אני מקדים קצת לראיון ותופס את אסף גברון באמצע סשן הצילומים לכתבה הזו על גג ביתו. הוא מסתכל אל העדשה, קצת מבויש מתשומת הלב שמוענקת לו, אבל קשה לפספס את הניסיון שלו מול המצלמה. משהו בזווית העין, בהמחזה של התמונה. הוא לא בהכרח מתמסר למצלמה, אבל יודע לתת לה את מה שהיא רוצה. אנחנו נפגשים כדי לדבר על ספר הביכורים שלו, "אייס", שיוצא עכשיו בהוצאה דיגיטלית מחודשת אחרי שנעלם מהמדפים כבר לפני שנים ארוכות, אבל השיחה מתגלגלת גם לכתיבה, התבגרות וטכנולוגיה.
מה ההבדל בין אסף גברון שכתב את "אייס" ואסף גברון שהוציא השנה את "הגבעה"?
"אסף שכתב את "אייס" הוא לא סופר. הוא בחור צעיר שמתנסה. הוא קרא ספרים שלא היו כמותם בעברית, כמו הספרים של ברט איסטון אליס ("פסיכופת אמריקאי") ואירווינג וולש ("טריינספוטינג", "אקסטזי"), והוא רוצה לנסות. הפרק הראשון לא נכתב מתוך ידיעה שזה יהיה רומן, וגם לא השני או השלישי. הם נכתבו כשלושה סיפורים נפרדים. רק אחרי שסיימתי את שלושתם אמרתי, אוקי, זה אותו בנאדם בתקופות שונות, ואני ממשיך איתו. לא תכננתי מראש. יש שם אומץ ותעוזה שאין לי היום. אני חושב שזה באופן כללי ההבדל בין גיל עשרים וקצת ובין גיל ארבעים ומשהו. אין כל כך גבולות, ואין מגבלות ואין חשבון, ואני אומר את כל הדברים האלה לחיוב בהקשר הספרותי.
אסף שכתב את "הגבעה", לעומת זאת, הוא סופר שכבר פחות או יותר יודע שהוא סופר. גם זה לא דבר שמובן לי מאליו, אבל בוא נאמר שכבר הגעתי למקום הזה של סופר שיושב וכותב רומן רחב יריעה, מתחקר אותו במשך שנים. יש לו גבולות ברורים. הוא יודע שיהיה לזה קהל, והוא רוצה לדייק. זה סופר הרבה יותר מיושב וגם הרבה יותר מתוכנן. אני חושב שיש לי היום יכולות שרק הזמן והניסיון העניקו לי. יכולות שלא היו לי אז".
איך זה מרגיש, להוציא מחדש את הספר הראשון שלך, אחרי 16 שנים?
"זה ספר שאני מאוד גאה בו, תמיד אהבתי אותו וזה כיף שאפשר להשיג אותו שוב. יש בו ראשוניות שאי אפשר לשחזר. יש בו תחושה מאוד טרייה של 'בלי חשבון'. זה משהו שבספרים האחרים שלי אני לא משחזר ואני גם לא רוצה לשחזר. אני כבר נמצא במקום אחר, אבל זה משהו שתמיד יישאר חלק מהספר הזה. יותר מזה, להוציא אותו בפורמט דיגיטלי בישראל זה צעד מאוד חלוצי ואקספרימנטלי. הקוראים עדיין לא רגילים לזה. אז בעיני זה מרגש להיות מהראשונים שמנסים את זה כאן".
יש שינויים שהיית רוצה לעשות בספר? או שינויים שעשית בו?
"קראתי אותו שוב אחרי הרבה שנים ומאוד נהניתי מהקריאה. זה לא ששכחתי, בכל זאת זה ספר שלי, וידעתי מה עומד לקרות בעמוד הבא, אבל נהניתי ממנו. פה ושם קיצרתי שתי מילים, מקסימום שורה שהרגישה לי מיותרת. אבל לא עשיתי שינויים גדולים. אנשים מבינים שזה ספר שנכתב בגיל צעיר יותר, וכמו שאמרתי, יש בו אנרגיות נורא חזקות וקורים בו דברים נורא חזקים, חלק ממנו יותר מחוספס, חלק אולי לא מהוקצע עד הסוף אבל זה חלק מהחן שבו".
