין מה לעשות. יודעים שאני ככה. העיפו אותי מהבית ספר הקודם כי עשיתי בעיות ולא למדתי. אני היפראקטיבי כזה. יש לי בעיות קשב. עכשיו כבר לא. נהייתי בנאדם".
ניסית פעם ריטלין?
"הייתי על קונצרטה. זה לא עשה לי טוב, השפיע עלי יותר מידי. הייתי מרוכז אבל כלום לא נקלט לי בראש, לא אכלתי, ישנתי כל היום. מגעיל כזה. ואני דווקא בנאדם שמח. הפסקתי עם זה".
התבגרת?
"לא יודע. הייתי ילד שסתם רב מכות. לא היה לי מה לעשות בחיים. לפני הקונצרטה הייתי לוקח גם כדורים טעימים, צבעוניים כאלה, כל מיני אומגה 3. זה טעים אבל לא ממש היה מרגיע אותי".
אוריאל גטה יושב במספרה. אמנם קבענו להיפגש בביתו לפני חצי שעה, אבל הספר עדיין לא סיים את התספורת ועם כל הכבוד לראיון, לגטה יש פריזורה לתחזק. עכשיו אנחנו יושבים בגינה ציבורית באשדוד, מנסים לדבר. לא פשוט לחלץ מגטה את תחושותיו האמיתיות שאינן מסתכמות ב"כן ו"לא", וכל משפט שני מסויג ב"לא יודע", כל תיאור מצב הוא בגדר ה"אולי". גטה מעשן נקסט אדום. "כבר שנתיים וחצי, מעשן חמש שנים סך הכל. סיגריה ראשונה בכתה ג'. מלבורו אדום", הוא מעיד על עצמו.
אתה מעשן גם סמים?
"לא. לא אוהב את זה. זה לא עושה לי כלום".
באמת?
"באמת. אני לא מעשן, תביני. אם הייתי מעשן לא הייתי מתבייש והייתי אומר לך. אני לא מעשן. אבל אני סוחר בהרואין וקוקאין אם את צריכה משהו (צוחק)".
כל הסדרה עוסקת בזה שהדור שלכם לא מסוגל להתרגש מכלום, אז ממה בכל זאת כן?
"להגיד לך את האמת? אני לא רואה 'אופוריה'. אבל הדמות שלי זה אני. בדיוק אני. רק לא לבוש ככה וקצת יותר גבוה".
מה אנשים צעירים אוהבים לעשות היום?
"לא יודע. אני ספציפית אוהב לשחק סנוקר. באמת, כל היום אני מעביר בסנוקר. או במספרה".
מה יש לך לעשות במספרה הזאת כל היום?
"בואנ'ה זו מספרה כיפית! מספרה קלאסה. זה לא כמו הספרים התל אביבים האלה. יוסי בר הספר הוא כמו אח שלי הגדול. כמו אבא שלי. תכתבי עליו בכתבה. רואה את האוטו הזה שם? איתו באתי לפרימיירה. זה אלעד ואשתו".
לא הלכת עם אבא ואמא?
"הם באו לבד".
למה לא באת איתם?
"למה? כי הם באו עם האוטו שלהם, ואני באתי עם הב.מ.וו, זה למה. רציתי לצאת איזה סטאר (צוחק). אבא שלי נכנס לאולם, בהתחלה סבבה, ממשיכה ההקרנה, הוא יוצא החוצה. למה? פורנו. הוא לא רוצה לראות את זה, הבנאדם עם כיפה. אמרתי להם מראש - 'אתם לא רואים את הסדרה'. נראה לי שאמא שלי נשארה, אני לא יודע, הייתי איפה שכל השחקנים. אפשר רגע שיחה?".
בטח.
גטה חוזר למישהו שמתקשר אליו כל רגע ומבהיר לו שהוא עסוק עכשיו. "תגיד לי, מה יש לך יא קוקסינל, אני אומר לך אני באמצע ראיון. בספר התורה! אתה רוצה לדבר איתה? אז זהו! של וואלה! של וואלה! לעיתון וואלה".
לאתר אינטרנט.
"לאתר אינטרנט. טוב. ביי".
נראה שליהוקו של גטה לא יכול היה להיות מושלם יותר. הוא נמצא על קו התפר הנדיר הזה של יהלום לא מלוטש בגודל פיל, שחושב שהוא פחם. הרצח של יזהר על ידי דמותו, למרות שהוא משודר לייב באינטרנט על ידיו בניסיון להשיג 50 מיליון צפיות, הוא לא ההתפתחות הדרמטית ביותר או רגע השיא של הסדרה, שעמוסה נקודות קיצון דרמטיות לרוב.
איזה עצה היית נותן לתומריקו?
"הייתי אומר לו להפסיק עם השטויות. זה מה שאני אומר לעצמי כל פעם. לחוות את החיים בלי שטויות. זה גם מה שאני משתדל לעשות עכשיו".
מה גורם לך להשתדל?
