מנחם בן: "אני בתוך צער אינסופי וגעגוע אינסופי". צפו

עבור רובו המכריע של הציבור, מנחם בן הוא המבקר החריף שנהנה לקטול בחוסר רחמים את גדולי הספרות והשירה בישראל – ולמען האמת, רבים מאיתנו זוכרים אותו בעיקר כדמות ביקורתית באופן קיצוני מעונת ה-VIP של "האח הגדול". אבל בן הוא קודם כל איש ספר ומומחה לשירה עברית, והאהבה הזאת באה לידי באנתולוגיה החדשה שערך ביחד עם דורון קורן, "השירים הכי יפים בעברית – מאה שנות שירה ישראלית", שרואה אור בימים אלה.

האנתולוגיה רואה אור ארבעה חודשים בלבד לאחר הטרגדיה האישית שפקדה את בן, כאשר בתו כנרת שמה קץ לחייה. לה הוא גם מקדיש את הספר, בציטוט ממילותיה של רחל המשוררת, "הוי כנרת שלי, ההיית או חלמתי חלום". "הנפלאות של כנרת, הבת שלי, נראים כמו חלום", הוא אומר בראיון מיוחד שהעניק לוואלה! לרגל החג, ומוסיף כי "אני בתוך צער אינסופי וגעגוע אינסופי ואני רוצה להיות בגעגוע הזה ובצער הזה עד הנשימה האחרונה שלי. זה לא שאני רוצה להיגמל ממנו בשום אופן. הבכי הוא הנחמה והצער הוא החיבור שלי לעצמי. כי היא היתה מקסימה, וזה כל העניין. אי אפשר לחיות בלעדיה, אלא אם כן היא חלק ממני באופן מוחלט כל הזמן".

לאחר הלוויתה של בתו הכריז בן כי הוא פורש מביקורתיות, וגם אם כעת הוא אינו עומד מאחורי ההכרזה באופן מוחלט, בן עדיין דבק בשינוי דרכיו. "התנוחה הביקורתית שהיתה לי במשך שנים היא תנוחה שאני פשוט לא יכול להיות בה יותר", הוא אומר. "ממש כמה ימים לפני ההתאבדות כתבתי רשימה קטלנית על אישה מקסימה, על יוכי ברנדס, ולא משנה למה עשיתי את זה – זאת אומרת, עשיתי את זה מתוך הקריאה החלקית שלי בספר שלה – אבל החדווה של הקטילה... ממש הרגשתי סוג של טעם דם על השפתיים. ואני מקווה שאני לא אחזור לחדווה הזו. הייתי מה שנקרא שוחט כשר, שוחט כשר לפסח. התנוחה הזאת שבה אני יושב וכותב כמה טורים קטלניים בשבוע, אני מניח ומקווה שהיא לא תחזור".

כעת בן עסוק בקידום האנתולוגיה ומדבר עליה בלהט ובתשוקה. "מבחינתי זה התנ"ך של השירה הישראלית", הוא אומר, ואף משווה חלק מהטקסטים למקורות. כשהוא נשאל מי הם המשוררים העבריים הגדולים של ימינו, הוא משיב כי "המשוררים הגדולים ביותר היום הם המשוררים המזמרים. יש כמה – ברי סחרוף, שלמה ארצי, אתי אנקרי, אהוד בנאי, מאיר אריאל – אלה הגדולים של ימינו, ללא ספק".

מה דעתכם על האנתולוגיה החדשה? דברו על זה בפייסבוק