בלוג "משחקי הכס": נמצא המנהיג הגרוע בהיסטוריה

ברוכים הבאים לבלוג "משחקי הכס". תזכורת לחוקי המשחק: אנחנו מתייחסים לסדרת הטלוויזיה ‏כאל סדרת טלוויזיה. השוואות לספרים ייתכנו, אבל נקודת המוצא היא שהסדרה והספרים שעליה ‏היא מבוססת אינם אותו הדבר, והסדרה לא נמדדת על פי מידת הנאמנות שלה לספרים. לא ‏תמצאו כאן ספוילרים מעבר לפרק האחרון ששודר (עונה 3, פרק 5) או לקטעים המקבילים ‏בספרים.

וברוכים הבאים גם לעונה החדשה של "הרווקה"! אחרי שאחד המתחרים, הבלונדיני הפסיכופט, נופה בשלב קודם, נשארו שלושה מתמודדים על ידה של הרווקה שלנו, סאנסה: הסרסור, ההומו והגמד. במי סאנסה תבחר? התשובה היא, כמובן: אף אחד לא שואל אותה.

אם הייתם מספרים לסאנסה הפרחה של לפני שנתיים שהיא תהפוך לרווקה המבוקשת ביותר בממלכה, היא הייתה זורחת מאושר ואז הולכת להתאפר. אבל אם הייתם מספרים לה מי יהיו המתחרים על ליבה, היא הייתה כנראה נלהבת קצת פחות. למי שעוד לא הבין למה כולם פתאום נשבו בקסמיה של סאנסה, טייווין לאניסטר מסביר מפורשות: סאנסה היא המפתח לשליטה בצפון כולו, בהנחה שרוב יחוסל בקרוב – ומכיוון שמצבו של רוב רק הולך ומידרדר, יש יסוד להאמין שזה לא ייקח עוד הרבה זמן.

נתחיל הפעם מהסוף: אחרי שקיבל סדנת חינוך מסבתא טיירל האלילה, שר האוצר טיריון מוזמן לישיבה עם אביו ואחותו, הידועים גם כשניים מהאנשים המתועבים ביותר בממלכה. משום מה, סרסיי נראית כל כך מרוצה מעצמה שנראה כאילו היא עומדת להתפקע בכל רגע אל תוך ערימת קונפטי. עד מהרה אבא לאניסטר (הידוע בכינוי גראמפי קאט) מבהיר את הסיבה: כדי לעצור את תכניות הנישואין של הטיירליות לגבי סאנסה, אנחנו הולכים להקדים אותן ולהשיא אותה קודם. לטיריון. עכשיו, אתם ואנחנו יודעים שטיריון לאניסטר הוא למעשה אחד האנשים הדגולים ביקום, אבל לא בטוח שסאנסה תראה את זה כך. בדרישות שלה בג'יידייט היא ציינה במפורש: "חשוב לי גבר גבוה". בעוד סרסיי מתמוגגת מאושר למראה המצוקה של טיריון, טייווין מפיל גם עליה פצצה - גם את תתחתני. עם לוראס. ההומו. תגובתה של סרסיי: הו לא, לא שוב. היא הרי התחתנה כבר פעם פוליטית, עם רוברט ברתיאון, ולקח לה שנים להיפטר ממנו. מרוב זעם היא שוכחת להסתכל על חצי הכוס המלאה: לפחות הפעם לאף אחד לא תהיה לחשוד כשהיא תלד ילדים בלונדיניים.

