אף אחד לא יתלונן על כך שבהגדה של פסח חסר אקשן. רצח, קריעת ים סוף, דם, אש, תמרות עשן יש הכל. אבל כשמגיעים למכות העסק טיפה מאכזב: לא שנהרות של דם וצפרדעים זה מעט, וזה בטח דרש כמויות מסחריות של אפקטים ממוחשבים, אבל איפה המכות? הבטיחו מכות! איפה הקטע שבו התם מכסח לרשע את הצורה עם בעיטות סיבוביות שלא יודע לשאול מאיפה זה בא לו? כדי להשלים את החסר, לפניכם עשר מסצנות המכות הגדולות בתולדות הקולנוע. ליד אלה, ערב, דבר ושחין לא עושים שום רושם.
ניאו נגד מוריפאוס, "מטריקס"
יכול להיות מעניין לומר לאנשים בעולם האמיתי "קדימה, תפסיק לנסות להכות אותי ותכה אותי!", אבל אנחנו לא אחראים על התוצאות. במטריקס זה עובד. ניאו (קיאנו ריבס) רק מתחיל לגלות את האפשרויות הגלומות בעולם הוירטואלי של המטריקס, בסיועו הנדיב של מורפיאוס, שכמו מורים בכל הדורות, מאמין שהדרך הטובה ביותר להרביץ תורה בתלמידו היא להרביץ.
סקוט פילגרים נגד מתיו פאטל, "סקוט פילגרים נגד העולם"
אחד מכינויי הגנאי הנפוצים והלא מוצדקים לסרטים הוא "זה נראה כמו משחק מחשב". היה צריך את סקוט פילגרים כדי להראות לעולם ש"נראה כמו משחק מחשב" יכול להיות גם מחמאה. הקרב בין סקוט (מייקל סרה) לבין הראשון מבין שבעת האקסים המרושעים של רמונה פלאוורס (סטיה באבה) כולל ניקוד וצלילים בנוסח משחקי מחשב נוסטלגיים, ואותיות קומיקסיות שנוצרות ונשברות. וגם ריקוד הודי. וכידוע, אין שום דבר שלא משתפר אם מוסיפים לו ריקוד הודי.
כולם נגד כולם, "הפשיטה"
אם אתם חובבי אקשן ועוד לא ראיתם את הסרט האינדונזי "הפשיטה", הכו את עצמכם נמרצות ולכו לראות אותו. את הסרט כולו אפשר להגדיר כסצינת מכות אחת ארוכה ומשובחת, אבל אם ממש חייבים לבחור קטע אחד הסצינה לקראת הסיום, שמערבת שימוש ליברלי והופך קרביים בנורת פלורסנט, היא אחד משיאי הסרט. ויש רבים כאלה.
אדוארד נורטון נגד עצמו, "מועדון קרב"
יש הרבה סצינות קרב ב"מועדון קרב" (זה לא היה מועדון מוצלח במיוחד אם לא היו), אבל הסצינה הזכירה ביותר היא זו שבה לנגד עיניו המשתאות של הבוס שלו, אדוארד נורטון הולך מכות עם עצמו. עוד יותר מרשים שהוא מפסיד.
ויגו מורטנסן נגד מאפיונרים, "סימנים של כבוד"
אם יש דבר מפחיד יותר משני מאפיונרים רוסיים שהולכים לשחוט אותך עם סכין, זה שני מאפיונרים רוסיים שהולכים לשחוט אותך כשאתה ערום לגמרי. סצינת ניסיון החיסול הברוטאלית ב"סימנים של כבוד" היתה מרשימה בכל תלבושת; זאת סצינה מהסגנון שבו הקהל מרגיש כל מכה ושריטה שהגיבור סופג. העובדה שויגו עובר את כל הסצינה בעירום מלא ובלתי מוסתר הופכת אותה לעוד יותר כואבת.
טוני ג'אה נגד העולם, "טום יאם גונג"
עם קצת עזרה מהבמאי והעורך, כל שמוק יכול להיראות כמו אמן-לחימה. הדרך הטובה ביותר להסוות את העובדה שהכוכב לא באמת יודע להילחם היא לערוך בהרבה קאטים: יד פה, רגל שם, בום וגמרנו. טוני ג'אה התאילנדי לא מעמיד פנים - הוא באמת אחד מאמני הלחימה המדהימים ביותר שנראו בקולנוע, וחשוב לו שתדעו את זה. לכן את מה שבסרטים אחרים עשו במאתיים שוטים וקאטים, הוא עשה באחד: סצינה באורך של ארבע דקות כשהוא עולה במעלה כמה קומות של מסעדה, ומכסח כמה עשרות אנשים בדרך. וכדובדבן שבקצפת, הסצינה מסתיימת בצעקה "איפה הפילים שלי?!" (זה הגיוני בהקשר הנכון).
סטיבן צ'או נגד החיה, "שיגעון קונג פו" ("Kung Fu Hustle")
עוד סרט חובה לכל חובב מכות, "Kung Fu Hustle", הקומדיה ההונג קונגית של סטיבן צ'או, הוא סדרה של קרבות בדרגת מופרכות הולכת וגדלה. יואן וו-פינג, כוריאוגרף הקרבות הגדול בעולם שעבד על סרטים מ"מטריקס" ו"נמר דרקון" ועד "להרוג את ביל", קיבל כאן רשות להשתולל ככל העולה על רוחו ולנתק כל קשר לחוקי הפיזיקה, והתוצאה היא סצינות מכות אדירות כשם שהן מגוחכות. יש רגע אחד בהשתתפות עיט שאין סיכוי שתראו כמוהו בשום סרט אחר.
ג'ייסון בורן נגד דש, "זהות אבודה"
סדרת הסרטים שהרסה את האקשן הקולנועי כשגרמה לכולם לטלטל מצלמות כאילו אין מחר גם הוכיחה שגם כשאתה באמצע קרב לחיים ולמוות, אין כמו ספר טוב.
ג'קי צ'אן נגד ג'ט לי, "הממלכה האסורה"
שום רשימה של המכות הגדולות בקולנוע לא יכולה להיות שלמה בלי ג'קי צ'אן, וגם לא בלי ג'ט לי. אבל איך אפשר לבחור סצינה שתייצג את כל הפילמוגרפיה הארוכה של שניהם? הפתרון: שניים במחיר אחד. "הממלכה האסורה", היה הסרט שהפגיש בפעם הראשונה את שני המאסטרים, והסרט (הלא משהו) כולו היה תירוץ בשביל הסצינה הבודדת הזאת: צ'אן מול לי, אחד על אחד, סוף סוף.
ברוס לי נגד צ'אק נוריס, "שאגת הדרקון"
אם כבר מזכירים מפגשי ענק: עכשיו, כשאנחנו עדיין מתאוששים מהידיעה המהממת על כך שצ'אק נוריס גילח את הזקן, כדאי להיזכר בכך שהזקן הזה, בניגוד לשמועות, לא היה שם מאז המפץ הגדול (או, לגירסתהמחמירים: גרם למפץ הגדול). את הקריירה שלו כאדם הקשוח בעולם נוריס התחיל ב-1972, בסצינת קרב מול מי שנחשב עד היום לאחד מאמני הלחימה הגדולים בכל הזמנים ברוס לי. יכול להיות שכשצ'אק נוריסעושה שכיבות שמיכה הוא לא דוחף את עצמו כלפי מעלה אלא את כדור הארץ כלפי מטה אבל ברוס לי הוא, בכל זאת, ברוס לי. הסצינה כוללת גם שימוש יצירתי בשיער חזה.