הדג נחש: "אנחנו לא משחקים את משחק אור הזרקורים"

ישנם כל מיני סוגים של אנומליות במוזיקה הישראלית – יש אמנים כמו אסף אבידן שמפוצצים אולמות באירופה, ישנם נציגי הזמר המזרחי שדורשים (ומקבלים) עשרות אלפי שקלים להופעה באירועים, וישנם גם הדג נחש, שלא שרים באנגלית, לא נוסעים לטור קצר בברלין ולונדון מול 20 אנשים ולא עושים הופעות בחתונות, אבל כן מככבים במחאות חברתיות, ואיכשהו קיימים קרוב ל-20 שנה וממשיכים להוציא אלבומים ולשמר את מעמדם כאחד ההרכבים הכי אהובים ומושמעים בישראל.

כמו כל אלבומיהם, גם אלבומם החדש בהפקתו המוזיקלית של יוסי פיין, "זמן להתעורר", מכיל שירים בעלי מסרים חברתיים נוקבים, שמצליחים להעלות נקודות למחשבה ולא להישמע כמו התמרמרות מתבכיינת על החיים פה. הדג נחש הם אולי הלהקה היחידה בארץ שרואה ברצון לגרום לקהל לחשוב, ובאותו הזמן לרקוד, שני פרמטרים חשובים באותה המידה בדיוק. מצד שני, לפעמים העמדות שלהם מעמידות אותם בקו האש, כמו עם השיר "קובלנה על מפלגות ישראל" מהאלבום החדש, שספג ביקורת על האופן הקיצוני שבו הוא שולל את המשחק הפוליטי, ולטענת חלק מהמבקרים היווה קריאה לקהל לא להצביע בבחירות.

"נכון, כולם חרא אבל צריך למצוא את נקודת האור", אומר חבר ההרכב גיא מר. לצידו יושבים שאר חברי הלהקה - שאנן סטריט, דודוש קלמס, יא יא כהן אהרונוב, שלומי אלון ומשה אסרף. הם יושבים באולפן, ומכאן יצאו להופעה שתתחיל בחצות, הופעה שמבשרת על תחילתו של חודש מפוצץ בהופעות. "מי שלא מצביע זה בסדר. אני יכול להבין את זה. אני עצמי מצביע", ממשיך סטריט את מר.

מר: "כולנו מצביעים. 'קובלנה' זה שיר שמאיר אריאל כתב לפני הרבה שנים והוא עדיין רלוונטי. זה כבר משהו מדליק, שבגללו התחברנו לשיר הזה. זה באמת המצב כמו שאנחנו רואים אותו, אנחנו שלמים עם מה שקורה שם בטקסט, עם הביקורת שהוא מעביר. בלי קשר, אם לדבר על 'זמן להתעורר', אפשר לכתוב על זה שירים ולהציג את זה כמו שאנחנו עושים, ואפשר להגיד לאנשים תעשו משהו. בקיץ שעבר הרבה אנשים עשו משהו וזה היה די מרגש, בטח זה יקרה עוד פעם. אנחנו ממתינים".

אהרונוב: "בעיניי, לא להצביע זה לא בסדר. אני חושב שאנחנו כן צריכים להשתתף במשחק הדמוקרטי הזה וכן לעשות כמה שאנחנו יכולים לעשות. עדיין אפשר להגיד מה אנחנו חושבים וגם לשיר את מה שמאיר אריאל אומר, שזה משהו שהרבה אנשים מתחברים אליו. האלבום הזה אומר את זה בהרבה מקומות. יש דברים שצריכים לתקן אותם ו'זמן להתעורר' אומר 'בוא נעשה משהו בשביל שיהיה פה מקום יותר טוב'. זה התחיל במחאה וזה המשיך. אנשים פה צריכים להיות יותר אחראים לגורל של עצמם".

סטריט: "אני רגע רוצה להקצין קצת את הדיון. אני מכיר הרבה אנשים שהצביעו לכנסת, לכל המפלגות, והם הרגישו נבגדים. בסוף הם מרגישים נבגדים. אם מישהו, אחרי שהוא מצביע למישהו, מרגיש נבגד – ויש לי פרספקטיבה כבר, אני בן 42, זה לא מערכת בחירות אחת או שתיים – זה אומר לא מעט. אני לא חושב שהם (הפוליטיקאים, נ.ה) צריכים לקחת כמובן מאליו שכולם יצביעו. אני חושב שזה ימשיך בכיוון הזה, אחוזי הצבעה ירדו וירדו וירדו ואני חושב שגם שאם תהיה מפלגה ראויה עם אדם ראוי כולם יבואו ויצביעו".

התרגשתם מהמחאה החברתית או שזה הרגיש לכם כמו משחק?

מר: "ממש לא. יצא לנו הרבה להסתובב ולהופיע במחאה, לא רק בתל אביב. בכל מיני מקומות. אולי בתל אביב זה מהר מאוד פך להיות אופנה כי זה קרה במקום הכי מגניב וכולם באו והיה לזה קצת את הנופך הזה. אבל המחאה היתה בהרבה מקומות, לא רק בשדרה בתל אביב. היא היתה גם בירושלים, בדרום, יוצא לנו להגיע להרבה מקומות להופיע וזה היה באמת מרגש. זה קרה. אין מה להתכחש לזה. אנשים התגייסו, פאקינג נכנסו לאוהלים וגרו שם. זה די מטורף".

אבל אז בא הגשם והם חזרו הביתה.

מר: "זה היה הגל הראשון של זה. אי אפשר עכשיו לבטל את זה ולהגיד שלא יצא מזה כלום. קרה משהו. ויקרה עוד. נכון, לא שברו חלונות של בנקים –"

סטריט: "שברו".

מר: "ולא הפכו מכוניות של מנכ"לים, אולי קצת – אבל היה איזה ניצוץ".

ההמבורגר שמר הזמין מגיע. הוא מת מרעב ואלון גונב לו מהצ'יפס. מיד לאחר הריאיון הם ייסעו לקריית מלאכי, להופעה שתתחיל בחצות ותפתח חודש עמוס בצורה בלתי מבוקרת בהופעות לרגל האלבום החדש. לא רק שחברי הדג לא עייפים, מרוטים או ממורמרים, הם אפילו חולים על העבודה שלהם, רחמנא ליצלן. היחסים ביניהם מזכירים משהו בין אחווה מילואימניקית לפרלמנט שנפגש כבר שנים ומשוחח על ענייני דיומא. כיף לגלות שגם באלבום הזה הם משתפים פעולה עם אמנים גדולים כמו יצחק קלפטר, דקלון, טריפונס, פלד, אוחנה בראס בנד ועוד – מאפיין היפ הופי שקיים אצלם מאז ומעולם, יש לציין.

"אנחנו עובדים רק עם אגדות", מכריז מר וחבריו צוחקים. לדבריו, גם לעבוד עם קלפטר זה מאוד פשוט: "הוא בא, מנגן בן זונה, ואנחנו אומרים לו תודה-תודה-תודה ושמחים שהוא התחבר".

קלמס: "אנחנו מאוד נותנים משקל לליהוק של אנשים לאלבום, וזה תמיד נולד מתוך דיון מעמיק, כמו שמלהקים דמות לסרט. מעבר לאירוח יש את האדם והדמות. זה אנשים שאנחנו גדלנו עליהם. חשוב לנו שיש את היכולת לתת כבוד לאנשים האלה".

סטריט: "המשותף לכל האמנים שעבדנו איתם זה שהם לא עשו חזרה, הם באו לשמוע שיר. לחלק אנחנו שולחים את השיר קודם ולחלק לא. הם פשוט באים ונותנים באולפן את התוצאה שזו התוצאה שאת שומעת באלבום. ובגלל זה הם אגדה כזאת".

מר: "קלפטר ניגן בשיר מבלי שהוא שמע את המילים. הוא בא ונתן את זה".

אלון: "גם אהובה עוזרי שניגנה בשירת הסטיקר באה וניגנה ג'אם על המוזיקה".

סטריט: "גם ליאורה ב'חליפות' וגם פלד באלבום הזה".

זה מאוד לא אגואיסטי, יחסית ללהקה עם 100 איש.

מר: "אנחנו אנשים מקסימים" (צוחקים).

אלון: "מטריף אותי שכולם תמיד אומרים שאנחנו מלא אנשים, אז קודם כל בוא נתקן את זה. אנחנו שישה חברי להקה!".

מר: "לא יודע אם שמת לב אבל אנחנו לא ממש משחקים את משחק אור הזרקורים".

אז לא תיכנסו לבית "האח הגדול"?

סטריט: "אמרת שאנחנו קוראים לאנשים לא להצביע, אז הנה, אני קורא לכולם לא להצביע ל'אח הגדול', אל תבחרו באף אחד (צוחקים)".

תגידו, איך אתם לא מתים מעייפות? עדיין יש צחוקים בוואן כמו בניינטיז?

אלון: "יש שני ז'אנרים של להקות: המדכאות והיחסית שמחות. אנחנו שמחים להשתייך לקבוצה ב'. יש לנו מנהל צוות הווי ובידור שקוראים לו משה אסרף והוא שובר אותנו כל נסיעה. וכן, אנחנו כמו בניינטיז! די מבסוטים".

אלון: "יש לנו אלבום חדש עם שירים חדשים שאנחנו מתים להופיע איתם. זה מספיק ומספק".

מר: "זה לא כמו לאבד את הבתולין, אבל כן, זה עדיין כיף".

אלון: "צריך להבין שכשאתה עובד על אלבום שנה וחצי-שנתיים אתה נהיה חרמן רצח, זה חשוב ואמיתי".

סטריט: "איפה ניינטיז? בניינטיז היינו מגיעים להופעות עם הפרייבט של ההורים. יש לנו עבודה מאוד מגניבה. בשבוע שעבר הופענו בכרמיאל, אחר כך ביערות מנשה, היום נוסעים לקריית מלאכי, מחר אנחנו בתל חי. אתה נוסע, עושה את הדבר שלך ובא מלא קהל שרוצה לראות אותך".

מר: "זה ממש לא מובן מאליו".

17.5 - בארבי-תל אביב
18.5 - ברלה-להבות חביבה
31.5 - זאפה ת"א צהריים

מה חשבתם על החדש של הדג נחש? דברו על זה בפייסבוק