"אני. אמרתי לעצמי להפסיק עם זה. גם ההורים לחצו. כשאמא שלי בוכה זה... אבל היא כבר לא".
מתי גרמת לה לבכות?
"כשהייתי מסתבך. פעם הייתי רב עם כל אחד, עכשיו כבר לא".
ההשתתפות בסדרה שינתה את זה?
"זה עזר. פתאום חשבתי שאולי זה יפתח לי דלת. אולי יהיה לזה המשך".
אז כל החיים היו לך הפרעות קשב וזו בעצם הפעם הראשונה שהצלחת להתרכז במשהו?
גטה חושב קצת. נראה כי גם הוא עצמו קלט לפתע כי ההשתתפות בסדרה דרשה ממנו השקעה ומאמץ. "כן, זה אחד הדברים הראשונים בחיים שלי שהשקעתי בו. למדתי את הטקסט עם מורה, עם עופר (חיון, שמגלם את שוקי, אחיו הגדול של תומריקו בסדרה). הוא כמו אח שלי והוא זה שהביא אותי לאודישן ואמר 'יש איזה תפקיד שאתה בול עליו'. תמיד חשבתי שאין לי מה לעשות בחיים האלה, שאהיה סתם איזה עובד מסריח. פתאום אני שחקן. בעזרת השם, אולי תהיה עוד עונה. פתאום נפל לי האסימון שאני צריך להיות בנאדם, שזה יכול לפתוח לי אופציות".
אבל בפעם האחרונה שדיברנו, לא קמת בזמן לאודישן.
"נכון. וגם מחר יש לי אודישן לסרט ולא נראה לי שאני אקום".
אבל למה?
"לא יודע, אני לא קם. אני רוצה, באמת שאני רוצה. גם אם אמא שלי תשפוך עלי מים רותחים. אין. אני לא קם. אם אני עייף אני לא יכול ללכת ככה לאודישן, כי אני יודע שלא אתקבל".
אם היה לך פסיכולוג, הוא היה אומר ש-
"יש לי כבר פסיכולוג".
כל כמה זמן אתה נפגש איתו?
"אני כבר לא".
למה?
"כי עכשיו בגלל שהפסקתי לקחת את הכדורים הוא יתחיל לזיין לי את המוח".
בפעם הראשונה שרואים את תומריקו, הוא מקבל כאפות. במציאות אתה זה שמחלק או מקבל את הכאפות?
"לא מחלק ולא מקבל. אבל אם עכשיו תעברי ברחוב ותתני לי כאפה אני כן אחזיר לך".
אבל אני בחורה, זה לא קו אדום?
"לא. זה אותו בנאדם, רק עם שיער ארוך ובלי זין".
היית לך פעם חברה? היית מאוהב?
"כן. לפני שנה, לפני הסדרה. היינו ביחד שבועיים".
עכשיו אחרי "אופוריה" בחורות מתחילות איתך, נהיית מלך הכיתה?
"מה פתאום, מה פתאום. אז אני משחק בטלוויזיה, לחברים שלי לא איכפת מזה. אתה חבר, לא איזה מפורסם מבחינתם. ואם אתה מפורסם אז לך תזדיין עם כל המפורסמים, ואל תזיין לי את המוח ותבוא להסתובב איתי. יש גם אנשים צבועים ובחורות צבועות, אבל אני לא מחפש את זה".
הכרת את כל הסמים שמוזכרים בסדרה?
"'פופרס', זה סמים? זה באמת סמים? את יכולה להסביר מה זה 'סוכריה' כשאת מדברת עם אלוהים (צוחק)? יש מלא חארטות. מה כבר יש לחדש לי".
כשגילמת את תומריקו, חשבת על מישהו ספציפי?
"לא. ההיפך מזה. נזכרתי בילדות שהיתה לי. מכות, ריבים, בגלל בחורה, בגלל חבר. דווקא הרבה עבר לי בראש. הייתי ילד מושפע. כמעט את כל החברים שלי הכרתי ממכות".
ואיך נהיים מאויבים לחברים?
"לא יודע, פתאום אומרים וואלה מצטער אחי, ביום כיפור ודברים כאלה".
מה החוויות האלה מזכירות לך?
"זה להיזכר בלהיות ילד מושפע. ותומריקו הוא ילד מושפע. סמים, מכות, משחק אותה עבריין. אם היית רואה אותי בתקופה שהייתי יותר קטן, אז היית אומרת, 'מי זה הזין הזה'. עכשיו אני לא פיצי, אבל פעם הייתי קטן יותר, הולך ברחוב מוריד למשהו כאפה, סתם ככה. זה מה שמזכיר לי את תומריקו".
