פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "היצ'קוק": המון הבטחות, מעט התרחשות

      אמנם הקאסט מושלם והמשחק מוצלח, אך הבחירה להפוך את "היצ'קוק" לסרט שמתעסק במערכת היחסים של הבמאי האגדי עם אשתו במקום ביצירה של "פסיכו" מעקרת אותו מכל רלוונטיות

      "היצ'קוק": המון הבטחות, מעט התרחשות

      כמו הרבה סרטים ידועים לפניו, כמו "שייקספיר מאוהב" או "מאחורי הקלעים של 'שר הטבעות: שיבת המלך, חלק שלישי מתוך שמונה'", "היצ'קוק" הוא סרט על תהליך היצירה. הוא מספר איך קרה שהיצירה המוכרת לנו - במקרה הזה, הסרט "פסיכו" – הפכה להיות כפי שהיא, ועל המכשולים שיוצריה היו צריכים לעבור בדרך. לכן לסרט יש בעיה קשה כשמתברר ששום דבר מאוד מעניין לא קרה במהלך צילומי "פסיכו".

      כן, זהו אחד הסרטים הידועים והמשפיעים ביותר בהיסטוריה של הקולנוע, ויש כמה אנקדוטות קולנועיות ידועות יותר על עשייתו - שהסרט מציג כאילו מדובר בעיבוד של עמוד הטריוויה על הסרט ב-IMDb. האולפנים לא רצו לעשות את הסרט, שנחשב לבוטה ודוחה מדי לזמנו, והיצ'קוק התעקש לעשות אותו בכל זאת. אבל המון דרמה לא היתה שם – או, אם היתה, הסרט לא מצליח להציג אותה היטב. למעשה, הסרט כמעט שלא מראה את צילומי הסרט עצמו, כנראה משום שלא קרה שם הרבה, מלבד במאי מנוסה ומקצועי מביים את הסרט הארבעים או החמישים-ומשהו שלו.

      מכיוון שעשיית הסרט לא מספקת את הדרמה הדרושה, הסרט פונה אל חיו הפרטיים של היצ'קוק, ומארגן לו משבר בנישואין. אשתו ושותפתו ליצירה, אלמה (הלן מירן) שהיא, על פי הסרט לפחות, אחראית לרוב יצירתו – פוצחת ברומן עם תסריטאי צעיר. או לפחות, שוקלת את זה. היץ', מצידו, שוקל ברצינות לעשות משהו בעניינה של ג'נט לי (סקרלט ג'והנסן). אבל הרומנים והריבים נשארים ברובם ברמה התאורטית, כך שגם כאן לא קורה שום דבר מזעזע. בניסיון נואש להזריק לסרט חיים כלשהם, הוכנסו גם סצינות שבהן היץ' מדמיין שיחות עם הרוצח הסדרתי אד גין, ש"פסיכו" נכתב בהשראתו. הן לא קשורות לשום דבר, מיותרות לחלוטין ולא מוסיפות דבר לסרט.

      היצ'קוק (יח"צ)
      מעט מדי התרחשות. "היצ'קוק" (צילומים: מתוך הסרט)

      היץ' הוא הבמאי בעל החיצוניות הכי מוכרת ואייקונית בתולדות הוליווד. הקרחת, צורת העמידה ואופן הדיבור הם תדמית שהוא פיתח לעצמו ונהנה ממנה, ומוכרות היטב לציבור בזכות הופעתו ‏השבועית בתוכנית הטלויזיה שלו. דמות כל כך מוחצנת ומוכרת היא קלה מאוד לחיקוי, ולא מפתיע ששחקן טוב כמו אנתוני הופקינס עושה זאת בקלות. הוא עושה חיקוי טוב, אבל עם התסריט החלש, אפילו הוא לא מצליח לתת לדמותו של היצ'קוק עומק כלשהו מתחת לתדמית המוכרת. הלן מירן, בתפקיד האישה שלצידו, מצוינת כהרגלה. ג'יימס דארסי עושה את החיקוי הטוב ביותר בסרט, כשהוא מגלם את אנתוני פרקינס באופן נאמן למקור. סקרלט ג'והנסן, לעומת זאת, אפילו לא מזכירה את ג'נט ‏לי, אבל למי אכפת? היא סקרלט ג'והנסן.

      היצ'קוק (יח"צ)
      לפחות הליידיז מצדיקות את הצפייה

      האם באמת בחייו של היצ'קוק היתה כל כך מעט דרמה? לא בטוח בכלל. אם הייתם שואלים ‏את ‏טיפי ‏הדרן, כוכבת "הציפורים", למשל, היא היתה אומרת ש"פסיכו" הוא לא רק שמו של ‏הסרט ‏המפורסם ‏אלא גם תיאור מדויק של הבמאי. יש הטוענים שהיצ'קוק היה אדם קשה מאוד, אבל ‏הסרט ‏מציג אותו ‏כדוד חביב שאוהב לעשות "בו!". מי יודע, ייתכן שדווקא התיאור הזה נאמן יותר למציאות, אבל אם זה המצב, למה היה צריך לעשות על זה סרט? אולי יוצרי הסרט מפחדים מתביעות דיבה, או סתם לא מרגישים נעים לעצבן אף אחד, אבל הסרט לא מצייר תמונה שלילית של אף אחת מהדמויות שהוא מציג. לכן גם הסרט כולו נשאר חביב ובסדר. לא בלתי נעים ‏לצפיה, ‏אבל גם רחוק מלהיות מרתק - ובוודאי שהוא לא יספר לחובבי היצ'קוק שום דבר שהם ‏לא ידעו ‏כבר.‏

      "היצ'קוק" יוצא מנקודת הנחה שאתם, הצופים, מכירים כבר את "פסיכו". בלי להכיר את הסרט הקלאסי, הרבה מהסרט החדש יהיה בלתי מובן. לכן כדאי לראות את "פסיכו" לפני "היצ'קוק". או יותר טוב: במקום.

      מה אתם חשבתם על הסרט? דברו על זה בפייסבוק