פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הלבוש משחית: לצה"ל אין בעלות על הגוף של החיילות המתפשטות

      צה"ל לא מזועזע מעצם החשיפה הפיזית של החיילות שהצטלמו בתחתונים וחזייה - אקט משועשע בסך הכל - אלא מהעובדה שעשו זאת ללא רשות, כי כשזה משרת את צרכיו, אין לו בעיה לסרסר

      מסכנות חיילות צה"ל. בעוד שבנות גילן מעבר לים זוכות בחוויות קולג', חוגגות במסיבות בריכה שהדרס קוד בהן הוא ביקיני וגרונן צרוד מצעקות "ספרינג ברייייייייק", הנערות הישראליות מסתפקות בבסיס אקראי בדרום הארץ או בצפונה, לרוב רחוק מהבית, לובשות מדים משומשים שגדולים עליהן בכמה מידות והצעקות היחידות שלהן מסתכמות ב"כן, המפקדת!" במקרה הסביר ו"ברעעעעעעעעעל" במקרה הרע.

      והנה, ארבע חיילות, "בימים הראשונים לאחר גיוסן", לפי תגובת צה"ל - אבל משוחררות מבחינות אחרות, הצטלמו כאילו זו מסיבת הבריכה שלהן בבסיס בדרום הארץ והפריחו את השממה. עוד נכתב בתגובת הצבא ש"התמונה עומדת בניגוד לערכי צה"ל ולהתנהגות המצופה מחיילות וחיילי צה"ל".

      חיילות צילמו עצמן בלבוש חושפני, יוני 2013 (מערכת וואלה! NEWS , פייסבוק)
      די ללבוש (צילום מסך מפייסבוק)

      לא ברור כמובן מהי "התנהגות מצופה" וכיצד "ערכי צה"ל" מתנגשים בקיום התמונה הזו או אחרות שקדמו לה, אבל אפשר להבין למה גוף צבאי כל כך נחרד מהסיטואציה. במדינה שבה למדים יש חשיבות כמעט קדושה, כשמאות מיתוסים מבוססים על לובשיהם, לא פלא שהזעם מתפרץ כשכמה נערות שכפופות למערכת מבצעות אקט שאינו עומד בשורה אחת עם התקנון – גם אם זה לא התייחס עד כה באופן ישיר למעשה שלהן.

      לצה"ל, כגוף, יש אולי את כל הסיבות לכעוס, אבל שום הצדקה להיות מופתע – אפשר להכניס את האדם, פיזית, למסגרת, אבל לא ניתן לכלוא את התודעה והרצון, גם אם הרצון כרגע הוא שטחי, ילדותי, ומשועשע. להתפשט ולהצטלם, זה הכל.

      גל גדות במגזין מקסים (יח"צ)
      גל גדות במגזין "מקסים" (צילום: יח"צ)

      בשנת 2007 מגזין הגברים האמריקאי "מקסים" פרסם הפקת צילומים בשיתוף משרד החוץ הישראלי תחת הכותרת "נשות צבא ההגנה לישראל", בה השתתפו (בביקיני, כמובן) גל גדות, ירדן הראל ודוגמניות ישראליות נוספות שהיו חיילות במהלך הצילומים או לפניהם. גם אם צה"ל לא היה שותף פעיל לפרויקט, הרי שהוא ידע, נתן את האישור ובטח קבע את התנאים.

      מהותו של צבא, מעבר להגנה, הינה שליטה – בחייליו, בשטחים, באנשים. צה"ל, שאין עוררין על יכולתו לשלוט בכל אלה, לא יכול להתמודד עם העובדה שהשליטה הזו נשברת לעיתים. אין יחסי ציבור ומחלקת שיווק, תיאום ציפיות, ליטוש פוטושופ, לוקיישנים מועדפים, וכמובן – אין אישור. הגוף של החיילות, כידוע, הוא רכוש צה"ל, וצה"ל יקבע מתי הוא מפשיט אותו מהמדים ומסרסר בו לצרכיו שלו, ומתי הוא "מטפל בו בערוץ הפיקודי" (לשון תגובת דו"צ).

      עבור החיילות בבסיס זה היה כנראה עוד רגע סתמי ובר חלוף, תיעוד של רגע שמח בתקופה שרובה לא נעימה עבור רוב בני האדם. לא אג'נדה של פגיעה בצבא ובטח לא ניסיון להפגין איזושהי מחאה. בצה"ל, מתברר, זה לא מקובל - זה בסדר להתפשט, אבל רק בפקודה.