בינתיים, בצפון הרחוק: חוסר האחידות של הסדרה בולט בקיצוניותו. בקרדיטים של הפרק מצוין שם של במאי אחד וכותב אחד, אבל לפעמים קשה להאמין שאותם אנשים אחראיים גם לסצינה המענגת בין טיריון, טייווי וסרסיי במעלה מלך, מופת של כתיבה שנונה ושחקנים מעולים בעלי כימיה נהדרת ביניהם, וגם לאופרת הסבון העלובה שמתרחשת בצפון. הרומן בין ג'ון שלג וייגריט הוא קלישאה לא מנומקת, ה"היי, לקחתי לך את החרב! תפוס אותי!" היה עלוב (על פי מהירות התגובה של ג'ון, לוחם דגול הוא לא). לתסריטאים היו עד היום המון הזדמנויות להשתמש בקאצ'פרייז של ייגריט, "אתה לא יודע כלום, ג'ון שלג" (בספרים היא אומרת את זה בממוצע פעם בדקה) – ובמקום זה היא פולטת את המשפט בלי שום קשר לשום דבר, בעוד ג'ון ממציא את המין האוראלי.

אבל הכי גרועות הן הרפתקאות ג'ון שלג איש המסתורין הבינלאומי. ג'ון הוא הסוכן הכפול הגרוע ביותר בהיסטוריה: הבנאדם פשוט לא יודע לשקר. כשואלים אותו כמה אנשי משמר הלילה נמצאים בטירת שחור, הוא עונה "אלף". ברצינות, ג'ון? ברצינות? "אלף"? זה השקר הכי אמין שהצלחת למצוא? מה אתה, בן ‏שש? כל כך קשה להגיד, נאמר, "826"? עצה אחת לג'ון: פוקר הוא לא המשחק שלך. אנשי הפרא שלא הרגו אותו עדיין צריכים להיות מטומטמים להפליא.

ג'יימי ובריאן בדרכים: הרומן בין הגבר, האישה והיד ממשיך, כשהצמד המושלם מוסגר להארנהול, שנמצאת תחת שליטת רוז בולטון איש סטארק. לבולטון יש יחס מצוין במידה מפתיעה לשבויים: הוא שולח את ג'יימי לרופא (קיבורן, המלומד לשעבר, שהרישיון שלו נשלל בעקבות מה שהוא מגדיר "ניסויים חדשניים מדי") ואחר כך מאפשר לשניהם גם לחלוק ג'קוזי חם. וכשג'יימי אומר לשומרים שלו ללכת הם... הולכים?! ומשאירים אותו לבד? יחס אנושי לשבויים זה חשוב מאוד, אבל הבנאדם שבוי מלחמה או שהוא אורח בצימר?

הסיפור שג'יימי מספר לבריאן באמבטיה הוא מאוד משמעותי עבור הדמות שלו, אבל עלול להיות גם מבלבל, כיוון שהוא חוזר אל מאורעות שקרו לפני שהסדרה התחילה. אז, קצת סדר. ג'יימי מכונה "קוטל-מלך", לא משום שזה נשמע טוב, אלא משום שהוא קטל פעם מלך. בעודו חבר במשמר המלך של אאיריז טארגריין, המלך המטורף ששלט בווסטרוז לפני רוברט ‏(ואבא של דאינריז), ג'יימי תקע לו חרב בגב. זאת שיטה יעילה לקטילת מלכים, מתברר. ונכון שאאיריז היה מטורף רצחני ופירומן והיה מלך הרבה יותר טוב בתור פגר, אבל חוק זה חוק: חבר במשמר המלך לא הורג את המלך של עצמו. לכן ג'יימי נושא עליו תווית של אדם מתועב ללא כבוד. עכשיו, ג'יימי מספר את הצד שלו של העניין: הוא לא חיסל את אאיריז סתם כי בא לו, הוא חיסל אותו כדי למנוע ממעלה מלך כולה לעלות בלהבות ירוקות. מתברר שיש שני אחי לאניסטר, ולא רק אחד, שהצילו את מעלה מלך מכליה מבלי שקיבלו על כך קרדיט.

ג'יימי התחיל את הסדרה כנבל. הוא יפה מדי, הוא שחצן מדי, הוא דוחף ילדים קטנים מחלונות ושוכב עם אחותו. אבל לאורך הסדרה, ובעיקר בעונה הזאת, הוא מתהפך. הוא למד קצת הלכות צנעה (והעובדה שהוא קוצר ביד אחת בהחלט עזרה), ואנחנו רואים יותר דברים מעיניו. הוא באמת לא כל כך גרוע כפי שנדמה. אה, כן, חוץ מהקטע ההוא של לדחוף את בראן מהמגדל. לזה הוא עדיין לא ניפק תירוץ משכנע.

