"המדרגות": הצופים קיבלו את היכולת להרשיע חשוד ברצח

"המדרגות - הצ'אנס האחרון" סוגר את הסדרה שתיעדה משפט רצח סנסציוני, ויותר מאשר חושף אמת שמזכה או מרשיעה את הנאשם, חושף את הקושי להכיל תשובות לא מושלמות לשאלות קשות

לילך וולך
יח"צ - חד פעמי

אולי הדבר הכי בלתי נסבל לאדם המודרני, שהופך להיות חילוני יותר, מדעי יותר, משכיל יותר, מרושת יותר, הוא המחסור באמת. אמת אחת, שמאירה באור האבסולוטיות הבהיר שלה, ומפוגגת את החושך של ספקולציות, שמועות וחלקי מידע. אמת אחת, מוצקה וחד משמעית היא בדרך כלל יותר עניין לסדרות פשע טלוויזיוניות ופחות לחיים האמיתיים; כמו שמראה הסדרה התיעודית "המדרגות", חיים אמיתיים הם הרבה יותר עמומים, לא קוהרנטיים ומרובי פנים מתסריטים.

שמונה הפרקים הראשונים של "המדרגות" העוקבים אחרי משפטו של מייקל פיטרסון שהואשם ברצח אשתו קתלין, שודרו ב-yes דוקו ב-2006, ושוב בשידור חוזר עכשיו בצמוד לפרק האחרון (עד כה, לפחות), שנערך ב-2011. הסדרה התיעודית של ז'אן קסבייר דה לסטרד, התחקתה אחר הליך האישומים והמשפט לאחר שצוות ההגנה של פיטרסון שחשש מעינוי דין הזמין את הדוקומנטריסט לתעד את המסע לנסיון זיכויו. במהלך המשפט המתוקשר מאוד, התגלו עוד ועוד עובדות, פרכות ועדויות שהפכו את מלאכת ההגנה על מייקל פיטרסון למערך סבוך ופתלתל שנאלץ בכל פעם להתמודד עם מכשולים חדשים שצצו מכל עבר.

עוד בוואלה! NEWS

החיסונים לא יספיקו: זה מה שישמור עליכם מהמגפה הבאה

לכתבה המלאה
אין דבר מבאס כמו אאוטפיט של עצורים (צילום: יח"צ, פסטיבל הקולנוע ירושלים)

לאחר שקתלין פיטרסון נמצאה מתה בתחתית גרם המדרגות הביתי, והשוטרים שהגיעו בעקבות הטלפון הנרעש של בעלה החליטו ש"יש יותר מדי דם" מכדי שתהיה זו תאונה דומסטית, החלו להיערם החשדות לכיוונו של מייקל פיטרסון. פיטרסון עצמו, סופר ובעל טור בעיתון, אדם מוכר בקהילה של דורהם, הביע את חששותיו כבר בתחילת הסדרה, כי מדובר בעיר "דרומית, שמרנית ומושחתת" שתושביה כבר החליטו בינם לבינם כי האיש הלבן והאמיד הוא רוצח. לפיטרסון, שניהל במקביל לחיי הנישואים השלווים והאוהבים (כך לטענתו), גם מערכות יחסים מיניות עם גברים – היו את כל הסיבות לחשוש מהדיעות הקדומות של תושבי דורהם (שמתוכם, כמובן, נבחרו המושבעים שכבר קיבלו לא מעט מידע על המשפט דרך כלי התקשורת שחגגו על השערוריה).

אוסף הפרטים הסותרים ב"המדרגות" הופך לבלתי נסבל להכלה כמעט – בשמונה הפרקים שצולמו בשנים 2001-2003, פיטרסון מתגלה מצד אחד כליברל צדקן, אדם שמגדל את ילדיו מנישואיו הראשונים, שתי בנות מאומצות ואת בתה מנישואיה הראשונים של אשתו השנייה והמנוחה, יהיר ובטוח בעצמו. מהצד השני, הוסיפו והתגלו שקרים שסיפר במהלך השנים באשר לביוגרפיה שלו, על זאת הצטרף סיפור הבי-סקסואליות שלא היה ברור האם אשתו היתה מודעת אליו, ומוות נוסף של חברת משפחה שנמצאה אף היא מתה לצד גרם מדרגות. וכן, כל הדם הרב על גופה של קתלין ועל גרם המדרגות, הוא מחריד במקרה הטוב, ומשווע לצדק פואטי, גם אם נמהר ורגשני, במקרה הרע.

