בלוג "משחקי הכס": הפרק שנכתב על יאיר לפיד

ברוכים הבאים לבלוג "משחקי הכס"! תזכורת לחוקי המשחק: אנחנו מתייחסים אל סדרת הטלויזיה כאל סדרת טלויזיה. השוואות לספרים ייתכנו, אבל נקודת המוצא היא שהסדרה והספרים שעליה היא מבוססת אינם אותו הדבר, והסדרה לא נמדדת על פי מידת הנאמנות שלה לספרים. לא תמצאו כאן ספוילרים מעבר לפרק האחרון ששודר (עונה 3, פרק 3) או לקטעים המקבילים בספרים. אוקיי? קדימה.

היד של ג'יימי לאניסטר. במובן מסוים, היא היתה הניצוץ הראשון שהדליק את כל המלחמה ששורפת את ווסטרוז כולה בימים אלה. זוכרים? "הדברים שאני עושה למען האהבה"? היד של ג'יימי לאניסטר היא זו שדחפה את בראן מהמגדל, מה שגרם לקייטלין להאשים את טיריון בניסיון הרצח, מה שגרם ללאניסטרים לרצוח או לאסור את כל בני סטארק במעלה מלך ובסופו של דבר להרוג את נד, מה שגרם לרוב לצאת למלחמה גלויה נגד בית לאניסטר, מה שגרם לכל השאר. הדחיפה של בראן מהמגדל אירעה שלוש שניות לפני סיום הפרק הראשון של הסדרה. 22 פרקים מאוחר יותר, היד של ג'יימי שוב מעורבת, שלוש שניות לפני סוף הפרק, באירוע אלים שישנה את פני הסדרה, ושוב הדגימה שב"משחקי הכס" קורים דברים שלא תראו בשום סדרה אחרת. ועל כך נאמר: סוף סוף דברים זזים פה.

והקטנוניים יתקטננו: אבל רגע, זאת לא אותה היד. תמיד יש מי שנותן לעובדות להפריע לפיוטיות).

אנחנו מתחילים את הפרק בנהרן, בלוויתו של לורד הוסטר טאלי, אבא של קייטלין, ועם שתי דמויות חדשות. מכיוון שגבול הקליטה לפנים ושמות של דמויות של רבים מאיתנו עומד על 43,221 בלבד, נבהיר שהצעיר שמנסה ונכשל להצית את ספינת הקבורה הוא אדמור טאלי, הלא הוא אחיה של קייטלין, והבאד-אס שיורה את החץ ואז מסתובב והולך בלי להסתכל בכלל האם הוא פגע כי גברים אמיתיים לא מסתכלים על פיצוצים הוא ברינדן טאלי, המכונה "בלאקפיש". (איזה כינוי טפשי. איזה מין בנאדם מבוגר יסתובב כל החיים בתור "דג בצבע כלשהו"?).

אדמור טאלי לא גרוע רק בקליעה בחץ וקשת אל מטרות נעות. גם באסטרטגיה הוא לא משהו, והוא חוטף על כך נזיפה חמורה מרוב. אדמור ניסה, על דעת עצמו, ללכוד את גרגור "ההר" קלגאן, ונכשל. רוב האמין שאם הוא לא יבוא אל ההר, ההר יבוא אל מוחמד (זה בסדר, תירגעו, זה רק ביטוי. לא מצמצתם לרגע ופספסתם דמות חדשה בשם מוחמד) והתכוון לתלות את ראשו של ההר על שיפוד. במקום זה כל מה שהוא קיבל הוא שני ילדים מאיזה ענף נידח בשושלת לאניסטר כשבויים. לפחות אפשר לעבוד עליהם ולספר להם שרוב הוא איש-זאב ושהוא אוכל אנשים בלילות ירח מלא. אדמור, אנחנו בקושי מכירים אותך ואנחנו כבר יודעים שאתה אפס.

במעלה מלך: טייווין לאניסטר, ימין המלך החדש, מכנס שוב את המועצה הקטנה, בהרכב כמעט זהה להרכב הישן: פיטר "אצבעון" באיליש (סרסור, מניאק), ואריז (מניאק, אבל לטובתנו), המלומד פייסל (מניאק זקן שחשבנו שכבר נפטרנו ממנו), סרסיי (מניאקית), וטיריון לאניסטר (אליל). כולם מוזמנים לשולחן, וכאן מתחילה סצינה נהדרת ללא מילים שניתן לכנות, הממ, "משחקי הכס": כל אחד מהנוכחים מנסה לתפוס את הכיסא הכי טוב בחדר. באיליש מזדרז לתפוס את המקום הקרוב ביותר אל הימין (כי ימין זה דבר נורא חשוב. נכון, ג'יימי?).

