פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      טור אורח: למה אסור לסגור את מועדון הבלוק?

      הדי.ג'יי ומפיק המסיבות צח זמרוני מסביר למה הדרישה של משטרת ישראל לסגור את מועדון הבלוק לא פוגעת רק בבליינים ובעובדים שהמקום מפרנס, אלא גם בצביון התרבותי של ישראל

      להסביר לאנשים שלא חיים את הלילה מדוע מועדון הבלוק חשוב זו משימה לא פשוטה. למה המועדון הזה הוא שגריר אמת של העיר תל אביב, ובהשלכה מכך גם של מדינת ישראל כולה. למה סגירה של מקום כזה היא כאב לב גדול ותהיה בכייה לדורות.

      משטרת ישראל הגישה לבית המשפט בקשה לסגירת המועדון לצמיתות בטענה שהעסק מהווה "סכנה ממשית ומוחשית לשלום הציבור". אפשר לזהות כאן סכנה ממשית - זה מסוכן כשהמשטרה נטפלת לאחד המקומות היחידים שפועלים על פי חוק. דווקא המקום שמקפיד למלא באדיקות אחרי חוק העישון, המקום שמשדר לאורך כל הדרך ידידותיות חמה ואוהבת לכל סוגי הקהלים, ללא סלקציה שכל כך נפוצה במחוזותינו, ועם המון אהבה למוזיקה ולתרבות שמאחוריה - דבר נדיר בימים אלו - עומד בפני סכנת סגירה. אם יש צדק בעולם הזה אני באמת כבר לא יודע איפה לחפש אותו.

      מועדון הבלוק (יח"צ , בן פלחוב)
      שגריר אמת. הבלוק (צילום: בן פלחוב)

      אין לי הסבר מדוע בחרה המשטרה להיטפל דווקא למועדון הבלוק שמורכב רובו ככולו מקהל חיובי, נעים ולא אלים. לדעתי אפילו אלוהים לא יודע באיזו דרך הם בוחרים למי להציק ואת מי להטריד. הטענה שבמקום נמצא "סם האונס" התבררה כמופרכת (אבל את הכתם שהיא עשתה כבר יהיה קשה למחוק) והציפייה מבעלי המועדונים למנוע בצורה הרמטית שימוש וסחר בסמים מגוחכת לאור העובדה שאפילו המשטרה בעצמה לא מצליחה לעשות את זה ונזקקת לסוכן סמוי עבור המשימה. כואב ועצוב לראות כיצד המשטרה מחפשת כל דרך כדי להפסיק את פעילותו של אחד המקומות היחידים שפועלים תוך שמירה על חוקי מדינת ישראל במקום להיטפל לעבריינים.

      צו סגירה לעסק שלא פשע, ושמעסיק כמות גדולה של עובדים, ספקים ונותני שירות (ובמסגרת הליינים השונים שפועלים בו ישנם עוד עובדים נוספים רבים שפרנסתם תלויה במקום באופן עקיף) זו חלמאות. מועדון הבלוק הוא מוסד שמפיץ את שמה הטוב של תל אביב למרחקים וממקם אותה על המפה העולמית. הוא יוצר אינטראקציה תרבותית בין תל אביב לערים כמו לונדון, ניו יורק פריז, ברלין ובירות תרבות נוספות. סגירה של מקום כזה היא פשוט ירייה ברגל למדינת ישראל, במיוחד בימים אלו, כשהמצב בזירה הבינלאומית לא מזהיר וכשהרוב הגדול של החדשות ששומעים על ישראל בעולם קשורות בצבא, פוליטיקה, גזענות ואלימות.

      לפני כמה שנים סיפר לי ירון טראקס, הבעלים של הבלוק, שאחד החלומות הגדולים שלו זה לראות במסיבה אתיופים, רוסים, ערבים, יהודים, סטרייטים וגייז רוקדים ביחד. אנשים מכל הסוגים והצבעים בלי הבדל, ללא חומות, ללא גבולות וללא הגדרות. אולי זה בעצם הפשע שלו, שהוא הצליח ליצור מקום מיוחד שלא בטוח שמדינת ישראל מסוגלת להכיל.

      בשונה מערים אחרות בעולם כמו ברצלונה, ברלין או אמסטרדם, במקום לתמוך כלכלית וממסדית במוסד התרבותי החשוב והמדהים הזה, שמהווה בית מוזיקלי לעשרות יוצרים ואלפי בליינים ותורם למיתוג של תל אביב כאחת הערים השוות בעולם, נטפלים אליו וממררים לו ולנו את החיים. חלם זה כאן.

      צח זמרוני הוא די.ג'יי ומפיק מסיבות

      העצומה נגד סגירת מועדון הבלוק