יש דיסוננס די מדהים בין רמת המודעות החריפה של גטה לצדדים הפחות חמימים ונעימים של החיים (קרי רצח, סמים, אלכוהול, אונס, אלימות, חוסר תקשורת, שעמום גואה וכו') לבין חוסר המודעות שלו לעצמו, לקסם שלו, לכישרון שלו, לעובדה שהוא כריזמטי ברמה בלתי נתפסת. גטה הוא בוסר משגע והדבר הכי מאכזב בתומריקו הוא שהטקסט שלו היה כתוב מראש ולא מאולתר, כי אין שום סיכוי בעולם שטקסט כתוב מסוגל להתחרות בפנינים שגטה מוציא מפיו. כשגטה מספר על אלימות, אלכוהול או פעילות כלשהי אחרת של בני נוער כיום, הוא מתאר את העובדות היבשות כאילו זה טור שבועי של שלמה ארצי. הוא נהיה נבוך או מגומגם רק במקרה אחד ספציפי - כשמחמיאים לו.
מה תומריקו רוצה?
"להיות יוטיוב סנסיישן (צוחק). הוא רוצה הרבה צפיות, הוא רוצה לעשות כסף. וגם אני אחד כזה, אני גם רוצה לעשות כסף. אבל אני לא אעלה ליוטיוב סרטון שרואים בו שאני רוצח מישהו".
לתומריקו יש את שוקי אחיו הגדול. גם לך יש מודל בחיים שהיית שמח להיות קצת כמוהו?
"לא יודע. אני אוהב את עצמי. את יודעת במה אני באמת רוצה להשתתף? בסרט של כלא. של בית סוהר, של עבריינים".
ראית "אוז" או "הסמויה"?
"נראה לי שראיתי 'הסמויה'. רגע, בעצם יכול להיות שזה היה 'אחת אפס אפס'".
בא לך להיות סלב?
"לא בא לי להיות סלב אבל כן בא לי לשחק בסדרות. בא לי להיות בנאדם רגיל. שמשחק בסדרות. לא בא לי להיות מהשחצנים המגעילים האלה. בגלל זה אני שמח בעצמי. בנאדם אחר היה אולי משוויץ ואומר 'כן אני משחק באופוריה ושם עליכם זין ולא איכפת מכם והנה פתחתי את החיים וזהו. אני לא כזה. אני רגיל. לא אוהב להשתנות, רוצה להישאר כמו שאני. רוצה לחיות את מה שכבר חוויתי".
כלומר לחוות את מה שעוד לא חווית?
"משהו כזה, כן. אבל רוצה להישאר כמו שאני. לא להשתנות. מה הצבעת בבחירות?"
למי אתה היית מצביע אם היית יכול?
"עלה ירוק. אבל גם ש"ס. במה בחרת?"
שלי. עבודה.
"מה זה עבודה?".
מפלגת העבודה.
"עלה ירוק?".
לא, פשוט מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ'.
"מי זאת שלי יחימוביץ'?".
לא משנה. מה הדבר העיקרי שהורים לא מבינים על הילדים שלהם?
"שזה הדור. הם לא מבינים שזה הדור. אבא שלי חושב שכל מי שנמצא בסביבה פה - הם אלו שמדרדרים אותי. זה לא נכון בכלל. זה לא הם מדרדרים אותי. אם אני רוצה, אני מדרדר את עצמי. זה לא קשור אליהם. אני גם יכול לא לדרדר את עצמי ולשים עליהם מיליון זין. אני כל יום מסתובב עם אנשים שמעשנים, ואני לא מעשן, לא מעניין אותי. אומרים לי קח, אבל לא רוצה".
אם היית מראיין את עצמך, מה היית שואל?
"הייתי שואל למה הגעתי לדור הזה. למה אני בדור הזה ולא בדור שעבר. או בדור שיבוא".
למה זה עדיף על הדור שלך?
"לא יודע, בגלל זה אני רוצה לדעת מה היה בדור שעבר. או בדור שעבר עבר. הדור שלי עקום לגמרי, לא ישר, לא הולך טוב. כמעט כל יום דקירות, רצח, סמים. נמאס כבר לשמוע על זה. בא לי לראות משהו אחר. אני לא אומר שאני לא אוהב את עצמי ככה, אבל את יודעת מה הייתי רוצה להיות ליום אחד? להיות סתם הומו, קוקסינל כזה שהולך ברחוב ומוריד את הראש ולא מסתכל על אנשים. או להיות דתי דתי דתי, לראות איך זה. הייתי רוצה להשתנות טיפה, ליום אחד, יומיים. לא לכל החיים. כי אני אוהב את החיים האלה".
אז היית רוצה לא לדעת את כל מה שאתה כבר יודע?
"אני ילד מוזר. בראש שלי אני ילד מוזר. פתאום משמיים סתם ככה הלכתי לאודישן, התקבלתי. פתאום אני משחק בסדרה. מה הקשר? בחיים אפילו לא חשבתי על זה, לא תיארתי לעצמי שאני אהיה בטלוויזיה, אפילו לא כניצב שעובר ברקע. למה דווקא לי? למה לא למישהו יותר מיוחד ממני? מה מיוחד בי שאני אני? את מבינה?".
מה אתם חושבים על המשחק של אוריאל גטה ב"אופוריה"? ספרו לנו בפייסבוק