פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "קוטלי המכשפות": בדיחה שנמתחה מעבר למידותיה

      הרעיון של הנזל וגרטל שהתבגרו והחליטו לנקום במכשפות חביב, אבל מתאים יותר לטריילר מזוייף מאשר לסרט באורך מלא. "קוטלי המכשפות" לא מספק הרבה מעבר לזה ולקצת אקשן בינוני

      "קוטלי המכשפות": בדיחה שנמתחה מעבר למידותיה

      הנזל וגרטל, הידועים גם כעמי ותמי, שרדו כידוע מפגש טראומטי למדי עם מכשפה בילדותם, ואגב כך למדו לא לבטוח בזרים, ושלא ‏מומלץ להיכנס לבתים עשויי שוקולד. אחר כך הם גדלו, פיתחו חיבה לבגדי עור ולכלי נשק ‏סטימפאנקיים והחליטו לנקום את נקמתם בכל מכשפות העולם. הם נודדים ברחבי ימי הביניים כשהם משאירים אחריהם שובל של מכשפות ערופות ושרופות. הם הנזל וגרטל, קוטלי המכשפות.

      אוקיי. די מצחיק. מה עכשיו?

      "קוטלי המכשפות" יוצא פחות משנה אחרי "אברהם לינקולן צייד הערפדים" (סרט שכשל עד כדי כך שלא הגיע להקרנה בארץ), ושניהם סובלים מבעיה דומה: הם מבוססים על בדיחה של שורה אחת, והפאנצ'ליין של השורה הזאת הוא שם הסרט. ומכיוון שרוב האנשים שהולכים לקולנוע יודעים מה שם הסרט שהם הולכים לראות, כל מה שבא אחרי רכישת הכרטיסים חייב להיות אכזבה. שני הסרטים נשמעים כמו רעיונות לטריילרי-פארודיה ברשת יותר מאשר כמו חומר לסרט באורך מלא. מהרגע שקיבלנו את הרעיון שעליו מבוסס הסרט, מה זה משנה אם לגיבורים קוראים הנזל וגרטל או סמי וג'ונקווילטה?

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      "פעם אחרונה שאני אומר 'כן' לילד שמחלק פליירים בקניון!" מתוך "קוטלי המכשפות" (צילום: יח"צ)

      לזכותו של "קוטלי המכשפות" ייאמר שהוא לפחות יודע שהוא בדיחה. ג'רמי רנר, הוא הוקאיי, הוא הנזל, וג'מה ארטרטון היא גרטל, והם מביאים אל העולם של האחים גרים פוזות וגישה של סרטי אקשן מודרניים. זה כולל כמויות טרנטינואיות ממש של דם, ראשים מתפוצצים ו-F-words. לא לעתים קרובות שומעים כל כך הרבה הטיות של המילה "פאק" בסיפור אגדה. ולמשך זמן מה, זה אפילו די משעשע. המכשפות בסרט הן לא סתם בוגרות הוגוורטס, אלא מפלצות במלוא מובן המילה. ומולן, לצמד האחים יש מצבור של כלי נשק מאוד לא נכונים תקופתית (רוב ההיסטוריונים מסכימים שבמאה ה-13 לא היו באירופה מכונות יריה) אבל מאוד מגניבים, וסצינות חיסול המכשפות הן אקשן די מוצלח.

      אבל אחרי שהבנתם את הקטע, לסרט אין עוד הרבה מה להציע. ברגע שהרעיון הבסיסי ברור, הוא כבר לא מצחיק, והסרט לא מנסה להיות פארודיה על אגדות, על סרטי אקשן, או על שילובים מטופשים ביניהם. ברגע שקיבלתם את הגיחוך הבסיסי שבמצב, הסרט לוקח את עצמו כמעט ברצינות. טעות נפוצה. עוד טעות נפוצה של סרטי ההיי-קונספט היא לשכוח שחוץ מקונספט צריך גם סיפור, והסיפור כאן הוא סטנדרטי ולא מעניין: המכשפות צריכות להשיג ככה-וככה חפצים מסוג זה וזה עד לאותו לילה מיוחד שבו ייערך טקס עתיק יומין וסודי ויאדה יאדה, ובינתיים קוטלי המכשפות, ובכן, קוטלים מכשפות. ה"טוויסטים" בסיפור צפויים מראש והדמויות לא זכירות וגם לא זוכרות. נראה כאילו הסרט עבר כמה שינויי עריכה של הרגע האחרון שהשאירו בעלילה שלו חורים גדולים וסתם מצבים טפשיים, כמו הסצינה שבה הנזל מגלה משהו מפתיע, ומיד בסצינה הבאה מגלה את זה שוב, ושוב מתנהג מופתע כאילו הזכרון שלו נמחק.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      "אין, אין על הנוף ביער בן שמן". מתוך "קוטלי המכשפות" (צילום: יח"צ)

      לא ברור למה הסרט הזה נעשה ולמי הוא מיועד: הוא הרבה יותר מדי אלים מכדי לפנות למישהו מלבד מבוגרים, ומצד שני, רוב חובבי האקשן הרציניים בעיני עצמם יבחרו בסרט שאין לו שם של אגדת ילדים. ולמרות הכל, ‏"קוטלי המכשפות" לא גרוע כמו שהוא נשמע. אם כל מה שאתם מחפשים זה אקשן לא מחייב, יש דברים גרועים הרבה יותר לראות. "מת לחיות ביום טוב", למשל.

      מה חשבתם על "קוטלי המכשפות"? ספרו לנו בפייסבוק