כשיותר מחצי עונה כבר מאחורינו, אין מנוס מלהודות ש"דה וויס" היא אחת מתוכניות הריאליטי הכי רפטטיביות על המסך הישראלי. לכל אחד יש תפקיד, וכל אחד ממלא את שלו בנאמנות ובאדיקות: שלומי שבת לעולם לא יגיד מילה רעה על מתמודד, אביב גפן תמיד יביא בדיחות שהוא כתב בבית ולא ישכח לציין שהוא סורי, והמשינות תמיד יקשקשו משהו על רוקנ'רול. בקיצור, הכל צפוי והרשות נתונה.
אבל הרפטטיביות הזאת היא לא בהכרח מגרעת מעבר לעובדה שיש לה איכויות קומיות מרנינות, כל מה שצריך כדי להנות מהשורות הצפויות של המנטורים ב"דה וויס" זה להפוך אותן למשחק שתייה פשוט שבו כל קלישאה ממוחזרת היא תירוץ לחגיגה. החוקים פשוטים למדי בכל פעם שמנטור משתמש באחד מהמשפטים הקלישאתיים של התוכנית, זה הזמן להוריד צ'ייסר. מעקב אחר ההוראות מבטיח לכם ערב של טשטוש חושים, כל עוד אתם יודעים מתי לעצור בקצב שבו המנטורים ממחזרים את עצמם, אתם עלולים לגמור בטיפול נמרץ.
אחד המנטורים מבקר ביצוע של מתמודד ומשתמש בשורש ר.ג.ש ("מרגש", "התרגשתי", "ריגוש"), זה הזמן לצ'ייסר. אל תשכחו לאכול טוב לפני אחרת ההקאה תסתיים בתוך דלי ולא סתם בתוך הפה.
יובל בנאי מביך את עצמו? (עושה תנועות מוזרות, צועק "רוקנ'רולללל!!1" וגורם לאלישע בנאי לרצות למות), זה הזמן לשלוק מאיזו בירה או קוקטייל עם טיפונת אלכוהול, לא משהו כבד, אחרת לא תשרדו עד סוף השידור.
מיכאל אלוני אומר "קיימות" - שלושה צ'ייסרים ברצף עד שתשכחו מהקיום של עצמכם.
אביב גפן שכח את הדרכון בבית אבל רוצה לספר על מסעותיו בעולם ועושה ניימדרופינג לערים אל.איי, ניו יורק, לונדון, טוקיו, ברלין או מסצ'וסטס צ'ייסר.
אחד המנטורים אומר "הראש שלי אומר X אבל הלב שלי אומר Y. אני הולך עם הלב" צ'ייסר.
אחד המנטורים אומר "הראש שלי אומר X אבל הלב שלי אומר Y", אבל הולך עם הראש. זה כל כך מפתיע שאפשר לשריין בקבוק שלם. אל חשש, סביר להניח שהוא יישאר על המדף.
גם הנהג התורן רוצה להשתתף? אין בעיה שיוריד צ'ייסר בכל פעם ששלומי ברכה מדבר.
מתמודד אקראי ניגש לביצוע של שיר פחות מוכר (של כולה עברי לידר, כן? לא דניאל ג'ונסטון) באימה ופחד כאילו הוא נכנס לבדו לכיבוש בינת ג'בל צ'ייסר.
יש לכם עוד חוקים למשחק שתייה? ספרו לנו בפייסבוק