וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"בוס בהסוואה": המון אמוציות, מינימום תוצאות

אלכס פולונסקי

15.3.2013 / 0:36

גם עם סיומה, "בוס בהסוואה" הוכיחה שהיא מניפולוציה רגשית שמסרסת עובדים וגורמת להם להתמסר לתאגיד מתוך תקוות שווא שיום אחד גם הם יקבלו ביקור מפתיע שישנה את חייהם

יח"צ - חד פעמי

מהגרים, עובדי שירות, עובדי ניקיון, לקוחות תובעניים, בוסים תובעניים לא פחות. אם אלה לא אנחנו, אז אלה אולי ההורים שלנו, או חברים של ההורים, או אנשים שהם כמעט שקופים בעינינו כשאנחנו מתארחים בבית מלון, מזמינים שירות לתיקון רכב או הולכים לרכוש אחד. זה תחתית הפירמידה, ובאופן טבעי היא גם השכבה הכי רחבה ביסודות שלה, זו שמחזיקה את כל העסק.

עסק היא מילת המפתח ב"בוס בהסוואה". יותר ממה שהתוכנית בעונתה הראשונה בישראל הציגה פועלים שנמצאים בתחתית ההיררכיה הארגונית, היא השתמשה בהם כדי להאדיר את העסקים ואת העומדים בראשם, שעצם השתתפותם מטרתה להוכיח ש"אכפת להם", שהם "רוצים שינוי", לעשות "בדק בית"; כל מיני צירופי מילים שאפשר ללמוד בקורסים לניהול ולשכוח אותם בדרך הביתה, כי בסופו של דבר, הכסף, הנתונים, קבצי האקסל והמספרים מתחילים לדבר, ואז זעקת העובדים, על מצוקותיהם האישיות וקשייהם המקצועיים, הופכת להד חלוש.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
בסופו של דבר, לא הכל בידיים שלו/מערכת וואלה, צילום מסך

למרות העובדה שהיא משחקת בעיקר לטובת התאגידים ופחות עבור הפועלים, "בוס בהסוואה" הצליחה לטפל בבעיות נקודתיות. מזגן פה, שואב אבק בכל קומה שם, הצעות ייעול שהובאו לכדי יישום וקידומים וצ'ופרים מינוריים (השקעה אפסית עבור החברה אבל עולם ומלואו עבור העובדים המתוגמלים). אבל בכמה עובדים לא נתקלו הבוסים המוסווים - עשרות? מאות? אלפים? עבור כמה מהם עצם השתתפות החברה שלהם בתוכנית תשחק לטובתם? כנראה שמעט מאוד. המוסווים דיברו על "שיעורים לחיים", אבל בסופו של דבר הם באו מטעם העבודה, ושם יש כללים, קווים מנחים, תקנות, יעדים, תקציבים ובירוקרטיה; ואלה, בסופו של דבר, לא יעזרו להם להיטיב עם העובדים, גם אם הם ממש רוצים.

sheen-shitof

עוד בוואלה

הטיפול שמאריך את חייהם של חולי סרטן ריאה

בשיתוף העמותה הישראלית לסרטן ריאה
אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
היה לו מזל, אבל מה עם השאר?/מערכת וואלה, צילום מסך

"בוס בהסוואה" מציגה סמנכ"לים ובכירים יורדים אל התחתית, מרגישים את השטח ושאר קלישאות. תחושת הסיפוק היא בטח עצומה, אבל כנראה שלא פחות גדולה היא תחושת ההקלה כשהם שבים ללשכה המפנקת. יש משהו אחד שהתכנית מצליחה לעשות היטב, וזה להיות מניפולטיבית, ממכרת ומעוררת אמוציות - פועל יוצא לעצם שיבוצה בפריים טיים בערוץ מסחרי בישראל, הקופה רושמת על כל טרגדיה משפחתית, דמעה וצער, ולחילופין - על כל סיפור הצלחה קטן של עובד מן השורה שבזכות חריצות, אמביציה וכישרון, זוכה לקידום, או לפחות טפיחה על השכם שעושה לו את היום. אבל כאמור, אלה מקרים נקודתיים.

בפרספקטיבה רחבה יותר, "בוס בהסוואה" מצליחה לתת תקווה ולסרס במקביל - העובדים צריכים להסוות את הרגשות, לזייף חיבה אובר-מוגזמת כלפי המעסיק שאת פניו מעולם לא ראו, להרעיף שבחי סרק על מקום העבודה ולהיטען במוטיבציית דמה, כי אין לדעת אם הבוס מסתובב ביניהם ואולי יש לו ואוצ'ר לקורס מזורז בעברית, פסנתר במתנה, או בשורה על סבב הקיצוצים הבא.

מה אתם חשבתם על "בוס בהסוואה"? ספרו לנו בפייסבוק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully