פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "ארץ אוז": ראיון עם זאק בראף על יהדות ובדידות

      כוכב "סקראבס" מתקמבק בהפקת הענק "ארץ אוז" של דיסני, מסביר למה חשוב לו שיתרשמו ממנו לטובה בישראל, מדוע לקח חופשה מהמסך הגדול ומתוודה על בדידותו

      יש כאלה שאומרים כי היהודים שולטים בהוליווד ויש כאלה הסבורים כי זאת סתם קלישאה מצוצה מן האצבע. אך כשמביטים ברשימת אנשי הצוות של "ארץ אוז", הפקת הענק מבית היוצר של דיסני שמגיעה לאולמות בסוף השבוע הקרוב, אפשר להשתכנע שיש משהו נכון באימרה הזו הזו. בהתאם לכך, כמעט כל האושיות המרכזיות שמעורבות בפנטזיה הנוצצת הן בני דת משה – הבמאי סם ריימי, הכוכבים ג'יימס פרנקו, רייצ'ל וויז ומילה קוניס, ומעל כולם, זאק בראף, הלוא הוא זאקרי ישראל בראף, שגדל בבית יהודי אדוק ושומר כשרות, הגיע לארץ כתיכוניסט כדי לשמש מדריך במחנה נוער, ומאז ביקר בה ביותר מהזדמנות אחת.

      באותם ביקורים התגלה בראף כיהודי חם, ומתברר שזאת לא היתה סתם הצגה לבני עמו, אלא משהו שבאמת מגדיר את התנהלותו. עדות לכך אפשר היה לראות במהלך הראיונות לצורך קידום הפצת "ארץ אוז", שנערכו בסוף השבוע האחרון במלון לונדוני. השחקן התקרב אז לשולחן בו נסובה קבוצה מצומצמת של עיתונאים מרחבי העולם, ובהם אני, ובלי לדעת כי יש בהם ישראלי, ויתר על ה"הלו" או "גוד מורנינג" המסורתי כדי להמטיר על ראשנו את הברכה – "שלום עליכם!".

      בתגובה עניתי לו כי מצדי אפשר לקיים את הראיון כולו בעברית וחשפתי את זהותי הלאומית, מה שהוביל אותו מיד לזקוף ראש ולהכריז – "הא, אם כך, אני חייב לעשות עבודה טובה. בכל זאת, ישראל היא המולדת שלי ואני צריך להיות ייצוגי. עכשיו אני נרגש".

      זאק בראף מאחורי הקלעים של "ארץ אוז"

      בראף נרגש גם כיוון ש"ארץ אוז" היא נקודת ציון בקריירה שלו. אמנם,הוא צבר לעצמו מעריצים רבים עת כיכב בסדרה ארוכת השנים "סקרבס" ובשעה שביים ב-2004 את סרט הפולחן "גרדן סטייט" וגם הופיע בו בתפקיד הראשי, אך מעולם לא שיחק בשובר קופות. הפקה נוצצת זו, החוזרת לאחור ומתבססת על כתביו של פרנק ל.באום כדי לתאר את ראשית דרכו של הקוסם שדורותי תפגוש יום אחד, היא לפיכך טבילת אש מבחינתו. יתרה מכך, מדובר באש לוהטת במיוחד – הפנטזיה עתירת האפקטים הזו, לפי דיווח בניו יורק טיימס, עלתה לא פחות מ-325 מיליון דולר במצטבר, מה שהופך אותה לאחת ההפקות היקרות בכל הזמנים.

      בקיצור, לא חסרות לבראף סיבות להתרגש. מה עוד, שמדובר גם בסוג של קאמבק מצדו – לא ראינו אותו בשום תפקיד משמעותי במסך הגדול או הקטן מאז ירידתה של "סקראבס" מהאוויר בתחילת העשור. לפיכך, באופן טבעי, השאלה הראשונה שנשאלת במפגש היא: לאן נעלמת, זאק בראף? ואיך זה שבזמן שג'יימס פרנקו, שמככב בצדך ב"ארץ אוז" עשה טריליון סרטים, אתה לא עשית אפילו אחד?

