בלוג "האח הגדול": המשחק המלוכלך של פאולינה

ברוכים הבאים למשימת ה"מה? אין לי מושג. טוב תשים להם שעון כזה ונגיד להם לעשות כל מיני שיגועים כאלה וננסה להרכיב מזה משהו בעריכה" המרגשת. נושא המשימה: "זמן". מטרת המשימה: כל מיני שיגועים כאלה. מספר פסילות: מיליון. פואנטה: אממ... תראו, ציפור! והיא עושה כל מיני שיגועים!

"האח הגדול": כל החדשות וביקורות

וכך לנגד עינינו ההמומות נתחבים דור ופאולינה לתוך כלוב בלי שיגידו להם מתי לצאת; לאון ופאולינה מחוייבים לסיים את התספורת של דור תוך דקה, אבל בתום המשימה יכלו ממילא לשוב בנחת ולהשלים אותה, כך שלמי אכפת; דורין מתבקשת לצלול באמבטיה במשך "60 שניות במצטבר", מה שיכול תיאורטית להתפרש על פני יומיים; ולאון נדרש "להחליט בתוך דקה אחת אם הוא מסכים להסתפר קצוץ או לא" – אבל גם החלטה לא להסתפר היא החלטה, לא? אז למה הסירוב שלו נחשב כפסילה? ולמה הוא היה צריך דקה בשביל זה? משימת ה"זמן" נראתה יותר כמו סלט לא ברור של כל מיני שיירי-משימות שהצטברו בחדר העריכה עד שיורם זק נכנס בסמכותיות ושאג "תמצאו לי תירוץ להלביש את גילי וביז'ו בתחפושות של חתולים". אחרי משימה כה אינטנסיבית כמו משימת הצחוק, זה קצת מביך לראות את הדיירים מתקשקשים במשימה דבילית של "הלבישו את אבי בתחפושת סומו במשך פחות מדקה, ואז... טוב זהו ביי". נדמה כי עזיבתו של בני בטרם עת מאפילה על היצירתיות של כולם.

מאז שבני הלך, צנח מפלס הששון בבית. כולם יושבים אבלים, נזכרים ברגעים היקרים שבהם ביקש בני מפאולינה לשחות בריכה כדי להסתכל לה על התחת. איפה ישנם עוד אנשים. גילי מתקין לזכרו אנדרטה של זבל מדובלל, ובביקור הבא של אובמה בארץ דבר ראשון ייקחו לשם את הפמליה שלו. כאן היה בני. הוא חיבר כוסות חד-פעמיות עם חוטים. אנחנו לא בטוחים מה הוא ניסה לבנות עם זה, כנראה שועל או אינטרנט, אבל זה יפהפה.

ופתאום מתברר שדקה לפני ההדחה, שלי נזכרה לפתח רגשות כלפי בני. רגשות כלפי בני! תארו לעצמכם, כמעט והיה לנו רומן בבית שהוא לא של שלישיית הפאוור פאף גירלז, דור פאולינה ולאון! כמעט זכינו בזוג המלכותי "דה בני'ז", הוא כאילו-פוליטיקאי, היא כאילו-סקסולוגית, ויחדיו הם בונים ויברטורים מקרטון-ביצים וחרדון ומפיקים תכניות ייעוץ זוגי בערוץ לולי. פשוט לא ייאמן שהפלא הפוטנציאלי הזה נגוז ונשארנו לבהות בפאולינה מאנפפת "לאון, למה אתה לא שואל אותי אם אני רוצה מים". מתחשק לתלות את עצמנו עם האינטרנט (או השועל?) של בני.

בואכה משולש הדבילים, פאולינה ממשיכה לשחק בדור ולאון בצחקוקים מתפנקים. על דור היא נמרחת: "היית נמשך אליי גם בחוץ? מה אתה מרגיש כלפיי? אני יותר חמודה ככה או ככה?" ועל לאון היא מתכרבלת: "כשאתה רואה אותי, מה אתה מרגיש? כמה אתה מרגיש? אולי אני אנשק את דור?" כשהייתה לכודה בכלוב עם דור (אופסי, עוד הזדמנות להישען בחושניות על עמודים!) שלקה לו את הנשמה בניסיונות לסחוט ממנו וידויי אהבה, ומיד כשלאון הגיע קפצה לבשר לו ש"דור הוא כמו אח שלי". שני האומללים מנסים לשמור על כבודם בזמן שפאו-פאו מפזזת להם על המפשעות עם מרק רותח בידיים ואי אפשר לדעת על מי היא תיפול. בלית ברירה שניהם נאלצים להוריד את החולצות שלהם ולהתעמל מולה יומם וליל, בתקווה שמתישהו היא תסיים לספור את ה"אן דן דינו" ותעניק לאחד מהם את חסדי היופי הפנימי שלה. עד אז – תרקדו, בובות חמודות שלנו, תרקדו.