אבל מה זה חשוב: העיקר הוא שג'יימי ובריאן מבלים את כל הסצינה ביחד באמבטיה, עירומים. היה ברור שזה יגיע. אבל לא, במקום לממש את אהבתו הברורה, ג'יימי מעדיף להתעלף בזרועותיה החסונות של בריאן. רק למקרה שלא הבנתם עד עכשיו מיהו הגבר מבין שניהם. יופי! עכשיו תעשי לו הנשמה מפה לפה!

המלך שאיבד את הצפון: אפרופו אנשים שג'יימי הרג - בניסיון הבריחה משבי הסטארקים הוא הרג את בנו של ריקארד קארסטארק, ומאז קארסטארק דורש נקמה. והוא משיג אותה – על פי השקפתו - באמצעות רצח שני שבויי המלחמה, ילדי לאניסטר. אז רוב הורג את קארסטארק. לפני שהוא מקוצץ, קארסטארק מספיק לכנות את רוב "המלך שאיבד את הצפון". כך במקור. הביטוי הזה הוא אחד מאותם מקרים נדירים שבהם התרגום נשמע טוב הרבה יותר מהמקור, עד כדי כך שזה מעלה חשד שקארסטארק (או אולי ג'ורג' ר. ר. מרטין) למעשה דובר עברית. למרבה הצער קארסטארק איבד את הראש לפני שאפשר היה לברר האם אמא שלו היתה יהודיה.

על כל פנים, לגבי רוב, דווקא כשנדמה שמצבו הפוליטי לא היה יכול להיות גרוע יותר, הוא הידרדר עוד יותר: הוא לא רק איבד את שני השבויים החשובים ביותר שלו והרגיז עוד יותר את הלאניסטרים, הוא גם חיסל במו ידיו את אחד מבני הלוויה החשובים ביותר שלו, וכך איבד גם את כל אנשיו - בערך חצי מצבאו. ייתכן שצעד נבון בשלב זה יהיה להודות שכל המלחמה הזאת הייתה ניסיון יפה, לחזור לווינטרפל ולעבור לעסוק בשיפוץ הבית ובדיג. אבל פתאום עולה לרוב רעיון! הוא יכבוש את צוק קאסטרלי... בעזרת וולדר פריי? אותו זקן קטנוני ורטנוני שרוב הבטיח להתחתן עם בתו, אבל הפר את ההבטחה? למה בדיוק הוא חושב שפריי ישוש לעזור לו? הגאונות האסטרטגית של רוב קצת מוטלת בספק. אבל נדע יותר כשהוא יפרט מה בעצם הוא מתכוון לעשות.

דרגונסטון: עוד מלך-לכאורה שמצבו לא משהו הוא סטאניס. כשהוא מכונס מובס בטירה שלו בדרגונסטון, ואפילו בלי אפשרות להשתשעשע עם המכשפה שלו שיצאה לסידורים, הוא מחליט, לשם שינוי, לבקר את אשתו, סליס. מתברר שסליס דווקא מאוד בקטע של מליסנדרה, אל האור, "כי הלילה אפל ומלא זוועות" וכל זה. היא אפילו לגמרי בסדר עם זה שסטאניס שוכב עם המכשפה, כי הכל למען מטרה טובה. אז רגע, מה בעצם יש לסטאניס נגדה? למה היא תקועה במגדל שלה והוא מבקר אותה רק לעתים נדירות? מה בעצם הבעיה... אה, זה כי היא שומרת גוויות משומרות של תינוקות אצלה בחדר. ומדברת אליהם. כן, אז, בקשר לזה, אולי בעצם עדיף שתישארי פה במגדל שלך, נבוא לבקר שוב בעוד שנה. אולי.