      "אתם צודקים, אני לא כוכב גדול כמו ג'יימס, וגם לא היתה לי הזדמנות להפוך לאחד, כי לא שיחקתי כמעט בכלום בשנים האחרונות", הוא עונה. "זו היתה בחירה מודעת – אני פשוט עדיין חושב איך לבנות את עצמי מחדש לאחר שכיכבתי בסדרה מצליחה במשך כל כך הרבה שנים. רבים ניסו לעשות זאת בעבר ודפקו לעצמם את הקריירה, אז היה לי חשוב לא להיחפז, ולעשות את זה כמו שצריך. בגלל זה אני בררן, אולי אפילו בררן מדי. עשיתי ואני עושה רק דברים שאני עצמי הייתי רוצה לראות. יכולתי לעשות הרבה סרטים בשנים האחרונות. קיבלתי הרבה הצעות – אבל הן לא היו הצעות שרציתי בהן".

      ההצעה להופיע ב"ארץ אוז" עברה את מבחן הסלקטיביות של בראף, אף שלא קרא את הכתבים המקורים של באום, ובגלל שחשק לדבריו לעבוד עם הבמאי סם ריימי. כך מצא עצמו מבצע תפקיד כפול – בפתיחת הסרט, לפני שהקוסם עובר לארץ הקסומה, הוא מגלם את שולייתו האנושית. לאחר המעבר, השחקן עצמו מדלג מאחורי המיקרופון, ומסתפק בתרומת קולו לקוף מעופף, יציר מחשב, שהופך ליד ימינו של המכשף. לפי דיווחים, זו דמות שהיתה מינורית יחסית בתכנון המקורי, אך הלכה ותפחה לבקשת המפיקים, עד שנהיתה דומיננטית למדי בתוצאה הסופית.

      זאק בראף (GettyImages , ג'ייסון קמפין)
      "טוטו, אנחנו לא בירושלים יותר". זאק בראף בפרמיירה הלונדונית של "ארץ אוז" (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

      זו לא הפעם הראשונה שבראף מדבב – הוא כבר עמד מאחורי קולו של הגיבור ב"צ'יקן ליטל". אז איך זה להפוך מתרנגול לקוף? "הפעם לא סתם דיבבתי את הדמות, ממש הייתי הקוף, כמו אנדי סרקיס ב'כוכב הקופים: המרד' או ב'שר הטבעות' ו'ההוביט'", הוא אומר. "באתי לצילומים לכל סצינה וסצינה, הייתי שם בכל יום יום, שיחקתי אותו, ולכדו את הבעות הפנים ותנועות הגוף שלי כקוף והעבירו אותן לאנימציה. בהתחלה לא הבנתי למה צריך אותי שם כל כך הרבה. אמרתי לסם – 'באמת, לבוא עכשיו כל יום? אני כולה דמות מצוירת', אבל במהרה הבנתי שאני פשוט שחקן לכל דבר".

      חוץ מהעובדה שמרבית הזמן רואים אותך כיציר אנימציה. האם אתה לא מתגעגע קצת לסרטים כמו "הקוסם מארץ עוץ" המקורי, שבהם סביר להניח היית מגלם שחקן בשר ודם לאורך כל הדרך?

      "בזמנו 'הקוסם מארץ עוץ' היה פורץ דרך בכל הקשור לאפקטים, אבל אני לא חושב שהוא היה עובד היום. איך נראה לך שהקהל היה מגיב אם היה רואה אותי או שחקן אחר מחופשים לטוטו או לדחליל? צריך תמיד להשתמש בכל הטכנולוגיה שעומדת לרשותך".

      כשאתה רואה את "הקוסם מארץ עוץ", יש בך איזו כמיהה להוליווד הקלאסית? במסגרת הרוח החלומית של הסרט, אתה חולם לפעמים על לחזור בזמן ולהיות שחקן בתקופה הזו?

      "(מגחך בהתנשאות) למה, יש לך מכונת זמן שתחזיר אותי לשם?"

      ולו היתה לי אחת?

      "אז הייתי משתמש בה".

      זאק בראף ונטלי פורטמן ב"גרדן סטייט"

      אף שנתכנסו כדי לדון ב"ארץ עוז", קשה כמובן לפגוש את בראף ולא לדבר איתו על "גרדן סטייט" - אותה דרמה פרי עטו בה כיכב לצד נטלי פורטמן, שהיא באמת ובתמים אחת מן היצירות הקולנועיות מעצבות של מי שהיו צעירים ברוחם או בנפשם בין דור האיקס לדור הפייסבוק. האם בעת שיצר אותה, הוא תיאר לעצמו שהיא תהפוך לקאלט ותשמור על הסטטוס הזה?

      "ממש, אבל ממש לא", הוא עונה. "למעשה, בקושי הצלחתי להוציא את הסרט הזה לפועל. כולם דחו אותו. כולם. בסוף השגתי כסף ממישהו שבכלל היה בעסקי המשכנתאות, וזה כמובן השתלם לו, כי 'גרדן סטייט' התגלה כרווחי עד מאוד. הנחתי שעכשיו יהיה לי קל יותר לעשות את הסרט הבא, אבל כשבאתי אליו פעם נוספת הוא אמר לי – 'מצטער, אין לי גרוש'. חשבתי לעצמי 'יופי, אולי תביא לי את הכסף שהרווחתי לך'".

      ומאז באמת לא ביימת עוד סרט.

      "נכון. נהוג לחשוב שבגלל ההצלחה של 'גרדן סטייט' היה לי צ'ק פתוח לעשות הכל, אבל זה ממש לא נכון. גם בגלל שבהוליווד תמיד זוכרים רק את מה שעשית אתמול, גם בגלל שלא רציתי ללהק כל מיני כוכבים שניסו לשדך לי רק בשביל להביא קהל, וגם בגלל שציפו ממני לעשות את 'גרדן סטייט 2', אבל התסריטים שכתבתי ממש לא היו בכיוון הזה".

      למה?

      "כי את 'גרדן סטייט' עשיתי בתקופה מאוד מסוימת בחיים שלי, אבל עכשיו אני בפאזה אחרת. אני אהיה בן 38 עוד מעט. אני כבר לא צעיר. אני כבר לא שואל את עצמי מה אעשה עם החיים ומה המשמעות של כל זה, כבר לא שותה ומבלה כל הלילה".

      אז מה אתה כן?

      "זקן יותר, חכם יותר".

      באיזה מובן חכם יותר?

      "זה לא משהו שאני יכול למצות ככה על רגל אחת. אני יכול להגיד שבזמנו כתבתי בכנות לגבי מה שעובר עליי וקיבלתי תגובות חיוביות, אז גם עכשיו אני רוצה לכתוב בכנות דומה. אני יכול להגיד שהדברים שאני רוצה לכתוב עכשיו לקולנוע הם ברוח המחזה שהעליתי לאחרונה, 'All New People', הם מדברים על ניכור ועל בדידות, ועל איך עוברים את החיים בחיוך גם כשאתה בודד. מישהו אמר לי שאת הרוח של הכתיבה העכשווית שלי אפשר להגדיר כ'מלנקומדיה'. זו הגדרה שאני מאמץ בחום".

      ארץ אוז (יח"צ)
      מדובב קוף, חולם על "חמישים גוונים של אפור". מתוך "ארץ עוז" (צילום: יח"צ)

      אמרת שאתה הולך ונהיה זקן וחכם יותר, מה למדת מהעבודה על "ארץ אוז".

      "לא רק שבעבר לא יצא לי לשחק בסרט בכזה סדר גדול, אפילו לא יצא לי לבקר בצילומים של אחד כזה. אז בתור גיק קולנועי מן המניין, היה פשוט מרתק לראות מקרוב את כל האפקטים הגרנדיוזיים האלה".

      אז יכול להיות שבמקום "גרדן סטייט 2" נראה ממך דווקא סרט עתיר אפקטים?

      "זה אפשרי בהחלט. תראה את ג'ון פברו, אני לוקח אותו כמודל. גם הוא התחיל בדרמות קומיות דלות תקציב, ואז ביים את שני הפרקים הראשונים של 'איירון מן'. גם אני אשמח לעשות פעם משהו כזה. אולי עוד אביים את 'ארץ אוז 9' או משהו בסגנון, וכמובן שג'יימס פרנקו יככב בתפקיד הראשי".

      ולסיכום, אם היה לך את כוחות הכישוף שיש לגיבור "ארץ אוז", איך היית משתמש בהם?

      "שמעתי שמילה קוניס ויתרה על 'חמישים גוונים של אפור', אז הייתי מטיל כישוף כדי לקבל במקומה את התפקיד הראשי".

      מילה קוניס וג'יימס פרנקו על הזוגיות המקצועית המופלאה ביניהם: ראיון

      מחכים לסרט "ארץ אוז"? ספרו לנו בפייסבוק