ואז הוא נשבר (צילום: יח"צ, פסטיבל הקולנוע ירושלים)

המעניין ביותר בתיעוד של דה לסטרד היה שהוא סירב לנקוט עמדה של מי שמלווה גיבור; הוא העמיד את פיטרסון במרחק זהיר מהסרט עצמו, והכריח את הצופה להפוך למושבע השלושה עשר שצריך לקבוע בעצמו האם פיטרסון הוא רוצח או קורבן. למעשה, עד לרגע ההכרעה במשפט, בו הורשע פיטרסון ברצח בכוונה תחילה, אי אפשר היה להחליט באופן חד משמעי האם הגיבור יתגלה כנבל, וגם לאחריו - התשוקה לקתרזיס ולאמת מושלמת נשארה לא ממומשת. בפרק שהתווסף לסדרה התיעודית, אנו פוגשים את פיטרסון לאחר שהוא כבר כלוא שמונה שנים. המפגש המחודש איתו הוא מערער – הגבר הנאה, הזקוף והיהיר שהיה שאנן עד חשד, נראה עכשיו כמעט מובס. פה ושם אפשר עדיין לתפוס ניצוצות מן הרהיטות הוואספית, של הגבר בעל הפריבילגיות שהכרנו אי אז. אבל פיטרסון של 2011 הוא איש זקן שמתנהל בקושי פיזי, שפניו נראות חולניות וכל היציבה שלו שחוחה.

הפרט החדש שהתגלה והביא לערעור נוסף על אלו שכבר נדחו, הוא לא הפרט שמייחל לו הצופה חובב הדרמה. אין אף וידוי של רוצח אקראי שנוטל על עצמו את האשמה ומביא לזיכויו המהיר של פיטרסון, אף גילוי חותך וחד משמעי. מה שכן יש, זו עדות מסולפת של חוקר מז"פ, מומחה לנתזי דם שהעיד במשפט נגד פיטרסון, ושנתגלה כעד שקרי במשפט אחר. מספיק בשביל ערעור, לא מספיק בשביל להשקיט את התחושות הסותרות כנגד פיטרסון מטעם הצופים.

נראה שהטלוויזיה, בחינוך המסולף שהיא מקנה לצופיה דרך דרמות משטרה, משפט ורפואה, הפכה את כולם למומחים קטנים מטעם עצמם. לכל אחד נדמה שהוא מסוגל לאבחן שיעול חשוד, עדות שברירית או שוטר מושחת. אבל "המדרגות – הצ'אנס האחרון" שמתעדת את המציאות, מאכילה את הצופים בקצת צניעות. גם עכשיו, עדיין, קשה לפסוק באופן חד משמעי ובטוח בעצמו האם פיטרסון הוא יותר רוצח או יותר קורבן. בסופו של דבר, הכל חוזר אלינו, הצופים, ומה שעומד למשפט הוא הדיעות הקדומות שלנו, הבטחון המוטעה שלנו, החרדות שלנו. המהלך החדש שעורך דה לסטרד, זה שלא הרשה לעצמו בסיבוב הראשון, הוא בריכוך תיעוד דמותו של פיטרסון. הפעם הגיבור אינו המשפט, על הקרב הזה בחר דה לסטרד לוותר; הוא בוחר מחדש במושא התיעוד שלו, ומציג את פיטרסון כאדם שנשחק תחת גלגלי החיים. בין אם זה הוגן או לא, בין אם מדובר כאן בנקיטת עמדה שאינה אובייקטיבית, וגם אם המתעד השתכנע עוד לפנינו – אי אפשר להאשים אותו. הוא מוביל אותנו יחד איתו, לייחל שיתגלה שפיטרסון חף מפשע. לייחל שמשהו בכל שרשרת האירועים הלא הוגנים הללו, יקבל איזשהו פתרון שמאפשר לנשום לרווחה. אבל עוד לא. אולי, אולי בפרק הבא.

מה אתם חשבתם על "המדרגות"? ספרו לנו בפייסבוק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully