בית התקליט עם Liars

אנחנו מעריצים גדולים של Unwound עוד לפני שהפכנו ללהקה. מבין כל האלבומים שלהם אנחנו חושבים ש"Leaves Turn Inside You" היה זה שהשפיע עלינו ביותר. כשהאלבום הזה שוחרר הוא הוגדר מיד כשונה מאוד מהקטלוג המוזיקלי הקודם שלהם. ובדרך טובה. זו יצירת אמנות – אלבום כפול שכולל שימוש רב בסאונד אמביינטי, וגם משחק גאוני בקצב ומיקום שיצר יצירה מושלמת מתחילתה עד סופה. לצערנו זה גם היה האלבום האחרון שלהם.

היפ הופ תמיד היה חשוב לנו כמוטיב השפעה. במובנים מוזיקליים מקצועיים, השימוש ברפטטיביות – במיוחד בהקשר של בס ותופים - הוא מוטיב יסודי בתהליך הכתיבה שלנו ולכן אנחנו שואבים הרבה השראה גם מהסגנון המוזיקלי הזה. התקליט המדובר הוא מעל ומעבר לשימוש ברפטטיביות. ההפקה המוזיקלית, עליה אחראי קול קית' עצמו, כל כך מעודנת ומפורטת, שאפילו לאחר עשור כשאנחנו מאזינים לו אנחנו מוצאים בו כל פעם אלמנטים וניואנסים חדשים. הגאונות של קול טמונה בבחירה לקחת פרסונה של "אלביס השחור" ולספק באמצעותה שירים מושלמים וכל כך משכנעים שמאפיינים את הפרסונה. כל כך חזק.

חלק מהאנשים שלא שמעו את האלבום הזה יחשבו שאנחנו בוחרים ב-OMD באופן אירוני ומודע לעצמו. אבל כלהקה יש לנו הרבה מאוד אהבה לפופ טהור. ההרכב הזה מעולם לא פחד לחקור מוזיקה - גם אם זה אומר ללכת לכיוון של פופ קיטשי. האלבום הזה ספציפית הוא אחד הניסיוניים ביותר שלהם ואנחנו חושבים שיש בו שתיים מהבלדות היפות ביותר שנכתבו אי פעם. אחרי האלבום הזה הכיוון המוזיקלי של OMD התרחב ונכנס לאזורי הפופ הכבד.

פשטות. אנחנו תמיד צריכים להזכיר לעצמנו לשמור עליה בעבודה על האלבומים שלנו. שיר כמו "10:15 Saturday Night" הוא אחת הדוגמאות המושלמות לכך, עם כובד המשקל שיש בו לכל תו ותו. כל כך הרבה רגשות מובעים בשיר אחד שהוא כל כך מינימליסטי. ובכלל, כל השירים באלבום מאורגנים ומובעים באופן כל כך מדויק.

זה האלבום שאנחנו משמיעים מאחורי הקלעים לפני הופעות שלנו. הגישה של אליוט ושל טימבלנד להיפ הופ באלבום הזה כל כך מופשטת וזה הופך אותו למאוד מרענן עבורנו. אליוט כל כך חדשנית - הביטים, המילים והצד הוויזואלי של המוזיקה תמיד מגיעים מנקודת מבט מפתיעה. בעשייה המוזיקלית שלנו אנחנו מנסים להשיג את אלמנט ההפתעה הזה, כדי שנוכל להמשיך לאתגר את עצמנו ואת המאזינים שלנו.

מה חשבתם על הבחירות? ספרו לנו בפייסבוק