ואריז ופייסל מתיישבים במקומות רחוקים קצת יותר. סרסיי, שהגיעה באיחור, לא מוותרת ולוקחת את הכסא שלה אל צדו השני של השולחן כדי לשבת ליד אבא, מה שמשאיר לטיריון, הענק שבגמדים, את המקום הגרוע ביותר. במקום לקבל את ההשפלה, טיריון הופך אותה להתרסה, כשהוא מושיב את עצמו בראש השולחן, כביכול שווה ערך לימין. כל משחקי הכח בסצינה הזאת מובהרים באמצעות הבעות פניהם ומיקומם של המשתתפים, וגם בהמשך, הפרצופים של ואריז – שלא אומר הרבה, אבל מביע את דעתו על כל דבר – משעשעים לחלוטין. ועל כך מגיעות תשואות.

מתברר שאצבעון מתכוון לעזוב את מעלה מלך לכיוון קן הנשרים (הטירה הגבוהה מאוד ההיא) כדי להתחתן עם ליסה ארין (אחות של קייטלין; זאת עם הגישה המתקדמת עד מאוד בנוגע להנקת ילדים) וכך להביא גם אותה לצידם של הלאניסטרים, כאילו שהסטארקים לא נדפקו מספיק עד עכשיו. תכנית טובה מנקודת המבט הלאניסטרית, אבל, כפי שטיריון מעיר, היא משאירה בעיה: אצבעון היה אחראי הכספים בחצר המלך, ובהיעדרו, מי ידאג לכך שהממלכה לא תפשוט רגל? השאלה מתבררת כשאלת קיטבג מהמעלה הראשונה, כיוון שהתשובה היא "אתה". טיריון ממונה בו ברגע לממונה החדש על הכספים. ככה אנחנו יודעים שאנחנו בסדרת פנטזיה: במציאות הרי לא ייתכן שאדם שבילה את כל חייו בשפע, נטול כל ניסיון או השכלה בפיננסים, פתאום יוצנח ללא כל הכנה לתפקיד שר האוצר. אה, רגע.

בהמשך הפרק מתברר שמשרד האוצר הוא בית זונות, מה שלא צריך להפתיע אף אחד, ופוד, נושא הכלים של טיריון שהציל את חייו בקרב על הבלאקווטר, מקבל גמול הולם. נכון שטיריון יכול להיות בוס לא נעים, עוקצני, ולא משלם מי יודע מה, אבל לפחות הוא נותן בונוסים טובים.

עוד בחדשות הכלכלה: כתבנו באסטאפור מוסר כי שער החליפין העדכני נקבע על 8,000 לא-טמאים לדרקון.‏

ייסורי תיאון הצעיר: תיאון גרייג'וי, הכלוא במקום לא ידוע ומעונה מסיבה לא ידועה, משוחרר על ידי אדם לא ידוע ומקבל הוראה: לרכב מזרחה. הוא לא מתרחק הרבה עד שרודפיו הלא ידועים תופסים אותו, ומאיימים לבצע בו את העונש המסורתי, מתברר, באסירים בורחים: אונס. ("תראו, זה לא שאני הומו או משהו, אבל מסורת זו מסורת", כך מנהיג הרודפים בוודאי היה מסביר את העניין לחבריו על בירה, אילו הוא היה חי מספיק זמן כדי לשתות עוד בירה). ברגע האחרון, תיאון ניצל בעזרת מטר חצים מדויקים שמגיע מכיוון דמות אפלה הממתינה לו בין העצים. האיש המסתורי מתקרב, המצלמה מתפקסת, ואנחנו מגלים שזה לא אחר מאשר... האיש הזה שאנחנו לא יודעים מיהו!

