1. זה זמן רב שביבי מנסה להיות בעניינים. אז הוא מעלה סטטוסים לפייסבוק וציורי פצצות ומשולשים כמו שהילדים אוהבים ולרגל שבוע הדופלגנגר שינה את תמונת הפרופיל שלו לדמות שלו ב"ארץ נהדרת" המגולמת על ידי מריאנו אידלמן. מה שלפרס (עם נוי אלוש) וללפיד (עם תמיר והלהקה) בא בקלות, עולה לביבי בהרבה דם, יזע והזקנקן של ליברמן.
למעשה, למרות שאחרי נצחונו הצפוי בבחירות הוא יכול לחזור לאפרוריותו, זו שבאה לידי ביטוי בתשדירי הליכוד-ביתנו עם המשפחות הציוניות שלו ושל אשתו, עם מפת ארץ ישראל התלויה בלשכתו, עם צרור מסרים כל כך סחי, עם הקמת ממשלה רחבה או צרה או צרה צרורה, למרות כל זה חשוב לו להיות מגניב. אבל ביבי שוכח דבר אחד: בזמן שהוא ניסה לשכנע שישראל חזקה זקוקה למנהיג חזק, החזק האמיתי היום הוא בעלה של אשתו שתחיה, כלומר יאיר לפיד. והוא יודע לנגן בגיטרה ולשיר ביטלס. ובמונחים אובמיים או קלינטוניים, זה יותר מגניב.
המגניבות של ביבי היא קלאמזית, ברמה של ג'ורג' מ"סיינפלד". הכוונות שלו מעולות, אבל הביצוע תמיד כושל, תמיד ליד, תמיד מתאמץ. עד שביבי כבר יצא מקונכיית המשא ומתן המתיש שהולך לעבור עלינו בשבועות הרבים הקרובים עד שנדע אם ש"ס או בנט בפנים, הוא שוב יצא מהקו בציור השבועי לילד, הפעם בדקויות המשמעות האמיתית של הדופלגנגר; אתם יודעים, למצוא סלב שדומה לך, לא להתחפש לחיקוי של עצמך.
2. זה זמן רב ש"ארץ נהדרת" מנסה להיות בעניינים. מצד אחד "מצב האומה" מדגדגת את הרייטינג שלה ומקבלת ביקורות נהדרות, מצד שני צריך לפנות לקהל הרחב כדי להצדיק את הכסף הגדול שנשפך על התוכנית. מצד שלישי כמה שטיקים וטריקים כבר אפשר להוציא מאותן דמויות עונה אחרי עונה. בדרך כלל כשהמבקרים מצייצים שהיא בידורית מדי או רכה מדי, "ארץ" משתיקה אותה באמצעות איזה מערכון סאטירי שמסובב את הסכין, מטבע לשון קליט במיוחד או דמות בלתי נשכחת.
ולפעמים, כשיש אירועים ברומו של עולם שמצריכים טיפול חד ומיידי כמו מחאה חברתית, הפלת ממשלה, שלום עולמי או פקק שנוצר בפאנל המורכב מדמויות של לפיד ונתניהו, שתיהן בגילומו של מריאנו כל המוחות הכי גדולים של עולם הטלוויזיה מתכנסים כדי למצוא את הפיתרון המושלם. וכך, כשקרה דבר בסדר הגודל הזה, "ארץ" הצליחו וכך נולד חיקוי לפיד מצוין של אלי פיניש, רגע אחרי שחשבנו שיותר טוב ממריאנו אי אפשר.
אבל ביבי ומריאנו זה סיפור אחר. זה לנצח. זו טעות/תקלת/טוויסט הדופלגנגר הכי טיפשית/מיותרת/מתבקש. ויותר מהכל: במובן מסוים זה אומר שביבי מבסוט על החיקוי, כלומר מתעלם מכל הסאטירה והביקורת שהוטחו בו וחי עם מריאנו בשלום. מבחינת "ארץ נהדרת", מדובר בעלבון. אף תוכנית סאטירית לא רוצה שמושא הלעג או הביקורת יזדהה איתה, אחרת היא עושה משהו לא בסדר. היום שבו ביבי לא הבין את הקאץ' של שבוע הכפילים הוא מעין יום כיפור קטן עבור יוצרי "ארץ נהדרת", יום שבו היא נחשפה במערומיה. בעקבות הגילוי המטריד שביבי מחבב את החיקוי שלו, מוחו של מולי שגב לא יניח לו. הוא יכנס ישיבת חירום וישאל את העורכים והכותבים שלו שאלה קשה אחת: "ביבי אוהב את זה? מי הוא? מה הוא, אלן דלון?!".
מיוחד: מי הכפילים של הסלבס הישראלים?
מה לדעתכם הדופלגנגר האמיתי של ביבי? ספרו לנו בפייסבוק