אחרי שפרסם שבעה ספרים ותרגם עשרות אחרים, אפשר לומר די בקלות שלאסף גברון לא רק שיש מקום, אלא גם שזהו מקום טוב בעולם הספרות הישראלי. הוא נחשב לאחד היוצרים היותר פורים בסצנה המקומית ושולח את ידו גם בתחומים אחרים, ביניהם להקת הפה והטלפיים הוותיקה. לאחר ש"הגבעה", אותו רומן רחב יריעה שהתייחס אליו קודם, זכה לביקורות מעולות ולהצלחה בארץ, התבשרנו בשבוע שעבר כי הזכויות לתרגם אותו נרכשו על ידי הוצאות בשבע מדינות שונות. גברון לא נותן לעובדות לבלבל אותו, וכשאני מפנה את תשומת ליבו להצלחה הגדולה, ומברך אותו על שנה מוצלחת במיוחד, הוא פוטר את הדברים כלאחר יד.
"אני לא יודע אם זו שנה מוצלחת. אני מסתכל על כל הקריירה שלי כמסלול, ואני חושב שהמסלול בעלייה. זו מעולם לא היתה עלייה תלולה, אלא 16 שנים של עלייה מתונה, לטוב ולרע. יש סופרים שבספר הראשון מכרו הרבה יותר ממה שאני מכרתי בכל הספרים שלי והפכו לשם. אני לא מתלונן, ואני מצליח פחות או יותר להתפרנס, שזה די נדיר. אבל עדיין, אני לא מרגיש שאני איזה כוכב".
הספרים שאתה בוחר לתרגם שונים מאוד מאלה שאתה כותב
"ברור שכשאני מתרגם את ג'יי קיי רולינג אני לא מתרגם את זה כי זה דומה לי, אבל הרבה פעמים יהיה תואם בין משהו שאני מאוד אוהב ובין מישהו שאני לא יודע אם אני כותב כמוהו, אבל אני אשמח אם חלקים ממנו יהיו קיימים אצלי בכתיבה. אם זה סאלינג'ר ואם זה פיליפ רות או דיוויד פוסטר וואלאס. כשאתה מתרגם ספר, אתה מפרק אותו לגורמים, מוצא את הטעויות ואתה גם לומד; פיליפ רות למשל וסאלינג'ר הם שניים שלימדו אותי המון תוך כדי תרגום שלהם. אני אוהב ללמוד ואני מקווה אפילו שמשהו מרוח הקודש שלהם ייתן השראה גם לעבודה שלי".
מה מעסיק אותך היום?
"האלבום החדש של הפה והטלפיים; נסיעה לשיקגו שקשורה ל"נרטיב4" - פרויקט מאוד מעניין שאני שותף לו, של סופרים בינלאומיים שמנסים להשתמש בסיפורים כדי לחבר בין קהילות ואנשים, כשאותי מעניין החיבור של ישראלים ופלסטינים. ישנם אירועים בנובמבר שקשורים ליציאה של "הגבעה" בגרמניה. יש את "אייס" שזמין מאתמול להורדה ויש את שבוע הספר שיהיו בו כל מיני אירועים. יש את המשפחה- לבת שלי יש יום הולדת שש, זו גם התעסקות ואולי כאב ראש גדול יותר מכל מה שאמרתי. עוד מעסיק אותי קובץ סיפורים שאני ואתגר קרת עורכים. קובץ סיפורי נואר שנקרא "תל אביב נואר" וייצא באנגלית.
ומעל הכל, תחילת העבודה על הספר הבא. עדיין לא כתבתי מילה, אבל אני לא רוצה לעשות תחקיר של חמש שנים כמו שעשיתי ל"הגבעה". אני קורא הרבה וצופה בדברים שקשורים. זה הדבר שאני הכי אוהב וזה שלב מרגש, כי זה השלב שאתה ממציא ובונה את הכל. יש כמה שלבים בתהליך של הוצאת ספר, וכל אחד הוא נחמד ולא נחמד מסיבתו. השלב הזה נחמד ברמת הלימוד וברמת הבנייה. הוא גם יחסית יותר יצירתי מאחרים. אפילו מהכתיבה עצמה".
העיסוק בפוליטיקה כמעט תמיד היה חלק מהיצירה שלך. בספר "הגבעה" זה בולט הרבה יותר.
"חנן אלשטיין, שערך את הגבעה וכתב את אחרית הדבר של "אייס" עשה הפרדה בין שלושת הספרים הראשונים שלי ושלושת הספרים הבאים. לראשונים הוא קורא "הטרילוגיה הבינלאומית" כי רציתי לכתוב כמו הספרים שאהבתי - אמריקאים, סקוטים ואנגלים - ופחות עניין אותי הסיפור הישראלי.