אוקיי. ברצינות. תקשיבי, סדרה יקרה. באמת שאנחנו מקבלים באהבה ובשמחה את העניין הזה שאת דורשת הרבה יותר תשומת לב וזכרון מתכנית הטלויזיה המטומטמת הממוצעת, ואנחנו לא מתלוננים על כך שהעלילות מסובכות ומורכבות, וזה לא שאנחנו בני דור הטוויטר שלא מסוגלים לזכור יותר מ-140 תוים, אבל בשם כל האלים הישנים והחדשים, אולי די כבר להציג דמויות חדשות, לעזאזל?! באמת, באמת שיש כבר מספיק דמויות בסדרה הזאת למשך 18 העונות הבאות לפחות. גם לזכור את השמות, התארים וקשרי המשפחה של כל הדמויות הקיימות זאת משימה בלתי אפשרית בלי טבלה או מדריך. אנחנו לא צריכים עוד דמויות. תודה, באמת, אבל יש לנו מספיק.

כפיצוי על כל הדמויות החדשות בפרק, אנחנו גם נפרדים מאחת, ולשם שינוי, זאת אפילו לא פרידה אלימה. פשטידה, החבר לדרך של אריה, מחליט להישאר בפונדק שאליו נקלעו ולאפות לחם במקום להיטלטל על פני כל היבשת וכנראה למות באופן נורא בשלב כלשהו. כמתנת פרידה, הוא הכין לאריה לחם בצורת זאב. בערך. אריה רוכבת עם האחווה ללא דגלים ולצד כלב הציד השבוי. היא לא שבויה, אבל היא גם לא בדיוק חופשיה ללכת.

בצפון הרחוק: מתברר שהמהלכים הלבנים אינם סתם זומבים, אלא זומבים אמנותיים, שהופכים גוויות סוסים למיצג אמנותי המביע כנראה את אפסותו של האדם כנגד כוחות הטבע, או משהו. ג'ון שלג נשלח למשימה מעבר לחומה, סאם טארלי צופה בלידה של אחת מבנותיו של קאסטר, ושניהם עדיין לא מתים.

עלילות ג'יימי ובריאן בדרכים: ג'יימי נותן לבריאן טיפ - איך לא להיאנס. או ליתר דיוק: איך כן. עזבי את זה, תני לזה לקרות, תחשבי שהם רנלי. הוא בעצמו היה מעדיף למות, אבל לשמחתו הרבה, הוא לא צריך להתמודד עם הדילמה כיוון שהוא לא אישה (ולמה הוא חושב שזה משנה כל כך? לתיאון זה לא עזר). למרות הכל, ג'יימי מצליח לבלשט את דרכו אל לבבות שוביו ולהציל את בריאן מאונס (היה כל כך ברור שהם בעצם מאוהבים). מסוחרר מההצלחה, הוא מציע להם בנדיבות לשחרר אותו ולהצטרף לצד המנצח של המלחמה, הלאניסטרים, וגם להאכיל אותו ולעשות לו מסאז' בכפות הרגליים, אם כבר. זה עובד קצת פחות טוב.

באופן כל כך הולם ל"משחקי הכס", שבה שום אקט של כבוד או אנושיות לא חומק מעונש, רגע אחרי שג'יימי עשה את המעשה ההגון הראשון שלו בסדרה, הוא סופג חתך שפוגע באופן קשה ובלתי הפיך בכישורי מלחמת-הבהונות שלו, ואנחנו מקבלים את רגע ה"הולי שיט" הראשון בעונה הזאת.

היי שלום, יד ימינו של ג'יימי לאניסטר.

נשארו בחוץ: בראן וחבורתו, והמשולש הלא-ממש-רומנטי של מעלה מלך - סאנסה, מארג'רי וג'ופרי.

דמויות מתות: 0.25. לצורך העניין היד של ג'יימי היא רבע איש.

עירום לא רלוונטי: די הרבה, אבל ככה זה כשמסתובבים במשרד האוצר. חוץ מזה, בשביל פוד זה היה מאוד רלוונטי.

Aweomeness של טיריון: 8. ובטח גם הסטטוסים שלו בפייסבוק טובים יותר.

הסצינה: משחק הכיסאות. כי לכתוב דיאלוג שנון זה דבר אחד, אבל ליצור דרמה פוליטית ללא מילים שמורכבת מאנשים יושבים על כסאות – ‏זאת כבר הברקה.‏

מה אתם חשבתם על הפרק של השבוע? ספרו לנו בפייסבוק