פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "נוכלת בהזמנה": קולין פירת' וקמרון דיאז בקומדיה טיפשית אך מהנה

      אל תאמינו לתקשורת הבריטית: הסרט שהאחים כהן כתבו אך לא ביימו בכיכובם של קולין פירת' וקמרון דיאז הוא לא תאונה קולנועית, אלא סתם מהתלה תמימה שמעבירה את הזמן בנעימים

      "נוכלת בהזמנה": קולין פירת' וקמרון דיאז בקומדיה טיפשית אך מהנה

      האחים כהן ידועים בהוליווד כזן נדיר של יוצרים: כאלה שכותבים רק את מה שהם מביימים, ומביימים רק את מה שהם כותבים. למעשה, למעט כמה דוגמאות מעטות וזניחות מתחילת הקריירה שלהם, לא קרה שהשניים השלימו יחדיו תסריט ואז הניחו למישהו אחר להביא אותו אל הבד.

      לכן, מה רבה היתה ההפתעה לנוכח הסיפור של הקומדיה "Gambit", שהגיעה לישראל בסוף השבוע האחרון בשם "נוכלת בהזמנה": לפני כך וכך שנים ניגשו השניים לכתוב את הסרט הזה, עיבוד למהתלת עוקץ בריטית קלאסית מתקופת השיא של הז'אנר, סוף שנות ה-60. לאחר שסיימו להדפיס את הפלט האחרון של התסריט, הציפייה כמובן היתה שיחלו בהכנות לצילומים שלו, אך אז הם החליטו דווקא לוותר עליו ולמסור את הבייבי שלהם לאימוץ. מכאן והלאה, הפרויקט התגלגל בין ידיים רבות, עד שסוף כל סוף נמצא לו קונה מאושר – הבמאי מייקל הופמן, שהרזומה החיוור שלו כולל למשל את "התחנה האחרונה" מ-2009, ביוגרפיה על אודות לב טולסטוי שנגנזה בישראל אך סידרה בזמנו להלן מירן ולכריסטופר פאלמר מועמדויות לאוסקר.

      הופמן הצליח לרתום למשימה כמה כוכבים: קולין פירת' זוכה האוסקר נכנס כאן לנעליים של מייקל קיין מהסרט המקורי, ומגלם אוצר אמנות שלומיאל שהוגה תרמית כדי לנקום במעסיק השפל שלו (אלן ריקמן) ולהתעשר על חשבונו. משום מה, מתברר כי כדי לעשות זאת ייאלץ להיעזר בשירותיה של בלונדינית טקסנית, שכמובן מתגלה כחכמה יותר מכפי שאפשר היה לחשוב בתחילה, ומגלמת אותה אחת מן הסופרסטאריות הקומיות המהימנות של הקולנוע האמריקאי העכשווי – קמרון דיאז.

      נוכלת בהזמנה (יח"צ)
      פרויקט שננטש על ידי הורים. מתוך "נוכלת בהזמנה" (צילומים: יח"צ)

      אך הליהוק של פירת' ודיאז הגיע בשלב מאוחר מדי, שבו שום דבר כבר לא היה יכול לתקן את תדמיתו של "נוכלת בהזמנה": לאחר שהאחים כהן נקטו בצעד הכה חריג והתנערו ממנו, הוא זוהה כסחורה פגומה ועורר את חשדם של כתבים ומבקרים ברחבי העולם, ובעיקר באי הבריטי, ארץ המוצא של הסרט המקורי. ברגע זה נחרצה דינה של הקומדיה, שכן הדינמיקה העכשווית בעולם הקולנוע קובעת כי ברגע שפרויקט כלשהו מסומן כחשוד, אין דרך לנקות את שמו. להיפך: כפי שהוכח לאחרונה גם במקרים של "'ג'ון קרטר" ו"ג'ק קוטל הענקים", בשעה שבה הוא מגיע סוף כל סוף לאקרנים, הרי שמי שדחפו אותו לרצפה רק ימשיכו לבעוט בו בעוצמה גדולה עוד יותר בעודו שוכב שם.