גילי נותר לבדו. אפילו חבריו האהובים – לאון ומי שעומד כרגע ליד לאון – הולכים ומתרחקים ממנו. זה די מתיש להיות חבר של גילי, לרוץ אחריו ללא הרף בתחנוני "גילי בבקשה, עזוב אותה, היא רק שאלה מי גמר את החלב, זה לא לעניין שבגלל זה אתה חונק אותה עכשיו". להשגיח עליו כל העת כמו על דייסה שעומדת לגלוש בכל רגע. וניכר על לאון שהוא כבר עייף מרוב ידידות-אמת-או-וואטאבר.

וכך, גילי הולך וננטש, וענן מלנכולי אופף אותו. על הנדנדה בפינת העישון מתלחששים הביז'ואים נגדו, שלי מצטרפת אליהם, ואפילו יניב מתייצב מולם בזקן הארקדי דוכין החדש שטיפח ומכריז בחשיבות ש"הפנקס פתוח והיד רושמת", שזה משפט שהוא תמיד רצה להגיד. וביז'ו מכריז גם הוא ש"המשאית מעמיסה ומעמיסה, ומתישהו היא כבר לא תוכל להעמיס ותעשה כזה שלבבבופ". כולם מאוד רציניים וחגיגיים בהכרזת המלחמה שלהם נגד גילי מיילי, מה שמוציא קצת את הרוח ממפרשי הנדכאים-הצודקים שלהם, ופתאום הם אלה שנראים כמו בריונים טמבלים שמצטטים פתגמים בזמן שהקורבן החמוד שלהם מצטנף בחדר האח הגדול ומדבר על רגשות. יכול להיות שגילי הולך להיות השפרה קורנפלד החדשה?

ה"יום ללא עישון" מצליח מעבר למצופה, החבר'ה מחליקים כיפים עם שכבת האוזון, אפילו טהוניה נמצאת "במצב רוח של נתינה" מספר יניב (זו הייתה ההזדמנות שלך, אידיוט!). הפרס על ההתמדה: הדיירים לא יצטרכו להעמיד זה את זה להדחה השבוע. שזה אומר, כמובן, שכולם יהיו מועמדים להדחה. יום ללא עישון שמח, פראיירים!

גם אנחנו נענשנו, כי עכשיו, כחלק מהסידור החדש, כל דייר נכנס בשידור חי לחדר האח וממליץ על הדייר הכי אהוב בבית. "הכי אהוב עליי או הכי אהוב בבית?" מקשה ענת. "אממ..." ממלמל האח הגדול ומעלעל במבוכה בערימת הניירות עם ההסברים של תהליך ההדחה השבוע, אבל כולם מכוסים בציורים של בולבולים, "אממ... שהכי אהוב בבית, כלומר עלייך, כלומר שהכי אהוב, כלומר, יש לך דקה לשים עלייך תחפושת של ינשוף". ענת, כרגיל, מקבלת את תשע-עשרה שעות המסך שלה, כש"האח" מתעקש לברר איתה לפרטי פרטים מה היא חושבת על טהוניה, בשידור חי, בזמן שכל עם ישראל מתעלף בתרדמת על השלט. לילה טוב.

"ספגתי פה שמות-גנאי, ספגתי פה שמות-גינוי, הכול" (טהוניה סופגת)
"גילי אמר לי שהוא הגלגול של יוסף הצדיק" (דנה מגלה את סוד המוטיבציה של גילי)
"מצדי שכולם ימותו" (טהוניה מקדמת את פני משימת ההתנזרות מעישון)
"יאללה, אם גם מחר נצליח לא לעשן, נזרוק את הקופסאות" (החבר'ה נסחפים)
"גילי תצחיק אותי! לא רוצה להצחיק אותי? סבבה" (גילי עושה חיקוי לא רע בכלל של דורין)
"אני רק יעשה ככה רובינזון קרוזו, התקליט שלו טה טה טה" (ביז'ו חושף את אסטרטגיית הלחימה שלו בגילי)
"אני מצחיק ת'צמי, מאכיל ת'צמי, הכול פיקס" (אצל גילי הכול בסדר)