ההרכב האהוב הפה והטלפיים, בו חברים רם אוריון, אסף גברון ואהד פישוף, יחזור כהרגלו בקודש עם אלבום חדש וחמישי במספר, שייצא שש שנים לאחר קודמו, "קליגרו". עדיין אין תאריך יציאה רשמי לאלבום, אך השלישייה כבר עמלה על איסוף החומרים וההקלטה שלו באולפנו הביתי של אוריון. ל"קליגרו" קדמו האלבומים "ירושלים" (2001), "הפה והטלפיים בחלל" (1995) ו"בין הים והביצות" (1989).
האלבומים של הפה והטלפיים, הרכב שהחל כמעין פרויקט צד של להקת נושאי המגבעת אך שרד שנים רבות לאחר פירוקה של להקת האם, בנויים לפי "קוד" - מערכת כללים שכל אלבום חייב לעמוד בהם, בכדי להבטיח את הישרדות הלהקה והמשכיות היצירה. האופי המוזיקלי שלהם נע בין טקסטים רציניים להחריד לאינפנטיליים כמעט, ומבחינה מוזיקלית, הם משלבים כלי נגינה כמו צעצועים ואורגניות קסיו. מערכת החוקים כוללת בין היתר את החוק לפיו עליהם הוציא אלבום כל שש שנים; זה הקובע שלכל אלבום חייב להיות שם גיאוגרפי; הכלל הפוסק כי כל האלבומים נושאים את אותה העטיפה, כאשר רק הצבע שונה; והכלל לפיו השיר האחרון בכל אלבום חייב להיות גרסת כיסוי לקלאסיקה פטריוטית כלשהי (בעבר הם ביצעו את "גבעת התחמושת" ו"בלב אחד"). גם הפעם הלהקה מתחייבת לשמור על כלל הברזל לפיו אורגנית של קסיו תשמש ככלי המרכזי עליו ינוגן האלבום.
"היום התחלנו לעבוד באולפן אצלי בבית", סיפר אתמול (ראשון) אוריון לוואלה! תרבות. "הכל קורה במסגרת הקודים שלנו. אנחנו לא יודעים עדיין מתי זה ייצא, אבל קשה לי להאמין שזה ייקח הרבה זמן. יש שירים שמגיעים מוכנים, יש כאלה שהגיעו חצי מוכנים ויש רובריקות ריקות שאנחנו ממלאים אותן תוך כדי עבודה. יש משהו בדינמיקה ובוייב של הדבר הזה שנקרא הפה והטלפיים, שזה כל פעם קורה שוב, למרות המרווחים הגדולים של הזמן והשינויים. אין בנו שום צורך או ניסיון לייצר את הוייב הזה, זו אינטראקציה טבעית בין שלושתנו והיא קורית באופן ספונטנית. מה שכן, מייצרים בצורה מאוד קפדנית את הנסיבות לכך שהיא תקרה".
באשר לביאתה של "שנת הפה" (כלומר, שש שנים לאחר האלבום האחרון של ההרכב), אוריון מכריז כי "אי אפשר לשכוח מזה. אנחנו מתחילים להרגיש איזה סוג של סטרס מאוד נמוך משהו כמו שנתיים לפני 'שנת פה'. פיתחנו לזה מודעות. במשך השנתיים שלקראת 'שנת הפה', אנחנו לא עושים הרבה יותר חוץ מלפתח לזה מודעות ואז הסטרס נהיה קצת יותר מוחשי ואנחנו מתחילים להיפגש ולעשות הרבה ענייני מנהלה, כמו למשל לדבר על באיזה צבע תהיה העטיפה, לבחור שם לאלבום, וגם מתחילים לכתוב שירים".
עוד הוא מוסיף כי "זה כמו שג'ון פיל אמר על The Fall שהם תמיד אותו הדבר אבל תמיד שונים. זה נכון גם לגבי הפה, כי בעבודה במרווחים של 6 שנים אנחנו כאילו מגיעים לעשות עוד מאותו הדבר אבל תמיד זה נעשה בצורה אחרת, גם מבחינת הנסיבות האישיות וגם מבחינות הנסיבות הטכנולוגיות. האלבום הראשון שלנו הוקלט ויצא על קסטה".
והפעם אתם מקליטים אותו בסקייפ?
"זה עדיין מאוד מבוסס על שלושתנו מנגנים באותו חדר עם המון אורגניות קסיו והרבה צעצועים אחרים, הרבה מהם באמת יוצרו עוד באלבום הראשון והרבה מהם חדישים. יש הרבה חוטים. הסביבה תמיד יוצאת דומה מהבחינה הזאת של אורגניות ומכשירים שמייצרים רעשים".
באשר לגרסת הכיסוי הפטריוטית, אוריון טוען שעדיין לא הוחלט מה יבצע ההרכב, אך "חוץ מלהחליט עליו, זה לא דורש שום הכנה כי הוא מבוצע לייב. יש תמיד עוד אופציה, כך שגם אם מחליטים על גרסה אחת, היא נשארת גמישה עד ההקלטה עצמה. תמיד אפשר תמיד להתחרט".
מתרגשים לקראת האלבום החדש? דברו על זה בפייסבוק