לטרילוגיה הבאה הוא קורא "הטרילוגיה הפוליטית". החל מ"תנין פיגוע" שהוא על תקופת הפיגועים, ו"הידרומניה" שיש בו סצנריו שהוא בעיקר אקולוגי אבל גם פוליטי, על המצב של ישראל בעוד שישים שנה, ו"הגבעה". זה תחום שמאוד מעניין אותי, שלא עניין אותי בעבר. זה התחיל עם "תנין פיגוע", שאמרתי- בואנה, איזה תקופה מטורפת. כל הפיגועים האלה, כולם מתפוצצים מסביב, מה קורה פה. הקונפליקט הזה מרתק אותי. יש בו משהו מיליון סיפורים ודברים אבסורדים ואני אוהב להתעסק באבסורד, בסתירות, בכל מיני דברים לא הגיוניים.
מה שמעניין אותי הוא לא להביע את דעתי, אלא לספר על סיטואציה שהיא פוליטית, כי היא מאוד טעונה ומלאת סתירות ורגשות. אני לא כותב טורי דעה ולא מפרסם סטטוסים בפייסבוק שהם מאוד פוליטיים אבל אני כן רוצה לעשות משהו טוב. אני יכול לומר שבספר החדש יהיו כמה התייחסויות לבלאגן שיש בישראל, אבל הוא יהיה הרבה יותר קליל".
אמרת שמרגש אותך להוציא את "אייס" בגרסה דיגיטלית. נראה שנהנית מהאפשרות לשחק עם הפורמט הזה, לתת ערך מוסף למדיום החדש.
"זה לא רק אני, אלא כל החבר'ה של "אינדיבוק", שהוציאו את הספר. הם היו בעד להעשיר ולהוסיף. כמובן שהעניין המרכזי הוא הספר והקריאה בספר, אבל בפורמט הזה יש אפשרות להוסיף לינקים לאתרים ועוד קצת תוספות, בין אם זה גרסת הסיפור הקצר שזכתה בפרס ובין אם זה וידאו שחבר שלי עשה. כמו ש"אייס" היה אקספרימנט בכתיבה, גם עכשיו הוא אקספרימנט ברמה של החדירה לשוק החדש. אני לא חושב שהספר יימכר בסדר גודל של "הגבעה" או של ספרים בחנויות, אבל אני כן חושב שיותר ויותר יקנו אותו. מה שנפלא זה שהוא לא יאזול, הוא תמיד יהיה".
אתה חושב שבאמצעות הפורמט הדיגיטלי אפשר יהיה להנגיש את הספרות למי שלא נוהג לקרוא בדרך כלל?
"אני לא יודע. אולי בעתיד. קריאה זה משהו שמונחל או לא מגיל צעיר מאוד. אני רואה את הילדות שלי בגן שכבר מחליפות ספרים. קשה לי לראות מישהו שמתחיל פתאום לקרוא בלי שספג את האהבה לקריאה מהילדות ומהבית ומהספר הקשיח שאנחנו מכירים. מעניין יהיה לראות אם אנשים שלא באו ממקום של קריאה, יתחילו דווקא בספר אלקטרוני".
ולסיום, השנה אמור לצאת אלבום חדש של הפה והטלפיים.
"חוץ מזה שהוא יוצא השנה אנחנו לא מספרים עליו. עשינו שבוע של הקלטות ואני יכול להגיד שהופתענו מכמה שנהנינו ומכמה שזה יצא טוב. אנחנו אף פעם לא יודעים למה לצפות כי עוברות שש שנים בין אלבום לאלבום ומעבר לזה שאנחנו חברים טובים ונפגשים מפעם לפעם ואוהבים אחד את השני, אנחנו לא יודעים איך יהיה המפגש הבא של הפה והטלפיים. החשש שלי היה שבגלל שככל שאתה נהיה יותר מבוגר, אתה נהיה יותר עקשן ויותר שמרן אז זה ילך וייעשה יותר קשה. אבל קרה ההיפך וזה מה שהיה כל כך כיף.
אז אני לא יכול להגיד מה השם, שכבר קיים, מה צבע העטיפה, שנדמה לי שיש לנו, מהי גרסת הכיסוי ומי האורח. את כל הפרטים האלה אני לא יכול להדליף, הם יתגלו בהמשך. מה שאני יכול לספר זה שיהיה תיעוד דוקומנטרי של העבודה על האלבום הזה."
אנחנו נפרדים תוך כדי שיחה על טכנולוגיה בכלל ועל ההשפעה שלה על עתיד הספרות בפרט - "אני מאמין שקריאה תישאר", הוא אומר ומסב את תשומת לבי לשכנו מעצב השיער, שיושב על כיסא הספרים שלו וקורא בספר אלקטרוני, "זו חוויה שונה מכל חוויה אחרת".
לרכישת "אייס" במהדורה הדיגיטלית
מעדיפים ספר בכריכה קשה או מהדורות דיגיטליות? ספרו לנו בפייסבוק