עשה
החמא לסטייל בו מתהדרים חברי ההרכב בתמונת היח"צ החדשה שלהם, כולל העמידה המשונה הזאת של גהאן שמעניקה לחבילה שלו חיים משל עצמה. ג'ון האם, מאחוריך.
בוא מוכן אלי קרב. חשוב לשנן לא רק את להיטי העבר כי אם את שירי העתיד. כפי שלימדה אותנו ההופעה הקודמת של ההרכב בארץ, הם נוטים לבצע לא מעט קטעים מתוך האלבום החדש אותו באו לקדם, במקרה זה "Delta Machine" שיצא בחודש מרץ האחרון. הפעם ההופעה אמורה לכלול יותר להיטים מאשר בפעם הקודמת, אבל בכל מקרה אתם לא רוצים להיתפס לא מוכנים, ולכן מומלץ להתאפס כבר כעת על שירים כמו "Angel" ו"Soothe My Soul".
תרימו, תרתי משמע. אין ספק בכך שמעריצי דפש מוד בונים על הנפת ידיים מאסיבית במהלך ההופעה, ויש להניח כי רובם התאמנו בשיעורי פילאטיס ייעודיים על התלת ראשי, שלא יאכזב בערב הגדול. לרופסים יותר מומלץ לשמור אנרגיה להרמת ידיים בשיר "Never Let Me Down Again" - כי זו סוג של חובה, ולהימנע מכך זה מסוכן לפחות כמו ללבוש אדום למשחק של בית"ר.
כבד את מרטין גור ואנדרו פלטשר. הידעת? דפש מוד אינו שם הבמה של הטרובדור דייב גאהן, כי אם הרכב המונה שלושה חברים. סליחה שאנחנו מספרים לכם את זה ככה אבל עדיף לקבל את ההלם עכשיו ולא כשתהיו בהופעה עצמה. אי לכך, אפשר להראות אהבה במספר אופנים. אפשר למשל למרוח לק שחור כמחווה לזה שגור נוהג להתהדר בו בהופעות, ובעיקר מומלץ לסתום את הפה כשהוא מבצע כמה שירים - תנו לשמוע את הקול שלו. באשר לאנדרו פשוט תגידו תהילים ותתפללו שלא יאונה למשפחתו כל רע ההופעה הקודמת של דפש בישראל כמעט בוטלה בגלל מותו של אביו.
היה מוכן ונכון לשירת "יום הולדת שמח". ב-9 במאי, יומיים לאחר ההופעה, יחגוג גהאן את יום הולדתו ה-51, והעולם ישאל את עצמו איך הוא מצליח להיראות בדיוק אותו הדבר כבר כמה עשורים. מקורות יודעי דבר מוסרים כי גהאן התרגש מאוד מהקהל הישראלי ששר לו שיר דומה בביקור הקודם. את עוגת הקצפת אפשר להשאיר בבית, אבל אם אתם ממש חייבים, נסו לזרוק כמה מקרו?נים לעבר הבמה.
אל תעשה
אל תעשה את הקטע הזה של גופייה לבנה צמודה כשמעליה וסט שחור. חשוב לזכור כי א. אתה לא דייב גהאן, ב. אין לך את הגוף של דייב גהאן, ג. אתה נמצא בארץ ישראל בקיץ, ו-ד. וסט הוא לא באמת פריט לבוש לגיטימי מחוץ לתחפושת של שוטר בפורים.
אל תצעק "בפה, בתחת". הומואים לא צוחקים מזה, לסביות לא צוחקות מזה, אפילו גדעון סער לא צוחק מזה. אם אתה עדיין מרגיש את הצורך לצרוח את המילים הללו, רק הגיוני שחלומך יתגשם ומישהו אכן ייתן לך בפה ובתחת; והיי, יכול להיות שאתה סטרייט/ית בגיל צבא או עמנואל רוזן. בשני המקרים את/ה ממש לא רוצה שהדס שטייף תתפוס אותך במילה.
בפרק הבא: תהיות על החדרת הביטוי "אבטיח בשקל" לתוך השיר של רייג' אגיינסט דה מאשין ומחשבות על מיגור אפשרי.
אל תעמוד בשקט כל ההופעה ואז, כשיתחיל "Enjoy The Silence", פתאום תיזכר שזה השיר היחיד שאתה מכיר, ותצרח את המילים שנחרטו בזיכרונך עוד כנער פוחז שמרותק ל-MTV. זה רק יחשוף את העובדה ששילמת מאות שקלים על כרטיס בגלל לחץ חברתי, שאין לך אופי ו/או טקט ובעיקר יפדח את החברים שלך, שעוד זוכרים שעשית להם בדיוק את אותה הפאדיחה בהופעה של פיית' נו מור, עם "Easy".
אל תבכה. אל תבכי. אל תבכו. זו לא הופעה של וואן דיירקשן, זה לא פרק של "הקרדשיאנס", זה לא אודישן ל"מאסטר שף" ואנחנו לא על הטיטניק. הכל בסדר: ההופעה לא בוטלה היא מתרחשת לנגד עיניכם. אתם לא מקופחים - אתם גרים במדינה שנבחרה לפתוח את סיבוב ההופעות של דפש מוד. בקשר למחירי הבירה הגבוהים בגינם תקבלו טלפון מהבנק ותהפכו להומלסים - טוב, זו כבר סיבה מוצדקת להזיל דמעה.
אל תתאמץ להשתלב. תנוח. לא כל מי שהיה בהופעה של דפש מוד בבודפשט (ובברלין, ובאמסטרדם, ובפריז, ובברצלונה סיריאסלי, איך אתה ממן את כל זה?) מעוניין לחלוק איתך חוויות/להיות חבר שלך בפייסבוק/להיות חבר שלך נקודה. אל תחפור לאנשים על בלקן ביט בוקס ובוקה שייד. אין טעם לצרוח את כל המילים ממש חזק - זה לא מה שהולך לשכנע את המאבטח להכניס אותך אל מאחורי הקלעים. וחשוב מכל - אל תלבש לייקרה, כי אתה עלול למות.