"לעוף מהתרגשות": אלמודובר חושב שמותר לו הכל

סרטו החדש של פדרו אלמודובור מתרחש כולו בשמיים, על מטוס, בלי שום מילוט, וכך מכריח אתכם להתקע עם מספר מצומצם של דמויות, בדיחות קצת הומופוביות (כי מותר לו) והמון כיף

דורון פישלר
26/04/2013
יח"צ - חד פעמי

יש סרט חדש של אלמודובר באוויר. סרט חדש של פדרו אלמודובר הוא אירוע שהעולם מחכה לו. צריך לקחת בחשבון יצירת מופת. הקופאיות בקולנוע לב נכנסות לכוננות ספיגה והמבקרים מרככים את רשימת הסרטים הטובים של השנה. והנה הסרט החדש נוחת, ומתברר שזהו זה. באופן יותר ספציפי: התכנית של "זהו זה" שהתרחשה במטוס, עם מוני מושונוב בתפקיד הדיילת. כמו "זהו זה", "לעוף מהתרגשות" הוא קומדיה שמתרחשת כמעט כולה בתוך תא הטייס ומחלקת עסקים של מטוס, מה שבוודאי חסך בהוצאות התפאורה. יש מספר קטן של דמויות, ובשוטים שבהם רואים את המטוס מבחוץ, זה בבירור מטוס-צעצוע מגוחך. בכל רגע הסרט מאיים לעשות הפסקה לטובת פינת הקולנוע של דני רובס.‏

זה לא אומר שהסרט לא טוב בתור מה שהוא – קומדיה קטנה וגסה. רק שמי שמצפה לטלטלה רגשית שתשנה את חייו בכל סרט שנושא את השם "אלמודובר", שינחית את הציפיות בהתאם. "לעוף מהתרגשות" הוא אלמודובר בחופש. בין סרט רציני אחד לשני, הוא אסף כמה מהשחקנים שהוא אוהב, חלקם להופעות אורח (אנטוניו בנדרס ופנלופה קרוז, הכוכבים הבינלאומיים הגדולים ביותר בסרט, מופיעים למשך דקה), הם עשו קצת שטויות יחד, נהנו וממשיכים הלאה.

טוב לדעת (מקודם)

התקף לב: איך מונעים ומה עושים במקרה והוא מופיע

מוגש מטעם שחל
אז זה אומר שאי אפשר לקבל שמיכה?(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

מטוס נוסעים בטיסה מספרד למקסיקו נקלע לבעיה טכנית שלא מאפשרת לו לנחות. בינתיים הם חגים במעגלים בשמים, מחכים שיגידו להם מה לעשות. במחלקת נוסעים נמצאים רואת-עתידות, מאדאם של החברה הגבוהה, בנקאי מושחת, ושלושה דיילים כל כך אוחצ'ות שאם הם היו מדברים זה אל זה בלשון נקבה רק עוד טיפה הם היו מגיעים ספונטנית לאירוויזיון. ובקשר לכל שאר הנוסעים? עוד לפני שהעלילה התחילה הדיילים הרדימו את כל יושבי מחלקת הנוסעים המלאה, כדי שלא יעשו בעיות וכדי שהסרט לא ייאלץ להתמודד עם יותר מעשר דמויות, פתרון מופרך כל כך להקטנת הסרט שצריך להיות אלמודובר כדי לכתוב דבר כזה בתסריט ולא להתגלגל מכל המדרגות. ‏

הנוסעים ואנשי הצוות מדברים, מתוודים, מתקשרים ליקיריהם, ומתמסטלים לחלוטין, כי מה עוד יש ‏לעשות כשהולכים למות. התוצאה: הריכוז הגבוה ביותר של בדיחות הומואים שנראה בקולנוע מאז פרודו וסאם. וזה מצחיק, אי אפשר להכחיש. שלושת הדיילים המתרוממים הם סטראוטיפים כל כך בוטים שהסרט היה עשוי להיאשם בהומופוביה; הם אפילו פורצים באמצע הסרט בנאמבר מוזיקלי מאוד מצחיק. אבל לאלמודובר הכל מותר, וחייבים להודות שמתברר שהאיש יודע לספר בדיחות נמוכות בדיוק כמו שהוא יודע להפעיל את בלוטות הבכי. באמצע הסרט הוא מחליף הילוך באופן פתאומי ומגיח לקרקע לסיקוונס שמהווה מיני-סרט-של-אלמודובר (עם כל המרכיבים הרגילים – סקס, בגידות, טירוף ומוות) בפני עצמו, בכיכובה של פז וגה. ושוב, זה לא חלק משום מבנה הגיוני של הסרט, אבל זה אלמודובר אז מותר לו.

"לעוף מהתרגשות" הוא קומדיה, והוא עושה את מה שקומדיה אמורה לעשות, אז אין על מה להתלונן. רק שהוא סרט כל כך שולי וקטן שאפילו אין חובה לראות אותו על מסך גדול. הוא בהחלט מצחיק, אבל זהו זה. ולא אחרת.

איזה עוד סרטים התרחשו על המטוס? הרשימה המלאה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully