ברוכים הבאים לבלוג "משחקי הכס"! תזכורת לחוקי המשחק: אין כאן ספוילרים מעבר לפרק האחרון ששודר (עונה 3, פרק 6) או לקטעים המקבילים בספרים. אנחנו מתייחסים אל סדרת הטלויזיה כאל סדרת טלויזיה:הסדרה לא נמדדת על פי מידת הנאמנות שלה לספרים. אבל... לפעמים דווקא צריך לומר משהו על ההשוואה לחומר המקור. אז אם זה לא מעניין אתכם, אתם מוזמנים לדלג על הפסקה הבאה ולהגיע ישר לקטע שבו אנחנו מקטרים על העלילות שלא מתקדמות לשום מקום.
בעוד האירועים המשמעותיים של סדרת הטלוויזיה ממשיכים לעקוב אחרי סדרת הספרים (כל קוראי הספרים יודעים בדיוק מה עומד לקרות בפרק התשיעי של העונה, ויודעים גם לומר "אבל בלי ספוילרים" ולצחקק ברשעות בכל פעם שהם מדברים עם הלא-קוראים על זה), העלילה שבין לבין שונה מאוד. לא רק אירועים אפילו אילנות היוחסין של הבתים השונים בסדרה הם שונים, מתברר, בווסטרוז המוסרטת מאשר בזאת הכתובה. בספר, מליסנדרה לא יצאה לחפש את גנדרי, אלא מצאה את דם המלכים שהיא מחפשת בדמות אחרת, אדריק, שלא קיים בסדרה. סאנסה לא היתה אמורה להתחתן עם לוראס טיירל, אלא עם אחיו הגדול הנכה שגם הוא נמחק בדרך מהכתב אל המסך. ושני הצמצומים האלה לא גרעו מהסדרה, אלא להיפך, רק הוסיפו לה. הם הפכו אותה למהודקת מעט יותר מהספרים (אם אפשר לקרוא "מהודקת" לסדרה עם 32 דמויות ראשיות) ויצרו יותר אינטראקציה ומצבים דרמטיים בין דמויות וקווי עלילה שונים. שלא לדבר על המאבק בין ואריז ואצבעון, שלכל היותר נרמז בספרים, אבל כאן מוצג במלואו. הרבה מעריצי מרטין ירצו לקרוע את גרונו של כל מי שמשמיע חילול הקודש כזה, אבל זאת האמת: בשלב הנוכחי של העונה, העלילה של סדרת הטלוויזיה טובה יותר מזו של הספרים. מה ששמעתם. טובה יותר. שנעלה על צלב העינויים?
אנחנו מתחילים בחומה ומשני צידיה. סאם, גילי והתינוק נחים בדרכם אל החומה מצפון. בראן וחבורתו נחים בדרכם אל החומה מדרום. שתי הסצינות האלה חביבות, בעיקר השיר של סאמוול וההתנצחות של אושה ומירה ריד בנושא פשיטת עורות ארנבים. כמו כן, קיבלנו עדויות לקיומו של ריקון, שאפילו אמר ארבע מילים שלמות הפעם הראשונה שבה שמענו אותו מדבר מזה שתי עונות בערך. אבל בשתי הסצינות האלה לא באמת קרה שום דבר. כולם ממשיכים ללכת לכיוון החומה. כולם עדיין קיימים, כולם עדיין לא מתים. טוב לדעת.
בדיוק ביניהם, מתברר שהסוכן החשאי ג'ון שלג וחבריו כבר הגיעו אל החומה, ועכשיו הולכים לטפס עליה. ג'ון שלג, כאיש משמר הלילה שמעמיד פנים שהוא פראי, מנסה עכשיו להגיע חזרה לדרום. לא פלא שהוא מבולבל, כל הנאמנויות האלה נורא מסובכות בשביל מישהו שבדרך כלל לא מצליח אפילו לגייס מספיק כוח מנטלי כדי לסגור את הפה כשהוא לא מדבר. טוב שיש ייגריט, שמפשטת עבורו את המצב: היא יודעת שהוא עדיין נאמן למשמר הלילה (נהדר, לפחות בת-פראים אחת אינה מטומטמת לחלוטין), אבל אומרת לו: עזוב אותך מהדרום והצפון וכל זה, לאף אחד לא באמת אכפת אם שנינו נחיה או נמות. מעכשיו ג'ון נאמן אך ורק לה, והוא לעולם לא יבגוד, כיוון שאם זה יקרה, היא תכרות לו את הזין ותענוד אותו על שרשרת סביב הצוואר (אוקיי, מה יש לאנשים בסדרה הזאת מאיברים כרותים על שרשראות?! אי אפשר להתווכח עם אופנה, אבל זה קצת מוזר). עכשיו, ייגריט די מגניבה והכל, כן? אבל שווה אולי להזכיר שהיא וג'ון שכבו, לפחות ככל הידוע לנו, בדיוק פעם אחת. והיא כבר דילגה לשלב שבו היא מאיימת עליו בקיצוץ אם יעז לפזול לכיוון פרוות של מישהי אחרת. זאת לא נראית כמו התחלה של מערכת יחסים בריאה. אפשר היה בהחלט להבין את ג'ון אם הוא היה שוכח מכל המהלכים הלבנים והדרקונים והשד יודע מה עוד ופשוט בורח. רוץ, ג'ון, רוץ!
אבל הוא לא רץ, הוא מטפס על החומה, לאורך כל הפרק. למרות כמה רגעים מדאיגים, וכמה אחרים שנראים כאילו הם לקוחים מ"עידן הקרח", ג'ון וייגריט מגיעים בשלום למעלה. כמה מהפראים האחרים לא. ככה זה בחיים: העולם הוא כמו סולם, או משהו.
כשאריה פגשה את מליסנדרה: ג'נדרי המסכן, רק בפרק שעבר התפייט על כמה שהאחווה היא כמו משפחה ושהוא סוף סוף מרגיש שייך, ופתאום המשפחה שלו מוכרת אותו למליסנדרה בשביל הדם שלו. משפחה-משפחה, אבל צריך להתפרנס ממשהו. בתגובה, אריה, כהרגלה, לא עושה כלום. למען ההגינות, לא הייתה לה הרבה ברירה: לא היה לה סיכוי לבדה מול המכשפה האדומה, אבל נדמה שכל הזמן מספרים לנו כמה שאריה מגניבה, אבל ברגעי האמת היא אף פעם לא באמת עושה משהו.
ייסורי תיאון הצעיר, פרק 56: אם נדמה שהעלילות של בראן וסאם לא הולכות לשום מקום, זה עוד כלום לעומת העלילה של תיאון. אבל סוף סוף זה קרה: שישה פרקים אחרי תחילת העונה, סוף סוף קיבלנו כמה תשובות. אנחנו סוף סוף יודעים איפה הוא נמצא, מי זה הפסיכי שמענה אותו, ולמה. רק שבעצם, אופס, בעצם לא. שמענו רק שקרים. הפסיכי שמתעלל בו הוא פשוט פסיכי שמתעלל בו. הסדרה עושה עבודה טובה בהתעללות בצופים במקביל להתעללות בתיאון, אז, כל הכבוד או משהו (וגם לראות את קורותיה של האצבע שלו היה לא נעים בכלל, אם כי אפשר לשער שהוא עצמו נהנה מהעסק עוד פחות), אבל ייתכן שאנחנו הולכים על שיא עולמי במריחת זמן: מאז הפרק הראשון לעונה ועד היום לא התקדמנו מילימטר ולא למדנו כלום. הוא עדיין תקוע על אותו צלב-עינויים, רק עם כמה איברים לא חיוניים פחות.
או שמא. צופים חדי עין היו יכולים להבחין באותו צלב-עינויים גם בסצינה אחרת: כשבריאן וג'יימי מוזמנים לסעודה אצל רוס בולטון, הנאמן לסטארקים ומחזיק בהארנהול נכון לכרגע, אפשר לראות ברקע את הדגל של בית בולטון, שנראה דומה באופן חשוד למדי לאותו ה-X שעליו תיאון קשור. תיאון היה נותן בשמחה כמה אצבעות בשביל הרמז הזה במשחק הניחושים שלו.
ואם כבר הגענו להרפתקאות ג'יימי ובריאן בדרכים: האם דרכיהם של הצמד ייפרדו? הסיבה ליחס הטוב שלו לשבויים (ג'קוזי, וכו') התבררה: בולטון הוא אמנם איש סטארק, אבל הוא יודע לזהות עיסקה טובה כשהיא מגיעה אליו לא מגולחת ובלי יד. הוא מתכוון לשלוח את ג'יימי בחזרה למעלה מלך ולקבל על כך את הגמול מהלאניסטרים, שתמיד משלמים את חובותיהם, כידוע. אבל בלי בריאן! ועוד אחרי שהלבישו אותה בשמלה ורודה מגוחכת! לאאאאאא! רק אל תפריד את ג'יימי ובריאן. הם נועדו להיות יחד! היא מחזיקה במזלג, והוא בסכין. לה יש יד ימין, ולו לא כל כך. הם משלימים זה את זו! הם צריכים להתחתן. לא כל כך בשביל הזוגיות, אלא רק בגלל שיכול להיות נורא מצחיק לראות את ג'יימי אומר "אם אשכחך ירושלים תשכח... אה, רגע".
ואם בענייני חתונות עסקינן: עונת החתונות בווסטרוז בעיצומה. שניים מבני משפחתו הבלתי מצודדת של וולדר פריי נפגשים עם רוב כדי להידבר על תנאים ליישור ההדורים בינהם. פריי רוצה התנצלות. סבבה,התנצלות לא עולה כסף. הוא גם רוצה את הארנהול, וזאת כבר הפכה כמעט לבדיחה לכמה אנשים שונים כבר הובטחה הארנהול לאורך הסדרה? הטירה הזאת החליפה יותר ידיים מרוז. סבבה, קח את הארנהול, אתה רוצה טחינה עם זה? בנוסף לכל, הוא מאוד בעניין של שידעך לבנות שלו. הוא רצה לחתן אחת מהן עם רוב, אבל זה לא הלך. אז כפיצוי הוא רוצה לחתן את אחת מבנותיו עם אדמור טאלי, היורש של ריברן. אדמור מתנגד, אבל לא לזמן רב. איזכור לפאשלות האסטרטגיות שלו בעבר, והמשפט "The Laws of my Fist are about to compel your teeth" מפיו של קרוב משפחתו ברינדן, משכנעים אותו לבלוע את הצפרדע. תהיה חתונה! קולולולולו!
אז, ספירת חתונות: מלבד חתונת וולדר-טאלי, יש לנו את החתונה המלכותית של ג'ופרי ומארג'רי ההולכת וקרבה, בעוד סאנסה חושבת שהיא הולכת להתחתן עם לוראס טיירל (בעוד הוא מתעניין פחות בכלה ויותר בעיצוב הבגדים שלה ובארגון האירוע. איזה תחומי עניין לא שגרתיים ובלתי צפויים בשביל גבר צעיר, מעניין למה זה). למעשה היא הולכת להתחתן עם טיריון, בעוד סרסיי צריכה להתחתן עם לוראס (ואפילו הסבתא הכלה שלו לא הצליחה למנוע את זה). בסך הכל, ארבע חתונות מתוכננות לעתיד הקרוב. עכשיו רק חסרה לנו לוויה.
מאחורי הקלעים, המאבק על חתונתה של סאנסה הוא גם המאבק בין ואריז ואצבעון, שני הבוחשים בקלחת הגדולים של מעלה מלך. הם נפגשים לקראת סוף הפרק לסיכום נקודות. 1:0 לאצבעון, למרבה הצער. כפרס, אצבעון זוכה לשאת נאום פילוסופי מוזר על רקע מונטאז' הסיום ("התוהו הוא כמו מדרגות נעות. יש כאלה שעולים בו ויש כאלה שיורדים בו, אבל אסור לדרוך עליו עם קרוקס"). ופתאום, באמצע הקשקושים שלו, - OMGWTF רוז!
רוז היא כלומר, הייתה דמות חריגה בסדרה. היא לא הייתה דמות חשובה; למעשה, לאורך כל שתיים וחצי העונות שחלפו לא היה ברור בשביל מה היא בכלל שם. רוז לא מוזכרת בספרים בכלל, והופיעה בסדרה במקור בתפקיד זוג שדיים שאפשר לבהות בו בזמן שדמויות אחרות מדקלמות איזו אקספוזיציה ארוכה. באופן מפתיע, היא התקדמה בחיים ובסדרה, מסתם זונה היא הפכה לבכירה בבורדל של אצבעון, ואחר כך למרגלת של ואריז. דווקא בגלל המוצא הלא שגרתי שלה, היה נדמה שבטחונה של רוז מובטח: אם יוצרי הסדרה טרחו כל כך הרבה בשביל הדמות שיצרו, בטח יש להם תכניות גדולות בשבילה. היה נראה שהיא עוד תקבור את אריה, דאינריז וג'ון שלג. ופתאום, ללא הכנה, באמצע העונה: אין יותר רוז.
הטרגדיה של רוז היתה שהיא האמינה, בטעות, שהיא הדמות הראשית בסדרה שלה. איזו סדרת מתח על מרגלת יפהפיה שמוציאה סודות יקרי ערך מעשירי העולם הזה. אבל היא מעולם לא הייתה כזו. היא הייתה דמות שולית שאפילו לא מוזכרת בכותרות הפתיחה, דמות שאפשר להרוג, באופן ברוטאלי להחריד, מחוץ לפריים, בין הסצינות, מבלי שתינתן לה ההזדמנות אפילו לומר לצופים מילים אחרונות. דווקא משום כך, המוות שלה היה מפתיע ומזעזע. שלא לדבר על זה שאפילו קוראי הספרים לא יכולים לומר שהם ראו את זה מגיע.
גיליון תוצאות:
נעדרים: דאינריז וצבאה; סטאניס, דאבוס ויתר שוכני דרגונסטון.
דמויות מתות: רוז. סצינות העירום הלא רלוונטיות לא יהיו אותו הדבר בלעדיה.
עירום לא רלוונטי: אין, אלא אם כן סופרים את התלבושת החושפנית של רוז בסצינה האחרונה שלה, ואנחנו, להבדיל מג'ופרי, לא בקטע נקרופילי.
הסצינה: שוב, למרות ההשקעה באפקטים בטיפוס על החומה, הסצינות הטובות באמת בסדרה הן הקרבות המילוליים. טייווין לאניסטר נגד אולנה טיירל, שני אשפים בתחום, היה קרב כזה ולראשונה, נראה שסבתא טיירל הובסה. היא יודעת להפסיד בחן.
בלוג "משחקי הכס" - כל הכתבות
"משחקי הכס" משודרת בימי חמישי בשעה 22:50 בערוץ yes Oh HD ובyes VOD