באחורית

כמקובל, אוסף הבי-סיידז תמיד מגיע תקופת מה אחרי אוסף האיי-סיידז. עברו כבר ארבע שנים מאז שהשרלטנז הוציאו את אוסף הלהיטים שלהם, "מלטינג פוט", שמכסה את הסינגלים שלהם מתקופת שהותם תחת קורת הגג של “Beggars Banquet”, כלומר מ-90' עד 97'. עכשיו הם מוציאים אוסף בי-סיידז מרשים מאותה תקופה ממש, “Songs from the Other Side” שמו (למה אנשים חייבים תמיד להתחכם בשמות אוספי הבי-סיידז שלהם?), שמוכיח שיש להקות שהצד האחורי של הסינגלים שלהם לא פחות ראוי מהצד הקדמי.

הבי-סיידז של השרלטנז נוטים להיות יותר אינסטרומנטלים, מג'ומג'מים ולייד-באק מהאיי-סיידז שלהם. היות והשרלטנז היא להקה שכוחה טמון לאו דווקא בכתיבת השירים (ולא שלא יצא להם לכתוב כמה מעולים), אלא באווירה, בגרוב, בקסם האישי של טים ברג'ס ובידי הזהב של רוב קולינס המנוח על הקלידים, אפשר לומר שיש בנטייה זו משום יתרון, שכן דווקא מהבי-סיידז שלהם יוצאת איכות חופשית, כנה ולא מתחייבת, שעושה להם רק טוב.

האוסף נפתח בקטע אינסטרומנטלי בשם "אימפריאל 109", שישב במקור על הצד השני של ‘The Only One I Know” הקלאסי, שמחזיר אותנו בן רגע לימי הבאגי המלהיבים של סצינת מאדצ'סטר ונספחיה בתחילת העשור הקודם. ההתקדמות הכרונולוגית של האוסף הולכת יד ביד עם התקדמות הסאונד שלהם, שנהייה יותר כבד בסביבות 94' כשסטיב הילאג' מגונג נכנס לתמונה בתור מפיק. במקביל גילו השרלטנז גם את האלקטרוניקה (באיחור קל אחרי ידידיהם, פריימל סקרים, שבאותה תקופה חוו דווקא רגרסיה מימי החדווה המסיבתית של תחילת הניינטיז וחזרו לפיור-אולד-רוקנרול בתפקיד שיבוטי בלאק קרואוז), שבאה לידי ביטוי ברמיקס ל”Feel Flows” וברמיקס של הכמיקל בראדרז (שכזכור גם השתמשו בקולו של ברג'ס לצרכיהם הפרטיים) ל”Nine Acre Dust”.

ומה שהכי חשוב זה ש“Songs From the other Side” מכיל (לפחות) שני שירים מצוינים ואופטימיים כמו תחת של תינוק, שכל מי שאוהב את השרלטנז זקוק להם: “Occupation H. Monster” - שיר שישלח אתכם מיד להירשם לחוג אורגן ביאמהה - ו“Backroom Window”, שמגיע מהצד השני של “Crashin' In” הלא פחות מלהיב.


* The Charlatans - "Songs From the Other Side", bne