מתברר שלסליס וסטאניס יש גם בת, שירין, והיא מחבבת את דאבוס, שמאז הפרק הראשון לעונה יושב בצינוק. כדי להעביר את הזמן, היא מחליטה ללמד אותו לקרוא. היא אפילו הביאה איתה ספר לימוד לגיל הרך בנוסח ווסטרוז. אתם יודעים, "דנה נמה. דנה קמה. דנה כרתה יד. דנה רצחה לבלר. היאח!".

בית המשפט: סנדור קלגאן עומד למשפט באופן המקובל בווסטרוז: באמצעות קרב חרבות, מול בריק דונדאריון. ולבריק יש חרב שעולה באש. חרב שעולה באש היא לא דבר שימושי, נעיצת חרב במעיים נחשבת לקטלנית למדי גם כשהיא מוגשת בטמפרטורת החדר, אבל זה – א. נראה מעולה, ו-ב. מבהיל מאוד את קלגאן, שאש, כידוע, היא הפוביה שלו. ובכל זאת, הקרב מסתיים כשכלב השמירה מנצח ומוכרז כחף מפשע בעיני האל וחופשי ללכת, ובריק דונדאריון מת.

למשך כמה דקות, לפחות. במהרה מתברר ש-He was only mostly dead, כמו שאומרים ב"הנסיכה הקסומה". בריק, מתברר, למד את מה שכל שחקן "מבוכים ודרקונים" יודע – לא לזוז לשום מקום בלי כהן בדרגה גבוהה שיוכל לבצע עליך החייאה כשצריך. מתברר שהעניין הזה של מוות וחזרה לחיים הוא שגרתי לגמרי אצלו. והוא מלא בצלקות מגניבות ונלחם בחרב בוערת למען הצדק. למה בדיוק דונדאריון הוא לא גיבור-על עם סדרה משל עצמו?

אריה, שהיתה עדה לקרב, מצטערת לשמוע שהעסק הזה של החייאה לא עובד על אנשים בלי ראש, ומצטערת גם לאבד עוד חבר: אחרי שפשטידה פרש לטובת קריירה בתחום הבישול, גנדרי בוחר להישאר עם האחווה ללא דגלים כנפח. מכאן אריה תמשיך לבד.

ספר במדבר: דאינריז לא עושה הרבה בפרק הזה – היא מכירה קצת את נתיניה החדשים, בעוד שני יועציה רוכבים יחד, מדברים על פוליטיקה ומעלים זכרונות. יהיה להם עוד הרבה מאוד זמן לזה, הדרך לווסטרוז ארוכה. לא נורא, דאינריז עשתה מספיק בפרק הקודם כדי להצדיק מנוחה של פרק או שניים. אם הסצינות שלה בפרק הנוכחי היו כוללות רק שידור חוזר של הסצינה האחרונה שלה בפרק הקודם (דרקאריס), כולם היו יוצאים מרוצים.

נעדרים: בראן וחבורתו; סאם טארלי האומלל; תיאון האומלל עוד יותר; ואיפה ואריז? אחרי שבפרק הקודם הפגין שליטה ללא מצרים, הפעם הוא בחופש.
דמויות מתות: בריק דונדאריון. אבל בעצם לא. שני ילדי לאניסטר מסכנים שבקושי קיבלו סצינה אחת. ריקארד קארסטארק.
עירום לא רלוונטי: טונות, אבל אחרי שהסדרה הואשמה לעתים קרובות ובצדק בסקסיזם, הפרק הזה נקט בשיוויון מגדרי. הוא כלל בעיקר מספר מפתיע של ישבנים חשופים, אבל בחלוקה שיווינית: 2 גבריים, 2 נשיים.
הסצינה: עם כל הכבוד ללהט החרב המתהפכת ולוידויו של ג'יימי באמבט - סצינת הסיום עם טייווין השדכן ולקוחותיו הלא מרוצים.

לכל הטורים של "הכס הקדוש"
מה חשבתם על הפרק השבוע? דברו על זה בפייסבוק