פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ספר המתח החדש של דן שילון הוא עלבון לז'אנר

      "כלב שמירה", שממשיך את ספרו הקודם של של דן שילון, לא מותח, לא מעניין, והדיאלוגים שלו בינוניים. מי שבכל זאת יתעקש, ימצא שהוא משיק לפרשת האונס של קצב

      ב-7 בדצמבר 2011, עם כניסתו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב לכלא בגין אונס, התוודה דן שילון בתכנית הבוקר המשותפת שלו עם טלי מורנו כי רעייתו דאז מירי, עברה בעצמה ניסיון אונס על ידי בכיר בממשלה. למחרת היא אישרה את הפרטים והפרשה החלה לתפוח במהירות, אבל לשכוך במהירות גדולה אף יותר. בכל מקרה, הפיל שנחשף עדיין מתחבא בחדר.

      קשה לקבוע בוודאות, אולם ניתן לשער שהווידוי הזה נתן לשילון את הדרייב לכתוב את "כלב שמירה", רומן ההמשך ל"תגובה רועמת", אותו הוציא ב-2006. הגיבורים הם אותם גיבורים – הכתבת המצליחה שירי גבאי, בעבר מזכירתו של שר הביטחון אברהם לביא, בעלה איש הטלוויזיה הקליבר אייל דורון, והנמסיס של שניהם, הכתב הכלכלי יוני ברגר. וידוי של שירי בשידור חי דווקא בערוץ המתחרה במקום עבודתה על אונס שניסה השר לביא לבצע בה כשעבדה תחתיו, מביא להתאבדותו של השר ולפתיחת תיבת פנדורה שכוללת פוליטיקות פנימיות בערוץ, תככים אישיים וקשרי הון שלטון רקובים.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      מלטף וממחזר. כריכת הספר (צילום: יח"צ)

      בעוד שסופרי מתח רבים נוהגים להשתמש בשלד המוצק של הרומן הקודם כדי לבנות את קו העלילה בזה הנוכחי, שילון מותח את הגבולות וממחזר כמעט לחלוטין את ספרו הקודם. העניין הוא שמעבר ללעיסת הדמויות, התואר "ספר מתח" ל"כלב שמירה" הוא עלבון לז'אנר. האיש שהיה אחד ממקימי הטלוויזיה הישראלית ראה ושמע כבר הכול, וכך הקדירה הזו גם נראית - כמו אסופה של מצרכים טעימים בפני עצמם, אבל כאלה שאין ביניהם שום קשר קולינרי. שילון זורק אוליגרכים, התנגחויות בענף התקשורת, איום איראני, סוחרי סמים, אקדחים, מחאה חברתית, שרים מושחתים, תכניות ריאליטי, אנסים ורוצחי ראש ממשלה לתוך קלחת שריחה דלוח במיוחד. אין דמיון, אין חוט עלילתי חזק מספיק, יש רק דיאלוגים בינוניים, השתלשלות אירועים הזויה, פואנטה לא קיימת ובעיקר תחושה של ניתוק.

      ניתוק, משום שמתקבלת התחושה ששילון מתייחס לרעות החולות של החברה הישראלית כמו אאוטסיידר. הוא לא נותן בשום שלב בספר את התחושה שהוא שייך למשהו מכל המסופר ברומן, אף על פי שניסיונו בתקשורת ניכר בתיאור המערכות העיתונאיות, (לפחות זה). שילון לא מצליח לחדור למחשבות של שירי הגיבורה, וכך יוצא שהדמות שלה שטוחה ממש כפי שהוצגה ב"תגובה רועמת" ואולי אף מעבר לכך. תיאורי האינטימיות אינם נוגעים אפילו בקצה הרגש, וקינוח במקלחת משותפת אנמית שמסתיימת בהתבטאות "אנג'לינה גרוטאה לידך" לא ממש מדגדג שום דבר בגוף.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      לפעמים החיים מעניינים הרבה יותר מהאמנות. דן שילון וטלי מורנו (צילום: אלדד רפאל)

      גם השפה הגבוהה שבה משתמש שילון אינה מייצרת תחושה שאכן, מדובר בדמויות בשנות השלושים לחייהן בעולם התוסס והנוצץ של המדיה הישראלית המודרנית. האם מישהו באמת אומר בימינו "רציתי לרכוש מכונית", "איך נתת להם להשתלח כך" או "עם שוך סערת החדשות היומית"? אין כל טענה, כמובן, כלפי שימוש בשפה נאותה, אלא שזו השפה הטלוויזיונית שהוטמעה, אולי, בשילון בתחילת דרכו בתקשורת ולא זו השולטת בשיח בין דמויות צעירות כשהן לא מופיעות על המרקע.

      דומה שיותר מכל, מה שעושה את הנזק הגדול ביותר לרומן הוא הרפרנס של הדמויות הבדיוניות לעולם האמיתי. לנשיא שאנס ויושב בכלא קוראים שלמה חצב, שמו של רוצח ראש הממשלה הוא יובל שמיר, בראש ועדת חקירה נגד שחיתות עומד ברנש בשם זילברברג ורעייתו של שר האוצר המושחת גד ישורון היא רבקה, אישה דומיננטית ורעה. לא שהיה קשה לנחש עוד לפני כן, אבל כשישורון אומר לה "בואי, רבקהל'ה, הולכים", לכולם ברור במי מדובר. אבל הבדיחה במקרה הזה באה דווקא על חשבון שילון במקום על חשבונן של הדמויות שיצר.

      "כלב שמירה" מתיימר להיות ספר קשה המציג מראה של המציאות העגומה בישראל 2013. תחת זאת, הוא בסך הכול רשימה לא מחמיאה של איש תקשורת מנוסה ומוערך שהקדיח את התבשיל שלו עצמו. במקרה הטוב ניתן להסתכל עליו כסמי-פרודיה, בוודאי לא כמניפסט שאמור לזעזע אותנו ולתהות האם מדינתנו הגיעה אל פי התהום או כמסמך שחושף את המבוכים האפלוליים של עולם המדיה הישראלי. זו אינה חוויה מתקנת ל"תגובה רועמת", אלא פשוט עוד מאותו דבר. במקרה הזה במיוחד, זה ממש לא דבר טוב.

      דן שילון / כלב שמירה, ידיעות ספרים, 303 עמודים

      האם תקראו את "כלב שמירה" של דן שילון? ספרו לנו בפייסבוק