      בהתאם לזאת, ספג "נוכלת בהזמנה" כמה מן הביקורות הקטלניות ביותר שנכתבו בשנה האחרונה, בעיקר בבריטניה. עשרה קבין של רשעות ושנינות נפלו על הממלכה המאוחדת, ובתשעה מהם השתמשו כדי לבתר לגזרים את הסרט התמים הזה. בשביל לתאר את גודל המתקפה, די יהיה לומר כי העדינים שבמבקרים השוו את חווית הצפייה בו לעקירת שן. אחרים היו בוטים עוד יותר.

      נוכלת בהזמנה (יח"צ)
      הזכיר למבקרים עקירת שן. מתוך "נוכלת בהזמנה"

      עתה, כמה חודשים לאחר בכורתה העולמית, מגיעה הקומדיה גם לישראל, וכמו שאומרים השוטרים לקהל שהתאסף לשווא באמצע הרחוב בתקווה לחוות קצת אקשן: נא להתפזר, אין מה להסתכל. בניגוד להבטחות התקשורת הבריטית, "נוכלת בהזמנה" אינו תאונת רכבת קולנועית מפוארת, אינו אחד מאותם סרטים שהם כה גרועים עד שהם טובים ובטח שלא חגיגת טראש וקאמפ. למען האמת, זוהי סתם מהתלה חביבה – לא טובה במיוחד, אך גם לא מחרידה במיוחד. זו אינה אורגזמה פילמאית, אך גם לא משהו שמשתווה לטיפול שורש. מי שיילכו לצפות בפרויקט המושמץ יוכלו לשאוב ממנו הנאה סולידית, בעיקר יחסית לאזור הדמדומים שבין עונת האוסקר ותחילתו האמיתית של הקיץ, אך בלי שיהיה להם מה לספר לחבר'ה, לכאן או לכאן.

      אמת נוספת היא שהנימוקים הכיצד מגיעים לסרט שלושה כוכבים הרבה פחות שנונים ומעניינים מאלה שהסבירו למה הוא ראוי לאפס שכאלה. לבד מרמת המשחק הגבוהה כתמיד של פירת' ושל ריקמן ומכותרות הפתיחה הקורצות בחן ל"הפנתר הוורוד" ודומיו, אין בו דבר ראוי לציון. אך מה שכן יש לו זה קצב מהנה וכמות נאותה של בדיחות אפקטיביות – נכון, הן סלפסטיק, הן מטופשות והן זולות, אבל מה לעשות, הן גם מצחיקות.

      אז נכון, המבטא הטקסני שדיאז סיגלה כאן לעצמה כבד באופן תמוה ובכלל העסק כולו מבוים ביד גסה, אך בסך הכל הוא מבדר למדי. חשוב מכך, בהתאם להיותו עיבוד לקומדיית עוקץ משנות השישים, נושבת מ"נוכלת בהזמנה" איזושהי רוח נאיבית ומיושנת, של סרט חסר יומרה ואירוניה אך מלא כוונות טובות, שבסך הכל מבקש להעביר בנעימים את זמנם של הצופים בו.

      נוכלת בהזמנה (יח"צ)
      אוקיי, את מטקסס - הבנו. מתוך "נוכלת בהזמנה"

      לנוכח התמימות הזו, הזדון בו התקבל "נוכלת בהזמנה" נראה עוד יותר חסר פרופורציות והגינות. לכל הפחות, יוצריו וחובביו יכולים להתנחם בדבר אחד: הסרט הפך לשק חבטות כי כל עונה קולנועית צריכה כמה שעירים לעזאזל, ואיתרע מזלו להיבחר להיות אחד כזה. אך בעוד כמה שנים, יימצאו כבר יצירות מושמצות אחרות למלא במקומו את המשבצת הזו, ובפרספקטיבה של זמן יביטו עליו בעין ביקורתית הרבה פחות ויעריכו את הסגולות שבכל זאת קיימות בו. אפשר אפילו להניח שמדי פעם, כפי שבדרך כלל קורה במקרים האלה, קולנוענים מהוללים למיניהם יציינו את שמו ברשימת ה"גילטי פלז'רס" שלהם – ומי יודע, אולי בהזדמנות גם האחים כהן יודו שהוא בעצם לא רע.

      מה אתם חשבתם על "נוכלת בהזמנה"? ספרו לנו בפייסבוק