אז הכל התחיל כשאיזה מישהו הפליץ ש"גט פרי" הוא הסינגל הכי טוב מאז "סמלס לייק טין ספיריט", ומרגע זה כל העולם נהיה עסוק בלהכחיש שהויינס הם נירוונה שתיים. ככה בונים הייפ. קרייג ניקולס הוא בן 21 מסידני, אוסטרליה. רוב שנאפף, המפיק של בק, שמע את הלהקה שלו והטיס אותם ללוס אנג'לס לעשות תקליט. "גט פרי" הוא באמת אחלה של סינגל.
כבר היה לי משהו די מוצק בראש ברגעים האחרונים לפני ששמעתי את הדיסק. אבל אז, אחרי הדקה וחצי של השיר הפותח, Highly Evolved" (כשם האלבום), שהיתה בהחלט מותאמת לתחושות הראשוניות שלי, הגיעה פתאום בלדה נוגה בשם Automn Shade. וזהו, הפטרתי "חאליק" לכיוונו של ניקולס (הוא פשוט מת על המילה הזאת), וציינתי לעצמי שזה די אמיץ לתקוע את הבלדה הסמלית שלך בשיר מספר 2 של דיסק הבכורה.
אבל איזה סמלית ואיזה נעליים (אולסטאר), במקום שבו אני ציפיתי לאלבום נערי אקנה אמטיויזיוני בריח של סקייטבורד-פיצה, הסתובב לו באי אכפתיות מופגנת דיסק שהוא משנה מצבי רוח רציני, ולפי דעתי זה קשור להורמונים. קרייג ניקולס ניחן באחלה כישרון להשחזת שירי פופ בטעם סופרגראס-קינקס-נירוונה, והוא גם יודע לצרוח כמו שצריך.
חוץ מזה, יש להם את האדג' הגראג'י שמתפסן כמו טעטל'ה עם רוחות המגניבות שמנשבות בחוץ, וזה עוזר, אבל לא כמו הסאונד החד והמעולה שנשפך לאורך כל הדיסק הזה והופך את העסק לשווה ניגוב במיוחד. השורה התחתונה מדברת על כך שמה שעומד לוויינס בסופו של דבר הוא החן השופע והבלתי צפוי שלהם.
תקליט רוק משגייע.
The Vines - Highly Evolved", nmc
סמלס לייק אולסטאר בלי גרביים
31.7.2002 / 9:34