כמיטב המסורת, רגע לפני שהאקדמיה האמריקאית לקולנוע מחלקת את פסלוני האוסקר, התקיים היום (שבת) בלוס אנג'לס טקס האינדי ספיריט - שנחשב למעמד החשוב ביותר בעולם הקולנוע האמריקאי העצמאי.
השנה, אפשר לומר שהטקס התקיים כמעט במעמד צד אחד בלבד "אופטימיות היא שם המשחק", הקומדיה הרומנטית יוצאת הדופן של דיוויד או.ראסל, שבזזה כמעט את כל הפרסים החשובים הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, התסריט הטוב ביותר וגם הפרס לשחקנית הטובה ביותר, שהוענק לכוכבתו ג'ניפר לורנס.
למעשה, הפרס המרכזי היחיד בטקס שהלך לכיוון אחר הוא זה בקטגוריית השחקן הראשי הטוב ביותר. זכה בה ג'ון הוקס, כוכב "מפגשים".
בקטגוריית שחקני המשנה, הפרסים הלכו לשניהם שהתפשטו בסרטים עליהם זכו: הלן האנט ב"מפגשים" ומתיו מקונוהיי ב"מג'יק מייק". בנאום הניצחון שלו, הכוכב יפה התואר והחטוב התייחס לכך ואמר "הייתי צריך להוריד תחתונים כדי לקבל את הפסלון".
פרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר הוענק ל"אהבה" של מיכאל הנקה, שצפוי לשחזר את ההישג באוסקר. את פרס הסרט התיעודי קיבל "המלחמה הבלתי נראית", על הטרדות מיניות בצבא האמריקאי, שאמנם מועמד גם כן לאוסקר, אך לפי רוב התחזיות לא יזכה גם בו.
פרס סרט הביכורים הטוב ביותר ניתן באינדי ספיריט ל"כמה טוב להיות פרח קיר", שגבר בין השאר על "למלא את החלל" הישראלי של רמה בורשטיין. זו היתה מועמדת גם בקטגוריית פרס תסריט הביכורים הטוב ביותר, אך הוא חולק ל"Safety Not Guaranteed" שיוצרו דרק קונולי חולל שערורייה קטנה עת נשא נאום מייגע, בלתי נגמר ותמוה.
כמדי שנה, כדי להזכיר שבכל זאת מדובר בטקס אלטרנטיבי - חולק גם הפרס על שם הסנדק של הקולנוע העצמאי האמריקאי, ג'ון קסווטס, שניתן לסרטים בתקציב של פחות מחצי מיליון דולר. הפעם הוא הוענק ל"Middle of Nowhere", דרמה על אפרו-אמריקאית שנדרשת לקחת את העניינים לידיים לאחר שבעלה נידון למאסר ממושך. הכסף שהושקע בסרט הזה בקושי יכול היה לממן ולו חלק מן הקמפיינים שהריצו "ארגו", "לינקולן" וכל השאר כדי לזכות באוסקר.