הקרב המשפטי על השיר המפורסם בעולם

לפעמים החגיגה נגמרת: השיר הגנרי "יום הולדת שמח" שמככב בכל מסיבת יום הולדת, בכל גיל אפשרי ובכל מקום בעולם מתקשר בדרך כלל לבלונים ועוגה עם נרות, אך הפעם נמצא – כיאה למעמדו כלהיט עולמי – במרכזה של תביעה משפטית.
לא הרבה יודעים שהשיר שכל זאטוט וסבתא יודעים לזמזם אינו שיר עם בעל לחן "עממי" השייך לכלל, שכן זכויותיו נקנו על ידי חברת וורנר/שאפל בע"מ, שלוחה של תאגיד המדיה האחים וורנר.

בימים אלה השיר נמצא בעיצומה של דרמה משפטית לאחר שג'ניפר נלסון, קולנוענית מניו יורק, הגישה תביעה לבית המשפט הפדרלי במנהטן בה היא דורשת לבטל את בעלות חברת וורנר/שאפל על השיר ולהפוך אותו לקניין ציבורי, כך מדווח אתר הגארדיאן. דרישתה של נלסון הגיעה לאחר שבמהלך עבודתה נחשפה לעובדה כי חברת וורנר/שאפל דורשת ומקבלת תמלוגים מיוצרים שונים על השימוש בשיר ביצירותיהם. כמי שיוצרת סרטים דוקומנטריים, השיר הופיע באחד מן הקטעים שצילמה לאחד מסרטיה והיא נדרשה לשלם על השימוש בו כ-1,500 דולר.

מקור השיר "יום הולדת שמח" טמון בתוך שיר אחר בשם "בוקר טוב לכל" שהולחן בשנת 1893 על ידי האחיות מילדרד ופאטי היל, שמכרו את הזכויות עליו לקלייטון פ. סאמי. השיר במתכונתו הנוכחית שוחרר בשנת 1924 על ידי רוברט קולמן, ומעורר מאז ועד היום מחלוקות משפטיות סביב הבעלות על זכויות היוצרים שלו. כתב התביעה שנלסון הגישה גורס כי בידיה הוכחות המיוחסות עוד לשנת 1983, המוכיחות כי "תוקפן של הזכויות על השיר 'יום הולדת שמח', אם היו כאלה מלכתחילה, פגו לכל המאוחר בשנת 1921".

"לפני שהתחלתי את הקריירה שלי כקולנוענית, מעולם לא חשבתי שהשיר הזה שייך למישהו", אמרה נלסון לניו יורק טיימס. "חשבתי שהוא שייך לכולם". נלסון טעתה כאמור, שכן חברת וורנר/שאפל קנתה את הזכויות לשיר עוד בשנת 1988 בעבור סכום של 25 מיליון דולר.

תגובה רשמית מחברת המוזיקה עדיין לא התקבלה. "מדובר בשיר שנוצר על ידי הציבור, והוא צריך לחזור בחזרה לידי הציבור", כך מסר לתקשורת עורך דינה של נלסון, מארק סי ריפקלין. "אני מאמין שהשיר הוא קניין ציבורי ולכן הוא שייך לכולם", חיזק את דבריו פרופסור רוברט ברוניס, מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון למשפטים, שגם חיבר מאמר בשם "זכויות יוצרים והשיר הכי פופולרי בעולם" העוסק בנושא.