איזה מאמי הוויברטור שלך

מילת המפתח היא קוואי, או חמוד ביפנית - תרבות שלמה של מוצרי צריכה קטנים וצבעוניים מפלסטיק, העולם שבו גרים הלו קיטי, פוקימון ועשרות גיבורי מאנגה אלמוניים. התערוכה "טוקיו וואו" ("Tokyu Wow"), שמוצגת בחדר קטן בסוהו של לונדון, דוחסת לחלל הקטן של הגלריה המון חפצים קטנים עוד יותר במחווה לתרבות היפנית האותנטית החדשה; סביבת הניאון שהחליפה את הגיישות וטקסי התה בערימות של סושי מיוצר על ידי רובוטים.

לכאורה קשה לדמיין מראה משמח יותר - עשרות פיות מחייכים מתחת לעיניים ענקיות על גבי מוצרים בלתי שימושיים בעליל כמו מדבקות למניעת הצטברות של לכלוך בפופיק או מחזיקי מפתחות שמבוססים על דמויות של גיבורי על בהשראת סוגים שונים של לחם (טוסט מן ואיש הלחמניה – אלה לא מסוג הדברים שאפשר להמציא). אבל ככל שמתעמקים בכיתוב שמלווה את המוצגים הצבעוניים, התמונה נעשית הרבה יותר קודרת.

למעשה החדר מחולק לפי ארבע קטגוריות ראשיות: מוצרים שקשורים לעייפות ולחץ בעבודה (כמו אוזניות אזעקה שמעירות אנשי עסקים ישנוניים ברכבת), מוצרים שנועדו "לתקן" את מבנה הפנים היפני ולהתאים אותו לאידיאל היופי המערבי (כמו מכשיר להגבההת גשר האף), חפצים שקשורים לפטישיזציה של נערות בית הספר ביפן (גרבי ברך, אזעקת אונס בצורת דב מחייך וכיו"ב), ומוצרים שמקלים על ההתמודדות עם בעיות כמו זיהום אוויר, צפיפות אוכלוסין ורעידות אדמה (כולל קו אופנה עם כיסים רחבים במיוחד למילוי בעיתונים כשאספקת החשמל העולמית תיגמר).

הסתכלות מדוקדקת מגלה שאפילו הלו קיטי התמימה מודבקת למשהו שבהחלט עשוי להיות ויברטור. המוצגים הנ"ל לא נבחרו לתערוכה דווקא בגלל היחודיות שלהם. את רובם אפשר למצוא בחנויות כל-בו גדולות ביפן. אבל יותר משהם משקפים איזו שמחת חיים אוריינטלית, או אפילו עבדות של פלסטיק בעולם השלישי, הם מבטאים את החרדות והתסביכים של תרבות מואצת במשבר. אם יפן חווה את המאה ה-21 קצת לפני שאר העולם, זה עדיין לא אומר שהיא יודעת איך להתמודד עם זה. כמו שיבושי האנגלית המצחיקים שמלווים את עולם הפרסום ההיפר-צבעוני שלה, גם האובייקטים שהיא מייצרת הם העתק של העתק של העתק, עיבוד משובש של עולם מערבי אבסטרקטי שרק היפנים יכלו להמציא.

* התערוכה "Tokyu Wow" מוצגת בלונדון עד ה-27 באוקטובר