פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פסטיבל קאן 2013: החל המירוץ לאוסקר

      "All Is Lost" עם רוברט רדפורד ו"נברסקה" של אלכסנדר פיין זכו למחיאות כפיים, וכנראה יתחרו על הפסלון המוזהב השנה. וגם: מי יצרה את הפנטזיה הראשונה של הקולנוע הישראלי?

      תחילת סוף השבוע האחרון של הפסטיבל זימנה יום שמשי, בכורות עולמיות לשני סרטים הוליוודיים שעוד נשמע עליהם רבות השנה וגם הפתעה מרנינה תוצרת ישראל.

      "נברסקה" / אלכסנדר פיין (מתחרה במסגרת התחרות הרשמית)

      מה קורה קאן? סרט מסע נוסף של יוצר "אודות שמידט", "דרכים צדדיות" ו"היורשים". הפעם הוא בשחור-לבן, ומככבים בו וויל פורטה הצעיר (לשעבר מכוכבי "סטרדי נייט לייב") וברוס דרן הוותיק ("השיבה הביתה"). יחד הם מציגים את סיפורו של קשיש שנופל קורבן להונאת ספאם ומשוכנע שזכה במיליון דולר, כך שהוא גורר עמו את בנו המנוכר לגבות את סכום הזכייה הפיקטיבית. במסעם לעבר הגביע הקדוש, הם לומדים לראשונה להכיר אחד את השני.

      איך היה: "נברסקה" משכיל לתפוס מקום של כבוד בפילמוגרפיה המרשימה של פיין וחשוב מכך, בקאנון הרחב של סרטי מסע תוצרת ארצות הברית. התסריט מצחיק ואנושי, ההופעה של דרן נוגעת ללב, ודמויות המשנה מוסיפות לעלילה צבע. גם הצילום בשחור-לבן מתגלה כבחירה נכונה, שכן הוא מדגיש באופן עוצמתי את העובדה שאנו מביטים באמריקנה שהיתה ונעלמה.

      למרות כל זה, הסרט כה צנוע עד שאפשר לראות בו יצירה מינורית, אבל זו תהיה טעות: מעודנת ככל שיהיה, עדיין מדובר בקומדיה ארסית. בין השאר, למשל, היא מצליחה לחשוף דרך גיבורה הנאיבי את הצביעות של הקפיטליזם האמריקאי. בשעה שהוא מתעקש כי אם קיבל הודעה שזכה במשהו לא יכול להיות שזה תרגיל עוקץ, כי אם משהו כתוב שחור על גבי לבן סימן שהוא נכון, כולם צוחקים עליו בתחילה. אבל במחשבה על זה, מוכרחים להודות שיש משהו בדבריו. למעשה, הוא השפוי, והחברה שלוקחת תעלולים מסחריים כאלה כדבר מובן מאליו היא זו שהשתגעה.

      לכן גם הדמות הראשית כאן כה מעוררת אהדה, ובכלל זה סרט שקל להזדהות איתו וקשה שלא להתרגש ממנו.

      הרגע הבלתי נשכח: קומדיית טעויות שמתפתחת כשבנו של הגיבור יוצא לגנוב למענו מדחס. סצינה שממחישה בצורה הטובה ביותר את היכולת של הסרט לתאר התפתחויות ביזאריות בטון יבש, מה שהופך אותן לאבסורדיות ומשעשעות עוד יותר.

      Nebraska (יח"צ)
      גם מרגש וגם סאטירי. "נברסקה" (צילום: יח"צ)

      מסביב להקרנה: "נברסקה" התקבל במחיאות כפיים סוערות, ולאחר מכן המשיכו הנוכחים בהקרנתו למסיבת העיתונאים שלו. פיין הסביר בה מה משך אותו בתסריט, שכתב ביל נלסון – "זה סיפור על אדם שמנסה להבטיח לאביו המזדקן רגע של כבוד וזה נושא שאני מתחבר אליו, כי גם ההורים שלי מזדקנים ואני רוצה שזה יקרה בכבוד. זקנה זה משהו שיכול לנשל אותנו מצלם אנוש ואנו צריכים לשמור עליו בחוזקה". הוא סיפר גם כי כבר לפני תשע שנים קרא את התסריט, שנכתב בידי בוב נלסון, אבל זה היה ישר אחרי "דרכים צדדיות" ונמאס לו בזמנו לביים סרטים שמתרחשים ברובם בתוך מכונית, אז הוא העדיף לחכות קצת.

      לאחר מכן, סיפר פיין שתמיד רצה לצלם בשחור-לבן והפעם זה נראה כמו ההזדמנות הנכונה לעשות זאת. באולפני פראמונט שלהם שייך הסרט לא אהבו את זה כמובן, והסכימו לכך רק בתנאי שיצמצם את התקציב.

      לסיכום, דיבר הבמאי גם על בחירה מפתיעה נוספת – ליהוקו לתפקיד דרמטי של פורטה, המוכר בעיקר מ"סטרדיי נייט לייב" והספין-אוף הקומי עוד יותר שלה, "מקגרובר". בהקשר לכך, גילה הבמאי – "לא הייתי חושב עליו גם בעוד מיליון שנה, אבל הוא עשה אודישן מעולה ושידר בו כנות, מתיקות ופגיעות שהיו מושלמים לתפקיד".

      מה יקרה מקאן והלאה? בשל התחרות הצפופה לא בטוח ש"נברסקה" ייצא מהפסטיבל הזה עם פרסים, אבל לפיין יש מסורת מפוארת באוסקר ונראה שגם סרטו החדש החל בריביירה את דרכו לזהב. סביר להניח שיקבל בעתיד לכל הפחות מועמדויות בקטגוריות התסריט המקורי והשחקן הראשי, שם לדרן תהיה הזדמנות לקבל את הפסלון הראשון שלו.

      באשר לעתידו המסחרי, ברור כי השחור-לבן מצמצם את הפוטנציאל הכלכלי של הקומדיה אבל העובדה שיש בכוחה לגעת גם בדור האבות וגם בדור הבנים, תסייע לה לפצות על כך.

      ""All Is Lost / ג'יי.סי צ'נדור (הוקרן מחוץ לתחרות הרשמית)

      מה קורה קאן? הבמאי של "התמוטטות" מציג סרט ובו שחקן אחד בלבד – רוברט רדפורד, המגלם אדם שיוצא למאבק הישרדות באמצע האוקיינוס.

      איך היה: בעת שהציג את "חיי פיי", התבדח אנג לי ש"לא קל לעשות סרט על גיבור שנטרף בלב ים בלי טום הנקס". אבל המשימה שלו היתה משחק ילדים לעומת מה שציפה לצ'נדור ולרדפורד, כי להם אין גם טיגריס, אפקטים ממוחשבים, סיפור מסגרת וכיוצא בכך. הסרט הוא אחת היצירות הסגפניות בתולדות הוליווד, בלי שום דמויות אחרות חוץ מהגיבור, בלי דיאלוגים ובלי כל תעלולים. כל מה שיש כאן זה אדם וטבע.

      בכלים המצומצמים האלה משכיל הסרט להנפיק חוויה מרתקת, הודות לעבודות הבימוי רבת ההשראה של צ'נדור ותצוגת המשחק רבת הכריזמה של רדפורד. צריך סבלנות רבה כדי לצפות ב"All Is Lost", אבל זה משתלם.

      הרגע הבלתי נשכח: כל אחד מן הצילומים עוצרי הנשימה המציגים את הסירה במרכזם של המרחבים העצומים ומראים כמה קטן האדם מול הקיום.

      מסביב להקרנה: פרמיירת הסרט הסתיימה במחיאות כפיים בעמידה לרדפורד, שהתקשה להסתיר את התרגשותו. בכל זאת, למסיבת העיתונאים הגיע חד וצלול, ובהתאם לשמו של "All Is Lost", הכריז בה שהרבה דברים הלכו לאיבוד באמריקה – "האמונה שלנו בערכים מסוימים התפוררה בגלל כל מיני סקנדלים ציבוריים", אמר, "והיא רק ממשיכה להתפורר". בהמשך לכך, תקף את התיעוש והטכנולוגיה – "היקום מזהיר אותנו בקול רם ואנו לא מקשיבים. אני תוהה מתי כל זה יתפוצץ".

      רוברט רדפורד בפסטיבל קאן (GettyImages , Gareth Cattermole)
      לא הפסיק להתרגש. רדפורד בפסטיבל (צילום: Gareth Cattermole, אימג’בנק, Gettyimages)

      מה יקרה מקאן והלאה? לפי הדיוחים, הסרט לא התקבל לתחרות הרשמית שכן נחשב "מסחרי מדי". לא ברור על מה מדברים פרנסי קאן ומה הם מבינים בשוק האמריקאי, שהרי בגלל אופיו המינימליסטי של סיפור ההרפתקאות הזה, יהיה לו קשה מאוד להתחרות ב"שודדי הקאריביים" ודומיו בקופות ארצות הברית. מה שיעזור לו לתפוס את תשומת הלב של הקהל היא המועמדות העתידית לאוסקר של רדפורד, שנראית כמעט ודאית.

      "מיכאל קולהאוס" / ארנו דה פלייר (מתחרה במסגרת התחרות הרשמית)

      מה קורה קאן? עיבוד נוסף לנובלה הקלאסית של היינריך פון קלייסט על הסוחר מהמאה ה-16, שצמד מסוסיו מוחרמים ללא סיבה בידי השלטונות, ואף שלכאורה מדובר בעניין של מה בכך, הוא יוצא למאבק עקוב מדם כדי להשיב אותם לרשותו ולהשיב את הצדק על כנו. בתפקיד הראשי: מאדס מיקלסן ("הציד", "חניבעל").

      איך היה: אמנם הוא בנוי כאפוס, עם צילומי נופים פנורמיים והרבה סוסים וחרבות, אך זה סרט תיאורטי ואינטלקטואלי במהותו. הוא בנוי בעיקר מדיאלוגים ארוכים בשפה גבוהה, ואלה אמנם מעלים את כל השאלות הפילוסופיות, המוסריות והתיאולוגיות שקיימות במקור, אך הם לא קולנועיים בעליל ומוגשים בצורה כבדה ופומפוזית ובמבטאים מגוכחים. לכן, אף שיש בו רגעים יפים ומרתקים, הצפייה ב"מיכאל קולהאוס" קשה מנשוא, אפילו במסגרת של פסטיבל. כפי שהעירו הקולגות האמריקאים שישבו לצדי, אולי הפתרון הוא ליצור לו רימייק הוליוודי בשם "Michael Cool-Ass", שבו יהיה קצת יותר אקשן.

      הרגע הבלתי נשכח: דיאלוג בין הגיבור לנסיכתו, בו היא מסבירה לו בקור רוח מקפיא דם כי אם רק מפחדים ממך אז אתה אדם שנוא ואם רק אוהבים אותך אתה אדם חלש, ולכן צריך לעורר פחד ואהבה במידה שווה.

      מיכאל קולהאס (יח"צ)
      אחי, תשתחרר. מתוך "מיכאל קולהאוס" (צילום: יח"צ)

      מה יקרה מקאן והלאה? הסרט התקבל באדישות מוחלטת בתום הקרנתו ההמונית – בלי שריקות בוז, אבל גם בלי מחיאות כפיים. זה מעיד על הדרך הקשה הצפויה לו, שכן הוא מיועד אך ורק לאמיצים שבין מיטיבי הלכת.

      הנקודה הישראלית:

      ולסיכום, במסגרת תחרות סרטי הסטודנטים של הפסטיבל אפשר היה לראות אמש את "בבגה" של גן דה לנגה מסם שפיגל. מדובר באחת היצירות הנועזות שיצאו מבית ספר ישראלי לקולנוע, ובכלל בתוצר חריג ואמיץ יחסית לעשייה המקומית. הבמאית הצעירה מציגה כאן אגדה על יצורה פראית שחיה ביער ובן האנוש שנקרה בדרכה, ועושה זאת בצורה מהפנטת. יש להצדיע לה על ההשראה וההשקעה בה בנתה את דמותה המפלצתית של הגיבורה, ויד האמן שבה עשתה זאת. כל אלה מתעלות לרמת סרט עתיר תקציב של יוצר הוליוודי מנוסה, ולרגע אי אפשר לחשוד שמה שאנו רואים הופק בידי צעירים דלפונים מירושלים.

      מתוך הסרט "בבגה" (יח"צ , זיו ברקוביץ)
      נראה הוליווד. מתוך "בבגה" של גן דה לנגה (צילום: זיו ברקוביץ)

      מעולם לא ראינו בארץ משהו שכה קרוב ברוחו ל"ווילו והנסיכה", "הנסיכה הקסומה" וכדומה, ודה לנגה הלכה כאן צעד שסגר במעט את הפער ארוך השנים בין התעשייה המקומית לעולם הפנטזיה. עכשיו נותר רק לחכות בקוצר רוח לסרט הארוך הראשון פרי עטה.

      פסטיבל קאן 2013: כל הדיווחים והביקורות
      מחכים לחדש של רוברט רדפורד? דברו על זה בפייסבוק